אלימות פיזית, כלכלית או מילולית, בין בני זוג, או אלימות כלפי הילדים, או בני המשפחה המורחבת, הן תופעות מכוערות ומקוממות, העלולות להתרחש בכל עת – לפני הנישואין, במהלך הנישואין, במהלך סכסוך גירושין ואף הרבה לאחר הגירושין. אלימות במשפחה, עלולה להיות "גול עצמי" מאוד משמעותי לצד שנוקט בה, כיוון שהיא חושפת אותו מידית לסיכון חמור לאבד רבות בהליך הגירושין, שהוא נגזרת די תדירה מאלימות במשפחה!
אלימות במשפחה יכולה להתבטא בצורות שונות. באופן פיזי, מיני, נפשי, מילולי או כלכלי (ראה מאמר "אלימות כלכלית או תחכום בהליכי גירושין"). מה שמתרחש במציאות זה שילוב של צורות אלימות אלו במינונים שונים. לרוב, האלימות מתחילה באיומים ובסנקציות כלכליות, ומתדרדרת למעשים חמורים יותר של אלימות פיזית, התעללות ומעבר לכך. תופעת האלימות מופיעה אצל כל רבדי האוכלוסייה. האלימות במשפחה היא ככלל תולדת הצורך של הצד התוקפן לשלוט בקורבן.
לאחרונה, בצל משבר הקורונה, פורסם כי בשל הסגר קיימת עלייה משמעותית במקרי האלימות במשפחה. ההסבר לכך הוא "סיר הלחץ" הכלכלי והנפשי בו מצויות משפחות רבות בתקופה קשה זו. הסגר מכריח משפחות להימצא בקרבה פיזית כפויה, ללא יכולת להתאוורר, כאשר לילדים אין מסגרת חינוכית. המתח בשל אי הודאות הכלכלית והבריאותית מחלחל. ברור שבמשפחות בהן המצב היה נפיץ טרם משבר הקורונה, זה רק עניין של זמן עד שמישהו יאבד את עשתונותיו. לאיבוד העשתונות יש מחיר כבד, אם הצד המותקף ימצה את ההליכים המשפטיים הנכונים.
לפי מדורי החדשות, העיתונות והרשתות החברתיות, מלבד ההחמרה בתלונות על אלימות במשפחה במשפחות שהיו מצויות במעגל האלימות עוד לפני הקורונה, קיימת גם עלייה משמעותית בתלונות ראשונות על אלימות במשפחה של משפחות נורמטיביות, שמעולם לא חוו אלימות.
עולה כי הסגר שאמור להגן על משפחות מפני נגיף הקורונה, אינו מגן עליהן מפני נגיף האלימות במשפחה, אלא להיפך. לא אחת עולה השאלה איזה נגיף מסוכן יותר… הדברים מקבלים משנה תוקף במשפחות שטרם משבר הקורונה, היו מצויות במעגל האלימות במשפחה. יש בני שמשפחה שעבורם השהייה בבית, מסוכנת פי כמה מחשיפה לנגיף הקורונה. הצד התוקפן במשפחה עלול להשתמש בקורונה כתירוץ לבודד את הקורבן מהסביבה ולהתעלל בו. החשש הוא כי ככל שהסגר יהיה מוחלט יותר, כך נפגעי האלימות במשפחה יתקשו או אפילו לא יוכלו לפנות לעזרה.
בשל המתח הנפשי והכלכלי, והעובדה שגם הילדים מצויים בבית, שכן מסגרות החינוך אינן פועלות, קיים חשש משמעותי שגם הם יהפכו לקרבנות האלימות במשפחה. אם מסתמנת ראשית תוקפנות מצד אחד מבני הזוג כלפי הילדים, ראוי כי בן הזוג השני לא יעמוד מנגד, ויפעל באופן מיידי, בכל האמצעים העומדים לרשותו, כדי להגן על הילדים. על כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב שהאחראים לילד כלשהו מתעללים בו מוטלת חובת דיווח. הורה שלא מנע התעללות בילד, התנהגותו עשויה להיחשב כעבירה פלילית שהעונש בגינה עלול להיות מאסר. לאור הסגר בו אנו נמצאים, קשה יותר לגלות אם ילד סובל מאלימות במשפחה, שכן אין לו, בימים אלו, למי לפנות לעזרה כמו גננת, מורה וכד'.
כיצד כדאי לפעול אם אתם או ילדיכם, מרגישים מאויימים או שהופעלה אלימות כלפיכם?
ככל שחוויתם במשפחתכם אלימות, מכל סוג שהוא, או שעולה חשש ממשי כי אתם, או ילדיכם, עלולים להיפגע מאלימות במשפחה, יש מספר גורמים אליהם תוכלו לפנות מיידית על מנת להגן על עצמכם או ילדיכם:
- ניתן להגיש תלונה במשטרה. תלונה בשל עבירת אלימות במשפחה יכולה להיות מוגשת הן באמצעות שיחה טלפונית לקו החירום – 100, והן באמצעות הגעה פיזית לתחנת המשטרה. כאשר מתקבלת פנייה על אלימות במשפחה, שמתרחשת באותה עת, תשלח ניידת משטרה למקום ביצוע העבירה באופן מיידי. לאחר בירור הפרטים והרגעת המצב, במידת הצורך, השוטר יורה לחשוד בפגיעה להתלוות אליו לתחנת המשטרה לצורך חקירתו. יתכן כי גם נפגעי העבירה יתבקשו להגיע לתחנת המשטרה להשלמת עדותם. ככלל בשלב זה, תמנע המשטרה מלגבות עדות מילדיהם הקטינים של בני הזוג.
החוקר ישקול את הצורך במעצרו של החשוד. כך גם תשקול המשטרה את הצורך בפתיחת תיק פלילי והעמדת החשוד לדין. אם החשוד לא ייעצר, יש בסמכות קצין משטרה או ביהמ"ש לשחררו בערבות או בתנאים מגבילים כגון איסור להתקרב לנפגע, איסור לשאת נשק וכד'. כאשר מדובר בפגיעה בקטינים, יתכן כי בשלב מאוחר יותר יהיה צורך לבצע פעולות בשיתוף עם הילד הנפגע והוא עשוי להיחקר על ידי חוקר ילדים, שהוא בהכשרתו עובד סוציאלי. - ניתן להגיש לבית המשפט צו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו הגנה למניעת הטרדה מאיימת. צו זה הוא סוג של עזרה ראשונה ולכן יש לבקשו מידית או תוך שעות לאחר מעשה האלימות.
- ניתן לפנות לרווחה במקום מגוריכם. בארץ פועלים מרכזים רבים המופעלים על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. מרכזים אלו מופעלים על ידי עובדים סוציאליים ומטרתם להעניק לנפגעי האלימות במשפחה סיוע להיחלץ ממעגל האלימות ולהגן עליהם באמצעות סיוע נפשי ותמיכה, טיפול זוגי/משפחתי, טיפולים לילדים שנחשפו לאלימות, סיוע נפשי לפוגעים בקהילה ועוד. ניתן לפנות למרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה באופן ישיר, באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, באמצעות משטרת ישראל, באמצעות מערכות הבריאות ובאמצעות גורמים מטפלים נוספים. חשוב לומר כי על הצוות המטפל קיימת חובת סודיות.
- לנשים אשר סובלות מאלימות מבן זוגם יש את האפשרות לבדוק את זכאותן למקלט לנשים נפגעות אלימות. אם הן זכאיות הן תוכלנה לעבור למקלט יחד עם הילדים.
בכל מקרה שמתעוררת אלימות במשפחה, תהיה צורתה אשר תהיה, רצוי להתייעץ בהקדם עם עורך דין המתמחה בגירושין ובאלימות במשפחה, אשר יתכנן עמכם כיצד לפתח תכנית פעולה שתגן עליכם ועל ילדיכם בעת קשה זו. חשוב שעורך הדין גם ילווה אתכם לאורך ההתמודדות עם האלימות במשפחה. חשוב מאוד חשוב להימנע מפעולות קצרות טווח שיזיקו לכם בטווח הארוך.
בשלב ראשון, ככל שלא קיימת לכם סכנה מידית, ינחה אתכם עורך הדין אילו ראיות עליכם לאסוף כדי לאפשר פנייה מהירה ברת סיכוי למשטרה ו/או לבית המשפט ובמיוחד כיצד לאסוף ראיות אלו מבלי להסלים את המצב. בשלב הבא עורך הדין יתכנן אתכם את המהלכים הנכונים כדי לתת את מירב הסיכויים שבית המשפט ייענה לבקשתכם למתן צו הגנה ו/או צו הטרדה מאיימת העשויים להרחיק את בן הזוג האלים מהבית לחודשים רבים ואולי אף יותר מכך.
יש לנסח את הבקשה לצו הגנה ו/או צו למניעת הטרדה מאיימת באופן תמציתי, המתאים לחוק, ולכלול בה את עיקר הדברים המהותיים הנדרשים. בדיון שיתקיים בפני בית המשפט, יחקרו אתכם ואת מי שהבקשה מוגשת נגדו. כיוון שמרבית האנשים אינם מורגלים ואינם מנוסים בחקירות, מרביתם מתבלבלים, ולא תמיד יוצאת האמת לאור. מטעם זה כדאי להתכונן בטרם החקירה.
אם תשוחחו עמנו בטלפון תוכלו לקבל הסבר מה רצוי לעשות במקרה שלכם. אם אתם חוששים להתייעץ טלפונית כיוון שבן הזוג, שמפעיל אלימות, כלפיכם, או כלפי הילדים, נמצא עמכם בבית, יש באפשרותכם ליצור עמנו קשר באמצעות הוואטסאפ 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. כמו כן, ניתן לפנות אלינו באמצעות פניה מפורטת באתרנו ואנו נחזור אליכם בהקדם הראוי, לפי אופי הבעיה.
מהו צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת ומתי יינתנו?
בקשה לצו הגנה נידונה במסגרת של תיק משפחה. לא מדובר בהליך פלילי, שעלול להכתים את בן הזוג. צו הגנה הוא צו שניתן נגד בן זוג או בן משפחה המסכן או פוגע בבן משפחה אחר. ההגדרה של בן משפחה לפי החוק רחבה מאוד וכוללת מלבד בן זוג, גם הורה, בן זוג של הורה, סב/סבתא, אח/ות, דוד/ה, ידועים בציבור וכד'.
בית המשפט עשוי להחליט על מתן צו הגנה בנסיבות הבאות:
- בן המשפחה נהג באלימות כלפי בן משפחה אחר, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו.
- התנהגותו של בן המשפחה מהווה בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחה אחר או עלול לבצע בו עבירת מין.
- בן משפחה מתעלל התעללות ממושכת בבן משפחה אחר או שאינו מאפשר לו ניהול תקין וסביר של חייו.
בית המשפט יענה לבקשה למתן צו הגנה לא רק במקרים של אלימות פיזית, אלא גם במקרים של אלימות מילולית המתבטאת באיומים כלפי בן הזוג או הילדים.
במסגרת צו ההגנה, יכול בית המשפט להטיל על בן המשפחה התוקף מגבלות כגון איסור כניסה לבית בו מתגורר בן המשפחה המותקף (אף אם מדובר גם בביתו), הרחקה מבן המשפחה או מבית המגורים, איסור הטרדה, איסור נשיאת נשק, איסור לפעול בכל דרך המקשה על שימוש בנכס וכיו”ב.
צו הטרדה מאיימת ניתן להוציא גם נגד מי שהוא לא בהכרח בן משפחה. מטרתו של צו זה היא להגן על כל אדם מפני "פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו". לפי החוק, הטרדה מאיימת באדם יכולה להיות בבילוש, במארב או בהתחקות אחר אדם, או פגיעה בפרטיותו, בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו, ביצירת קשר עמו בכל דרך ובפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו וכיו"ב.
ביהמ"ש יקבל בקשה לצו הטרדה מאיימת אם הוא נוכח שאדם נקט הטרדה מאיימת נגד אדם אחר, אם הוא נוכח כי התנהגותו של אדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או עלול לבצע בו עבירת מין, או אם סמוך לפני הגשת הבקשה הוא פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר.
במסגרת מתן צו להטרדה מאיימת יכול בית המשפט לאסור על הצד הפוגע, להטריד את הנפגע, לאיים על הנפגע, ליצור קשר מכל סוג שהוא עם הנפגע, להימצא במרחק מסויים מהנפגע ולהחזיק נשק.
לאור העובדה כי מדובר בנושאים בהולים, בית המשפט אליו הוגשה הבקשה לצו הגנה או הטרדה מאיימת, יקיים את הדיון בנושא באותו היום בו הוגשה הבקשה ובאפשרותו לעשות זאת אך במעמד הצד שהגיש את הבקשה. כלומר, לצד שנגדו מוגשת הבקשה, אין כל ידיעה לגבי המתרחש בשלב זה, ואין לו יכולת להתגונן.
על מנת שבית המשפט אכן יוציא צו הגנה או צו הטרדה מאיימת, הפנייה אליו צריכה להתבצע מיידית – שעות או לכל היותר ימים לאחר גילוי האלימות. ככל שהמותקף מתעכב בפנייתו אל בית המשפט, ללא טעם מוצדק, בית המשפט ייטה לדחות את הבקשה.
במקרה שבית המשפט יקבל את הבקשה ויוציא צו הגנה או הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, עליו לקיים בתוך 7 ימים דיון נוסף בנושא במעמד מגיש הבקשה והאדם שהוצא נגדו צו ההגנה. בדיון זה ישקול בית המשפט מחדש את החלטתו ובאפשרותו להאריך את הצו, לבטלו או לשנותו.
תוקפו הראשוני של צו הגנה יכול להינתן לתקופה של עד שלושה חודשים, אך ניתן להאריכו לתקופה של חצי שנה ובמקרים מיוחדים לשנה ואף לשנה נוספת. תוקפו הראשוני של צו הטרדה מאיימת יכול להינתן לתקופה של חצי שנה, אך ניתן להאריך גם אותו במקרים מיוחדים עד שנתיים.
הפרה של צו הגנה או הטרדה מאיימת שניתן על ידי בית המשפט מקנה לשוטר את הסמכות לעצור את מפר הצו והוא עשוי לעמוד לדין.
לאור תקנות החירום שנכנסו לתוקף בשל מגפת הקורונה, מערכת בתי המשפט פועלת בתקופה זו במתכונת מצומצמת. בתקופה זו, דנים אך בנושאים שהוגדרו כדחופים. במסגרת הנושאים הדחופים שניתן לדון בהם כעת, הם הליכים אשר נועדו למנוע אלימות במשפחה.
בקשת שווא לצו הגנה במסגרת הליך גירושין והשלכותיה הקשות
התקופה הקשה בה אנו נמצאים עלולה לגרום למשפחות רבות להגיע למצבים קיצוניים, עלולה אף לגרום לבני זוג להגיש נגד בן משפחה אחר תלונת שווא במשטרה ובקשת שווא לצו הגנה או הטרדה מאיימת. סוגייה זו עלולה להתעצם אף בשל העובדה כי לא ניתן לפתוח בתקופה זו הליכים רגילים שלא הוגדרו כדחופים (כגון תביעת רכוש וכד'). למרות זאת, במצבים מורכבים מסוימים, תוכלו לנקוט בפעולות חכמות, חרף ה"סגר המשפטי", שכן בתי המשפט עדיין דנים בנושאים מסוימים.
לא פעם, אחד מבני הזוג עושה שימוש בקיום צו הגנה או צו הטרדה מאיימת על מנת להשיג הישגים במסגרת מאבק גירושין ולצורך השגת יתרונות כלכליים. לצו הגנה או הטרדה מאיימת יכולות להיות השלכות משמעותיות גם בכל הקשור לילדים, שכן ההורה המורחק מילדו, עלול לאבד את המשמורת עליו, הסדרי השהייה שיקבעו לו עם הילדים עלולים להיפגע ויש להורה השני את האפשרות לגרום לניכור הורי.
נהוג לחשוב כי מרבית תלונות השווא מוגשות על ידי נשים, אולם הדבר אינו מדויק. נתקלנו גם בבקשות ותלונות שווא רבות המוגשות על ידי גברים נגד בנות זוגם.
על מנת להימנע מהגשת בקשות שווא נגדך יש לנקוט בפעולות מתוכננות היטב כגון הקלטת בן הזוג מאיים בכך, איפוק וריסון ועוד. למידע מקיף בנושא, מומלץ לקרוא את המאמרים הבאים –
התמודדות עם אלימות ותלונות שווא במשטרה
צו הרחקה – להתמודד עם תלונת שווא במשטרה
ככל שתשכילו להתמודד בהקדם ובאופן המיטבי עם תלונת השווא ועם צו ההגנה או ההטרדה המאיימת, תוכלו להשפיע רבות על הליכי הגירושין הצפויים. בקשה שקרית לצו הגנה או הטרדה מאיימת עלולה להכריע את גורל הליך הגירושין כולו, לרעת מי שהגיש אותו.
ניתן למנף הצלחה בהליך לצו ההגנה או הטרדה מאיימת, להצלחה בהליכי הגירושין, כך שהגשת תלונת השווא, תסייע לצד שהוגשה נגדו הבקשה. מאידך, התעלמות או הפסד של הצד שהוגשה נגדו תלונה שקרית או ניהול כושל של ההליכים סביב צו ההגנה או ההטרדה המאיימת, עלולים להביא לכישלון גם בהליכי הגירושין לאחר מכן.
לקבלת תלונת שווא או בקשה לצו הגנה או הטרדה מאיימת נגד הבעל, קיימת השפעה מכרעת על זכות האישה לקבלת כתובה פיצויים, מזונות אישה ועוד. מאידך, אם יתברר כי אישה הגישה נגד בעלה תלונת שווא במשטרה או בקשת שווא לצו הגנה או הטרדה מאיימת, היא יכולה לאבד את זכותה לקבלת כתובה ומזונות אישה ואף לשלם לבעל הוצאות.
לסיכום
צו הגנה וצו הטרדה מאיימת הם כלים חיוניים כדי למנוע מקרים של אלימות במשפחה. יש לעשות בכלים אלו שימוש זהיר ונכון. אם אתם הצד שנגדו הוגשה תלונת שווא ראוי שתבינו כיצד להתמודד כנגדה.
אם קיימת אלימות במשפחתכם, בכל דרך, או קיים חשש שבן הזוג יפעיל אלימות כלפיכם או כלפי ילדכם או בני משפחה אחרים, כדאי לכם להתמודד עם כך מוקדם ככל שתוכלו, בסיוע עורך דין מומחה לגירושין ומניעת אלימות במשפחה.
אם הוגשה נגדכם תלונת שווא, או קיים חשש שתוגש נגדכם תלונת שווא, זה סימן מובהק שמישהו מתכנן להתגרש מכם בתנאים טובים… לכן, יש חשיבות מכרעת לכך שתתייעצו עם עורך דין גירושין מנוסה, על מנת למנוע את הנזק שעלול להיגרם לכם בהמשך.
בעת משבר הקורונה אנו עומדים לרשותך בשעות מורחבות, ובאמצעי תקשורת שונים ומאובטחים, כדי לאפשר לך להתייעץ עם עורך דין בכיר בנושא אלימות במשפחה ובנושא גירושין, כאשר אינך "תחת הפיקוח" של בן או בת הזוג. אנו ערוכים לקיים סיעור מוחות של עורכי דין בכירים מחברתנו, ללא מפגש פיזי, כדי לפתור בעיות של אלימות במשפחה ובעיות גירושין מורכבות ומשולבות.