גירושין שלא בהסכמה – כשבן או בת הזוג אינם מסכימים להתגרש
ההחלטה להתגרש לעולם אינה פשוטה או נוחה, בין אם היא מתקבלת במשותף או על ידי צד אחד. על פי רוב, כאשר האחד מחליט להתגרש השני מבין שאין לו ברירה אלא לסיים את מערכת היחסים, עם כל הפגיעה והצער שבדבר. אבל מה קורה כאשר בן הזוג או בת הזוג מסרבים להתגרש? האם ניתן לחייבם בכך, ואם כן – באילו עילות? כיצד פותחים בכלל תיק גירושין חד צדדי? בשאלות האלו ונוספות יעסוק המאמר הבא.
העילות לגירושין חד צדדיים
ראשית, יש להדגיש כי הסמכות לחיוב בגט נתונה רק לבית הדין הרבני, ולא לבתי המשפט לענייני משפחה. שנית, חשוב להבין כי מבחינת ההלכה היהודית, נישואין מהווים חוזה בין בעל לאישה. כדרכם של כל החוזים גם הוא יכול להסתיים, אך לשם כך נדרשת הסכמת שני הצדדים. במידה ואחד מהם מתנגד לביטול החוזה, הרי שלכאורה לא ניתן לבטלו, אלא אם ישנן עילות מוצדקות וקבילות לכך. כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש, הרי שזו עילה קבילה לביטול החוזה, אבל אם צד אחד מתנגד חייב הצד השני להציג עילות מוצדקות מטעמו.
העילות עבור גירושין חד צדדיים מתחלקות לשני סוגים, האחד הוא עילות סובייקטיביות והשני הוא עילות אובייקטיביות. לדוגמא, עילה סובייקטיבית שיכול להציג גבר לצורך גירושין שלא בהסכמה, הוא שאשתו בגדה בו. כמובן שלא מספיקים כאן תחושת בטן, חשדות או אינטואיציה, אלא צריך להציג ראיות ברורות מאוד, שגם עשויות להשפיע בהמשך הדרך על הזכאות למזונות אישה.
עוד דוגמא לעילה סובייקטיבית שיכול להציג גבר עבור גירושין ללא הסכמה, מכונה "אישה מורדת". שוב, זוהי טענה העשויה להשפיע גם על מזונות האישה. יחד עם זאת, במקרה של גירושין לא בהסכמה היא עלולה להטעות, שכן גם אישה יכולה לטעון זאת כלפי בעלה. בכל מקרה, הכוונה היא שלאורך זמן האישה או הגבר לא מקיימים יחסי אישות עם בני זוגם.
מלבד האמור לעיל קיימות עוד עילות סובייקטיביות, כגון אלימות פיזית, מילולית או התנהגות אחרת שאיננה מקובלת בין בני זוג, וכן אישה העוברת על דת משה (נוהגת בפריצות, לא שומרת על דיני טהרה וכדומה). לכך מצטרפות עילות אובייקטיביות, הכוללות עקרות של האישה (וגם הגבר) לאורך עשר שנים ומעלה מתחילת הנישואין, וכן מומים ומחלות המונעים מגבר או אישה לקיים יחסי אישות עם בני זוגם (או מנשים ללדת). זאת, כאשר המום או המחלה לא היא ידועים או קיימים לפני שהזוג נישא.
מה יחליט בית הדין, וכיצד מתחילים
האם לאור העילות המוצדקות יכול בית הדין הרבני לחייב אישה שלא רוצה להתגרש, או לחייב גבר? ובכן, אם בית הדין הרבני משתכנע כי העילה מוצדקת, הרי שבסמכותו להוציא פסק דין המחייב בגט. כך, במידה והגבר נותן את הגט לאשתו הרי שהגירושין תקפים, בין אם האישה מקבלת זאת או שלא. עם זאת, מה שבית הדין הרבני אינו יכול לעשות, הוא לחייב את הגבר לתת את הגט. כלומר, אם הגבר מסרב לפסיקה הרי שהנישואין עדיין תקפים. במקרה כזה יכולים בית הדין או ערכאה חילונית להטיל עליו סנקציות כלכליות, דתיות ואחרות, המגיעות במקרים חמורים גם לכדי מאסר.
על מנת להתחיל בהליך יש לבצע פתיחת תיק גירושין חד צדדי בבית הדין הרבני האזורי. זאת, לאחר שפניתם אל עורך דין מנוסה לענייני משפחה, המסביר את מכלול המשמעויות וההשלכות של הצעד, ומסייע בבניית האסטרטגיה להמשך הדרך. בכתב התביעה חשוב לפרט כמה שיותר עילות קבילות, המשפרות את הסיכוי למתן פסק דין המחייב בגט. בנוסף, בכתב התביעה יש לרשום פרטים על הנישואין, נסיבות הפרידה, הילדים המשותפים, תלונות שהוגשו לפני כן במשטרה או תביעות שהוגשו לבית המשפט, פרטים אישיים שלכם ושל בן הזוג, ועוד.
לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו בטלפון 1-800-60-90-80