נישואין בין אנשים שבאו ממשפחות "רגילות" לבני זוג שבאו ממשפחות עתירות ממון ונכסים הינן חיזיון נפרץ במקומותינו. לא אחת, מאחורי הדברים קיים סוג של תכנון, או תקווה, של הצד שבא ממשפחה רגילה, כי עושרה של משפחת המוצא יאפשר לבני הזוג לחיות ברווחה ולגדל את ילדיהם בנוחות רבה. המכשול העיקרי בדרך למימוש תקווה זו הוא הסכם ממון קונקלוסיבי ונוקשה.
בעת גירושין מצליחים רבים לעקוף את הסכם הממון או לאיינו, ולשים את ידם על חלק ניכר מעושרה של משפחת המוצא. מאידך, משפחות מוצא עשירות מצליחות להשאיר את העושר הרב בידם, למרות שלא נחתם הסכם ממון ראוי. נראה שהצעד הנבון, בשני המקרים, הוא להתייעץ עם עורך דין גירושין עוד טרם הנישואין של צאצאיהן…הרבה יותר קל להימנע מהקושי הכרוך בגירושין מאשר להתמודד איתו.
ירושת המיליונים:
חיי הנישואין של תום וג'רי ידעו משברים לא מעטים, אבל בני הזוג התגברו על רוב הסערות למען שלמות המשפחה וטובת שני ילדיהם. תום עבדה במפעל הקוסמטיקה המצליח של אביה וסומנה כממשיכת דרכו. ג'רי עבד כשכיר בכיר בענף ההייטק. לא חסר להם כלום, ואם כן אביה של תום, ג'קי הגדול, דאג לכל מחסורם.
בגיל 80, לקה ג'קי בהתקף לב ומאז לא חזר לעצמו. כשנה היה מרותק למיטה עד שהלך לעולמו. עורך הדין שטיפל בענייניו ערך לו צוואה לפיה כל רכושו והונו, לרבות המפעל המצליח יועבר לבעלות בתו האהובה, שעוד בחייו נבחרה להמשיך את השושלת המשפחתית. את בנו השני, יורם, שחי בארצות הברית, הדיר ג'קי מהירושה העצומה.
לכאורה, בין לילה הפכו תום וג'רי למיליונרים, שבבעלותם חברות, סטארטאפים, דירות וקרקעות. בנוסף לכך, סכומי כסף נאים החלו לזרום לחשבונות הבנק.
לימים, עלו יחסי הצדדים על שרטון. משבר הוביל למשבר ובני הזוג החליטו להתגרש. משהילדים בגרו, שאלת האחריות ההורית והמזונות לא היתה על הפרק. מזונות אישה וכתובתה לא היוו עניין מהותי. רק ענייני הרכוש עוררו בין הצדדים מחלוקות רבות ויצרים אפלים. ומובן מדוע.
ג'רי היה בטוח שכלל הרכוש, לרבות נכסי הירושה שכבר היו על שם אשתו מתחלקים ביניהם בחלקים שווים. עורך דין לענייני גירושין הסביר לו לתדהמתו כי נכסים שמתקבלים בירושה אינם כלולים באיזון הנכסים המשותפים בעת הגירושין. למזלו של ג'רי, חלק מהרכוש שקיבלה תום בירושה נמכר, כספיו הופקדו בחשבונם המשותף של הצדדים שעשו בו שימוש לרכישת נכסים חדשים. כך שעדיין נותר לו חלק זעום בהון שתום ירשה.
הליכי גירושין עתירי יצרים וממון ניטשו ביניהם. ההליכים נמשכו שנים רבות וכללו ערעורים, לרבות לבית המשפט העליון. בסופו של דבר, נכסים שהיו באופן מובהק נכסים אותם קיבלה תום מאביה או ירשה ממנו – לא אוזנו בין בני הזוג, ונותרו בבעלותה הבלעדית. נכסים שנמכרו ונכסים שתום בחרה לחלוק בהם עם ג'רי, אכן חולקו ביניהם.
הדין החל בעת הגירושין ביחס למתנות ו/או ירושות:
סעיף 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון מבחין בין נכסים שנצברו בתקופת הנישואים והינם כלולים באיזון המשאבים בפקיעתם, לנכסים שהיו לבני הזוג טרם הנישואין או מתנות וירושות שקיבל אחד מבני הזוג במהלך שנות הנישואין שאינו רכוש בר איזון. רכוש זה מכונה "נכס חיצוני" או "נכס אישי".
נכסים שנתקבלו על ידי אחד מבני הזוג במהלך הנישואין בירושה או במתנה אינם פרי המאמץ המשותף של הצדדים, מוחרג מהאיזון בתנאי שנשמר בנפרד. אם בן הזוג, שקיבל את הנכס, בחר לשתף את בן זוגו ברכוש שהתקבל במתנה או בירושה, הוא הופך לרכוש משותף. יש רכוש, בעיקר דירת המגורים, שנתפס כרכוש משותף גם אם בא ממקור נפרד.
בהתאם לפסיקה, בן הזוג יכול לטעון להכללתו של "נכס חיצוני" במאגר הנכסים ברי האיזון של הצדדים, אם יוכיח כוונת שיתוף ספציפית. קרי, כוונה של בן זוגו, שהוא בעל הנכס החיצוני, לשתף אותו באופן ספציפי בנכס הנטען. הנטל להוכיח זאת, מוטל על בן הזוג הטוען לכוונת שיתוף ספציפית באותו נכס.
לדוגמה: הבעל קיבל דירה בירושה מאימו המנוחה בשווי מיליון ₪. הבעל פעל למכירת הדירה ואת תמורת המכר הפקיד בחשבון המשותף עם אשתו. לאחר כשנה מהפקדת הכספים ובאמצעותם וכן באמצעות נטילת משכנתא משותפת, רכשו בני הזוג דירה מפוארת שנרשמה על שניהם בחלקים שווים.
במקרה זה, בן הזוג שקיבל את הירושה שהיא מקור נפרד לתא המשפחתי, בחר להטמיע את הכספים שקיבל ברכוש משותף, ובכך גילה את כוונתו לחלוק עם אשתו רכוש זה.
אם טענתך היא כי קיים שיתוף בנכסים חיצוניים, חשוב להבין שלא די רק בקיום חיי נישואים, אף אם הם ממושכים, ויש צורך להראות ולהוכיח נסיבות נוספות מעבר לכך, מהם ניתן להסיק את השיתוף הספציפי המקנה לך זכויות בנכס החיצוני. אותו רכיב נוסף יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים: הבטחות ומצגים מצד בן הזוג שהובילו אותך להסתמכות, השקעות כספיות בהיקפים ניכרים מצד בן הזוג הטוען לשיתוף ועוד.
סיפורם של עדי ונועם ממחיש את אחת הדרכים להוכחת שיתוף ספציפי בנכס חיצוני. נועם קיבל מסבו וסבתו מתנה – דירה יקרה ערך. בני הזוג שהיו בתחילת דרכם החליטו להתגורר בדירה זו. לצורך כך הם ביצעו בה שיפוץ בעלות של כחצי מיליון שקל. לימים החליטו להתגרש. בתביעת הגירושין נועם טען כי לעדי אין זכויות בדירה. עדי הצליחה להוכיח שנועם התכוון לשתף אותה במתנה, על ידי השקעות כספים משותפים שעשו הצדדים לצורך השיפוץ. נועם הראתה קבלות והגישה הוכחות חותכות לכספים הניכרים שהושקעו. כן הוכיחה את הבטחותיו של נועם לשיתופה בדירה. בתום ההליכים נפסק לטובתה שווי מחצית הדירה. נועם יכול היה למנוע את המצב הקשה והלא נעים אליו נקלעו, לו היה דואג להחתים את עדי על הסכם ממון שאומר שגם אם יעשו שימוש בדירה שניתנה במתנה ו/או ישקיעו בה, לא תהיינה לעדי זכויות בה.
בן הזוג שמעוניין להגן על רכוש חיצוני, שמתקבל בידו במתנה או בירושה, ראוי שיערוך הסכם ממון המותיר, בעת גירושין, את הרכוש החיצוני אותו קיבל, מחוץ לאיזון, גם במקרה בו בחר להטמיעו ברכוש המשותף. לחילופין, לקבוע מנגנון פיצוי בן הזוג השני במקרה של השקעה משותפת בנכס החיצוני. קרי, גם אם בחרת לשתף בנכס החיצוני עצמו או בכספים שהתקבלו ממנו, הסכם ממון עשוי להציל אותך בעת גירושין,
לסיכום:
בעת גירושין – בין אם אתה בן הזוג בעל הנכס החיצוני ובין אם בן הזוג הטוען לזכויות בנכס החיצוני, חשוב לך להתייעץ עם עורך דין לגירושין שישמע את סיפורך, יטווה לך אסטרטגיית גירושין מנצחת ויסביר לך כיצד ביכולתך להגן על רכושך אותו קיבלת במתנה או בירושה במהלך החיים המשותפים, וזאת מבלי לחלוק אותו עם בן הזוג השני. מיטיבי ראות, יתייעצו עם עורך דין גירושין רציני עוד בסמוך לקבלת המתנה או הירושה.