חטיפת ילדים

חטיפת ילדים על ידי ההורה – מה עושים?

מקרים של חטיפת ילדים על ידי אחד ההורים גורמים לפגיעה קשה בהורה השני ובקשריו עם ילדיו, וכמובן גם פוגעים בילדים עצמם. מצבים כאלו יוצרים טלטלה עזה, דאגות וחששות, ויש לפעול במהירות ובנחרצות כדי להביאם לכדי סיום ולהשיב את הילדים ארצה. בשורות הבאות יוסבר מהי בעצם חטיפת ילד, מדוע חשוב שלא להתמהמה ואל מי צריך לפנות.

חטיפת ילדים – לא אירוע נדיר

חטיפת ילדים בישראל אינה מאוד נדירה, לצערנו. מדובר במקרים בהם אחד ההורים מחליט על דעת עצמו לבצע רילוקיישן למדינה אחרת, ביחד עם הילדים וללא הסכמת ההורה השני. חטיפת ילדים על ידי הורה יכולה להתרחש לאחר שהסתיימו הליכי הגירושין ונקבעו הסדרי וזמני השהות, וגם במהלך הליכי גירושין במטרה להפעיל לחץ על הצד השני. 

מבחינת החוק בישראל, חטיפות ילדים משמען, שלוקחים את הילדים ממקומם הקבוע והרגיל, בלא הסכמת ההורה השני ושלא כדין. הכוונה היא למקרים שמעבר לגבול הסביר. למשל, אב שעלה על מטוס לבלגיה עם ילדיו, בניגוד להסדרי השהות, ואינו מתכוון לשוב עימם ארצה, הוא בגדר חוטף ילדים מבחינת החוק. לעומת זאת, אם האב לקח את ילדיו לבלגיה לצורך טיול בן יומיים, שלאחריהם חזר ארצה, הוא עשוי לפגוע בהסדרי השהות אך אינו נחשב לחוטף. 

חוק אמנת האג עומד לימינכם

מובן שבמקרים בהם הורים חוטפים ילדים למדינה אחרת, יש לקבל את שיתוף הפעולה של אותה מדינה על מנת להחזירם. כאן נכנסת לתמונה אמנת האג משנת 1980, עליה חתומה גם ישראל, ובהתאם לכך נחקק בשנת 1991 חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). מטרתה של האמנה היא להבטיח את זכויות המשמורת של ההורים לפי החוק במדינת המקור, ולהבטיח את חזרתם של הילדים למדינת המקור. לכן, ההורה יכול לפנות אל הרשויות במדינה הזרה ולבקש את החזרת הילדים, ועל המדינה לפעול בהתאם להוראות האמנה שעליה היא חתומה. ההוראות מחייבות אותה בין היתר להעביר מידע לגבי הילדים, לנקוט בהליכים משפטיים, לתת סיוע משפטי, וכדומה.

איך לפעול לאחר חטיפת ילד

לאחר חטיפת הילד צריך וניתן לפעול במספר ערוצים. ראשית, יש לפנות במהירות האפשרית אל עורך דין לענייני משפחה, שהינו בעל ניסיון רב במקרים אלו (זכרו שככל שהזמן חולף כך מתחזקת טענתו של החוטף כי הילדים התרגלו למקום מגוריהם החדש). שנית, יש לגשת למשטרה ולהגיש תלונה, אשר מטרתה להראות כי אינכם מסכימים ללקיחת הילדים למדינה האחרת, ולפיכך מדובר בחטיפה ובעבירה פלילית שביצע ההורה השני.

גוף נוסף שחשוב להכיר הוא המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים, אשר במקרים של חטיפת ילדים עד גיל 16 פועלת לאיתור של הילד תוך שיתוף פעולה עם המדינה שאליה הוא נחטף. לצד זאת, באמצעות עורך הדין המלווה אתכם יש לפנות למשרד עורכי דין במדינה הזרה (בין אם חתומה על אמנת האג, ובין אם לאו) על מנת שיפעלו בה למענכם. 

במקביל, פנייה אל בית המשפט לענייני משפחה תוביל להוצאת צו להחזרת הילד לישראל, אשר ישמש לצורך פנייה אל המדינה שאליה הילד נחטף לצורך אכיפתו. ראוי לציין כי לפני הוצאת הצו בית המשפט ייתן לבן הזוג שחטף את הילד להשמיע את טענותיו, כגון שישנה סכנה פיזית או נפשית לילד בישראל, שהילד כבר השתלב בסביבתו, שההורה האחר לא הפעיל את זכויות המשמורת שלו, או טענות אחרות המדגישות את טובתו ושלומו של הילד. 

כאמור, ככל שהזמן עובר כך גובר הסיכון שבית המשפט ימנע ממתן הצו עקב השתלבות הילד בסביבה החדשה, לכן יש לפעול במהירות.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 1-800-60-90-80