גירושין ברגישות, בנחישות ובתבונה, תוך הגנה על ילדיך, עסקיך, נכסיך וזכויותיך

משמורת ילדים בהליכי גירושין

משמורת ילדים, החזקת ילדים, משמורת משותפת, משמורת לאב או משמורת לאם, הסדרי ראיה, זמני שהיה, משמורת משפטית, משמורת פיזית, מסוגלות הורית, טובת הילד, חזקת הגיל הרך, ניכור הורי, תביעת משמורת, פקידת סעד, מרכז קשר ועוד. אלו הם רק חלק מהמושגים הקשורים לתביעות משמורת וזמני שהייה, הנידונות בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, כחלק מהליכי גירושין. לא יתכן הליך גירושין ללא פתרון מסודר של נושא משמורת הילדים והסדרי הראייה. לא אחת, מתגרשים נתפסים לתמונה חלקית של סוגית המשמורת, ולא רואים את כלל צדדיה. זאת למרות שההכרעה בנושא משמורת הילדים וזמני השהות תכריע את גורל הקשר שלהם עם ילדיהם לשנים רבות, ואולי לנצח! חוסר הידע של מתגרשים בסבך נושאי המשמורת והסדרי הראייה (או זמני השהייה), גוררת אותם למאבקים מיותרים, להוצאות משפט מרובות ובמיוחד לתוצאות משפטיות עגומות.

חלק מאי ההבנה של סוגיות משמורת הילדים והסדרי הראייה נובעת מכך שבשנים האחרונות חלו שינויים רבים בפרשנות החוקים הרלוונטיים למשמורת ולהסדרי הראיה, בפסיקות בתי המשפט ובעיקר בתפיסת העולם של מערכת המשפט. בבסיס השינויים עומדת גישה יותר שוויונית בין המגדרים, בכל הקשור למשמורת ילדים והסדרי ראיה. הדיון במשמורת הילדים מתמקד כיום בטובת הילדים ובמסוגלות ההורית של שני ההורים. לא נדיר שאב מקבל את המשמורת על ילדיו הקטינים. במקרים רבים נפסקת משמורת משותפת וזמני שהות דומים לאב ולאם. כללי המשמורת הישנים, שהעניקו משמורת ילדים על בסיס מגדרי וגיל הילדים, הפכו כמעט לאות מתה (לדוגמה: חזקת הגיל הרך לפיה המשמורת עד גיל 6 תהיה לאם, וחזקת המשמורת בדין השרעי, לפיה ילדים מעל גיל 6, וילדות מעל גיל 9 יהיו במשמורת האב). טובת הילד, מסוגלות הורית, טיב הקשר עם הקטינים, יכולת הפיתוח הרגשי והמקצועי של הקטינים ושיקולים דומים הפכו להיות לב העניין. הבשורה הטובה להורים רבים: ישנן שיטות מתקדמות לפיתוח ושכלול המסוגלות ההורית שלך. כך ניתן לתרום משמעותית לסיכוי שלך לזכות במשמורת על ילדיך!

גם לעורכי דין לגירושין, המתמחים, בין היתר, בסוגיות של משמורת וזמני שהות, קשה לעקוב אחרי השינויים התדירים בדין ובפסיקה בנושאי המשמורת, ומקל וחומר לציבור המתגרשים. מטרת מדריך עדכני זה (נכתב לקראת שנת 2020) היא לצייד אותך בכלים עדכניים להבנת נושאי המשמורת לאשורם, לנפץ את כל השמועות, ה"עצות" המיושנות של "מביני דבר", שאין בהן ממש, וה"פייק ניוז" בנושא משמורת הילדים והסדרי הראיה. כך תתאפשר לך השפעה משמעותית בכיוון קבלת משמורת ילדיך לידיך. ראוי להבין כי נושא המשמורת הוא נושא מורכב, נרחב וסבוך, המשלב סוגיות משפטיות, חברתיות, פסיכולוגיות ואחרות. מטעם זה כדאי לך להיוועץ עם עורך דין גירושין, המתמחה בסוגיות משמורת ילדים והסדרי ראיה, במקביל לעיון במדריך זה.

לייעוץ גירושין מיידי 24/7

או מלא/י פרטיך להלן

מושגים בנושאי משמורת ילדים והסדרי ראיה שעליך להכיר

  • המושג משמורת מתייחס לחובת ההורים לדאוג לצרכיהם של ילדיהם הקטינים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף 15) קובע את החובות החלות על ההורים ביחס לילדיהם – "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו". עינינו הרואות כי החוק מדגיש באופן ספציפי דווקא את החובות הקשורות בפיתוחו של הקטין והבטחת עתידו המקצועי. זאת בניגוד למחשבה, הרווחת בציבור, כי ההכרעה בקביעת המשמורת על ילדיך נובעת מהטיפול היומיומי הפשוט. ככל שהילדים גדולים יותר, החובה לדאוג להבטחת עתידם – "חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו" בלשון החוק, הופכת להיות חובה משמעותית יותר וקריטריון חשוב יותר לקביעה בידי מי תהיה המשמורת.

    בהליכי גירושין, התייחסות החוק למשמורת הילדים היא: "למי מההורים תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע" (סעיפים 24-25 לחוק). כמובן שלהורה משמורן לא ניתנת הזכות לקבל את כל ההחלטות הקשורות לקטין ללא קבלת הסכמת ההורה השני. החלטות ופעולות משמעותיות בעניין הילדים מחייבות את הסכמת שני ההורים, ללא קשר לשאלה בידי מי המשמורת. בהעדר הסכמה בין ההורים על המשמורת והסדרי הראייה, תידרש הכרעת בית המשפט.

    חשוב לדעת כי הקביעה בדבר משמורת הילדים ניתנת לשינוי, בכל עת, במקרה של שינוי נסיבות מהותי, תוך בחינה מחדש של טובת הילד.

    • סוגי המשמורת – קיימים שני סוגי משמורת:
    1. משמורת מלאה לאחד ההורים – אחד מההורים יהיה ההורה המשמורן. כלומר הילדים יהיו בהחזקתו ויתגוררו אצלו דרך קבע, תוך קביעת הסדרי שהייה של הקטינים עם ההורה שאינו המשמורן. חשוב לציין, כי חובתו של ההורה המשמורן היא לשמור על הקשר בין הילד להורה שאינו משמורן.
    2. משמורת משותפת – שני ההורים יהיו משמורנים משותפים ושווים לילדיהם והילדים ישהו אצל שני ההורים לסירוגין בהיקף נרחב. בשנים האחרונות, לאור ההכרה בחשיבות נוכחות שני ההורים בחייהם של ילדיהם ולאור החתירה לשוויוניות, קיימת מגמה ברורה להעדפת משמורת משותפת. התנאים לקביעת משמורת משותפת מפורטים בהמשך מאמר זה. לקריאה נוספת בנושא משמורת משותפת, ראה את המאמרים "משמורת משותפת – מתי זה אפשרי?" ו"משמורת משותפת בגיל הרך: מדריך לאבות שרוצים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיהם".
    • הסדרי ראייה (זמני שהות או הסדרי שהות או זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע, בלשון החוק) – כאשר נפסק שהמשמורת תהיה לאחד מההורים, נקבעים גם הסדרי שהייה של הילדים עם ההורה שאינו המשמורן. הסדרי השהייה מגדירים את הזמנים הקבועים שהילדים ישהו עם הורה זה. ההסדרים נועדו לאפשר קשר רציף וקבוע עם ההורה שאינו המשמורן, ויש חובה לקיימם בהתאם למה שנפסק. הסדרי ראייה, זמני שהות, הסדרי שהות או זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע, הם שמות שונים לאותו מושג. בכל מקרה ראוי לקבוע לא רק את זמני השהות אלא גם את הסדרי נטילת והחזרת הילדים: מי לוקח ומי מחזיר, שעות מדויקות ושאר הפרטים. מטעם זה מעדיף כותב המאמר את הביטוי הסדרי שהות.

    היקפם של הסדרי השהות תלוי בגילאי הילדים, ביכולת של ההורה שאינו משמורן לתרום לפיתוחם המעשי והערכי (מסוגלות הורית) ובטיב הקשר בינם לבין ההורה. הסדרי שהייה מקובלים הם שני ביקורים באמצע השבוע, עם או בלי לינה, כשהילד נלקח מבית ההורה המשמורן ומוחזר לבית ההורה המשמורן. בנוסף, סוף שבוע פעם בשבועיים. הילד נלקח על ידי ההורה שאינו משמורן מבית המשמורן טרם כניסת השבת ומוחזר במוצאי שבת למשמורן או ביום ראשון, למסגרת החינוכית. את החגים נהוג לחלק בצורה מחזורית, כך שבמחזור של שנתיים יבלה הילד כל חג עם אחד מהוריו. בחופש הגדול מקובל לקבוע לכל אחד מההורים, במסגרת הסדרי השהייה, פרקי זמן ארוכים יותר לבילוי עם הילד. ההסדרים משתנים בהתאם לנסיבות של כל משפחה.

    • טובת הילד – הבסיס להכרעת בית המשפט או בית הדין הרבני בנושא המשמורת הוא טובת הילד. מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניתן להסיק כי טובת הילד היא זכותו שידאגו לצרכיו, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, שישמרו על נכסיו ועוד. עקרון חשוב זה בא לידי ביטוי גם בסעיף 17 לחוק, בו נקבע כי "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".

    טובת הילד אינה טובת הוריו. רצון ההורים רלוונטי רק במידה שהוא תואם את טובת הילד. טובת הילד אינה בהכרח רצון הילד. הדבר מקבל משנה תוקף כשרצונו אינו מתיישב עם טובתו.

    בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יבחנו מהי טובת הילד בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל קטין. בשל מורכבות הקביעה מהי טובת הילד, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נעזרים במומחים שונים כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מכוני בדיקה של מסוגלות הורית וכד'.

    • פקידת סעד – "פקידת סעד לסדרי דין" הוא שמה הרשמי של עובדת סוציאלית, המתמנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כדי לסייע להם להכריע בשאלת משמורת הילדים. במסגרת תפקידה היא משוחחת עם שני ההורים, עם הילדים, עם גורמים שונים במסגרות בהן שוהים הילדים (גן, בית הספר וכו') ועם גורמים נוספים. היא בוחנת את תנאי הילדים בבתי שני הצדדים, את האינטראקציה בין כל אחד מההורים והילדים, וגם את יכולות הצדדים לתרום לפיתוח הילדים, לשמירה על ביטחונם ולחיזוקם הרגשי. בתום ההליך מגישה פקידת הסעד דו"ח ששמו "תסקיר פקידת סעד" (להלן: "התסקיר"). בתסקיר מתוארות הפעולות שביצעה פקידת הסעד, תוצאותיהן והמלצות בדבר המשמורת והסדרי הראייה. התסקיר מוגש לעיון בית המשפט, או בית הדין, ולהורים. אם מי מהמתגרשים סבור כי התסקיר מקפח אותו, הוא זכאי להציג לפקידת הסעד שאלות בכתב על התסקיר. אם תשובותיה אינן מספקות אותו, הוא זכאי להזמין אותה לחקירה על התסקיר בפני בית המשפט או בית הדין.
    • מסוגלות הורית – החוק מתייחס ליכולתם ורצונם של הורים לספק את צרכי ילדיהם, כגון בריאותם, צורכיהם הגופניים, החומריים, הנפשיים והערכיים ובעיקר את יכולתם להבטיח את עתידם. מסוגלות הורית נתפסת כיכולת להביא את הקטינים לגיל 18 תוך פיתוח מרבי של היכולות הגופניות, הרגשיות והקוגניטיביות שלהם לחיים מועילים ומאושרים כבוגרים. מדובר במשימה מורכבת וארוכת טווח. משכך, בכל מקרה חשוב לבחון כיצד ניתן לשפר את המסוגלות ההורית שלך ואת הצגתה.

    במקרים בהם קיים קושי מיוחד בקביעה מהי טובת הקטין, ואין די בתסקיר פקידת הסעד, בית המשפט או בית הדין הרבני יפנה את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית. בדיקת מסוגלות הורית מתבצעת לרוב על ידי מכונים, בהם צוות של מומחים בתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, החינוך ועוד. בחינת המסוגלות ההורית, כוללת בדיקות להורים ולילדיהם, כגון בדיקות פסיכולוגיות, מבדקים בכתב, תצפיות של אינטראקציה וכד'. במסגרת בדיקה זו, נבחנים פרמטרים רבים, כגון בגרותם הנפשית של ההורים, אחריותם, יחסם אל הילדים, כושרם לפתח את הילדים, יחס הילדים אליהם ועוד. כללית, נבחנת היכולת של כל אחד מההורים לספק לילד סביבה תומכת רגשית, כלכלית וחברתית ולהכשירו לקראת העתיד.

    בתום הבדיקה תוגש חוות דעת מקיפה ובה המלצה מהי המשמורת הראויה, לאור טובת הילד. הערכה מוקדמת של סוגיית המסוגלות ההורית על ידי עורך דין גירושין מומחה, והכנת ההורה באופן ראוי לקראת הופעתו בפני המומחים, יש בהם בכדי להשפיע על תוצאות חוות הדעת. ככלל, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני נוטים ליחס לחוות הדעת של המסוגלות ההורית משקל מכריע בבואם לפסוק בשאלת המשמורת. לקריאה נוספת בעניין מסוגלות הורית, ראה מאמר "מסוגלות הורית".

    • ניכור הורי – מצב בו קטין, מסרב לפגוש את אחד מהוריו ולקיים את הסדרי השהייה שנקבעו, בעקבות הסתה של ההורה השני. מצב של ניכור הורי קשה במיוחד, שכן הוא מערב את הקטין בהליכי הגירושין של הוריו, ומציב אותו בצד זה או אחר.

    בתי המשפט ובתי הדין נוהגים ביד קשה כאשר הם מגיעים למסקנה כי מי מההורים מחבל בכוונה בקשר של הקטין עם משנהו, או בקיום הסדרי השהייה של הילדים עם ההורה השני, או פועל לניכור הורי בכל דרך אחרת.

    בידי הערכאות המשפטיות כלים להתמודד עם תופעה קשה זו, לרבות טיפולים משפחתיים באמצעות מומחים, הטלת קנסות על ההורה המנכר בכל פעם שהקטין לא מגיע למפגש עם ההורה השני, מינוי אפוטרופוס לדין במקום ההורה המנכר שיפעל בהתאם לטובת הקטין ועוד. כדי להעצים את הסיכוי למגר את הניכור ההורי יש לפעול נגדו ברגע שמזהים ניצנים שלו, עוד בטרם יצליח ההורה המנכר להסית את הקטין באופן משמעותי.

    מצב של ניכור הורי פוגע במיוחד בקטין עצמו. מחקרים רבים מוכיחים כי קיימת חשיבות רבה בנוכחות שני ההורים בחיי ילדיהם. חשיבות זו מועצמת בתקופה הנוכחית, בה עולמנו משתנה במהירות, וחובה להכשיר את הקטינים לעולם העתיד – טכנולוגית, מקצועית, נפשית וערכית!

    • מרכז קשר – מקום מפגש בין הורים וקטינים, המופעל על ידי עובדים סוציאליים. מטרת מרכז הקשר היא לספק מרחב מוגן ומפוקח לקיום הסדרי שהייה של קטינים עם הוריהם. קיום הסדרי שהייה במרכזי הקשר, מבוצעים בעקבות החלטת בית משפט, במקרים בהם קיים סכסוך גירושין קשה בו נטענות טענות לפיהן אחד ההורים עלול להוות סכנה לקטין או שאין לו מסוגלות ההורית. במקרים שאכן קיים חשש כזה, יתקיימו הסדרי השהייה תחת פיקוח במרכז הקשר, במטרה שעם הזמן, ניתן יהיה לקיים את המפגשים באופן עצמאי. גם במקרים של ניכור הורי קשה, לעיתים מורה בית המשפט על קיום ההסדרים במרכז קשר, על מנת להשתמש בעובדים הסוציאליים כגורם מתווך.

    משמורת ילדים והסדרי ראייה – הפרמטרים המשפיעים

    בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, "ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". כלומר, ביחס לילדים מתחת לגיל 6 קיימת חזקה בחוק שטובתם להיות עם האם, למעט מקרים בהם מוכח כי אין לאם מסוגלות הורית סבירה. כיום, לאור החתירה הברורה לשוויוניות ולאור מחקרים רבים שהוכיחו כי קיימת חשיבות רבה לנוכחות שני ההורים בחייהם של ילדים להורים גרושים, פסיקות רבות קובעות משמורת בהתבסס על השיקולים הרלוונטיים בנושא, ולא בהכרח לפי חזקה זו. כך גם בדין השרעי – בית המשפט העליון פסק כי החזקה בדין השרעי לפיה ילדים מעל גיל 6 וילדות מעל גיל 9 יהיו במשמורת האב, לא תיושם.

    במרץ 2018 עלתה הצעת חוק בקריאה ראשונה לשינוי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולשינוי חזקת הגיל הרך. בסופו של יום, החוק לא נחקק. עם זאת, כיום גוברת המגמה לסתור חזקה זו בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה. עקרון העל המנחה את בתי המשפט בכל הקשור לנושא המשמורת הוא טובת הילד. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לא מכריעים מהי טובת הילד, לפי הרצונות או האינטרסים של הוריו. טובת הילד היא עניין עובדתי, אשר נבדק לגופם של דברים ובעזרת מומחים.

    בית המשפט או בית הדין יבחן את תרומתו הפוטנציאלית של כל אחד מההורים לילד, את רצונם האמיתי של ההורים, מסוגלותם ההורית, נכונותם לשפר אותה באמצעות הדרכה והיכולת של כל אחד מההורים לפתח, להעצים ולקדם את הילד. כל נושא היכולת לפתח ולהכשיר את הילדים למקצוע עתידי מקבל משמעות רבה יותר, ככל שהילדים מוכשרים יותר. גם נושא החוסן הנפשי מקבל הדגש, ככל שמשתכללים הכלים להערכתו.

    המסוגלות ההורית היא הפרמטר החשוב ביותר לפיו מתקבלת ההחלטה על המשמורת ועל הסדרי הראיה. כללית, המסוגלות ההורית היא אוסף התכונות, הכישורים, המיומנויות והרצון, המאפשרים להביא ילדים לבגרות, תוך פיתוח מרבי של כישרונותיהם וכישוריהם.

    רצונו של הילד עשוי להיות שיקול בקביעת המשמורת. ככל שגילו של הילד גדול יותר (לרוב מעל גיל 10) והוא בוגר יותר בהתנהגותו, יינתן יותר משקל להעדפותיו. מאידך, אם רצונו של הילד לא הולם את טובתו, או שבית המשפט, או בית הדין, יתרשם כי אחד ההורים "מדבר מגרונו" של הילד, הפסיקה תהיה אך ורק בהתאם לטובת הילד. על מנת להתרשם מרצון הילד יש באפשרות בית המשפט, או בית הדין, לזמנו לשיחה בלשכת השופט, או הדיינים, ללא נוכחות הוריו.

    ההליכים לקביעת המשמורת והסדרי הראיה

    אם קיימת הסכמה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, ניתן לקבוע את המשמורת והסדרי השהייה במסגרת הסכם גירושין או הסכם משמורת .
    אם הסכם הגירושין, או הסכם המשמורת, נערך באופן מקצועי, בעזרת עורך דין גירושין מיומן, והוא הולם את טובת הילד, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ייטו לאשר את ההסכם.

    בהעדר הסכמה בין ההורים, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יקבעו את המשמורת והסדרי השהייה בהתאם לטובת הקטין, לאחר בחינת התסקיר או חוות הדעת האחרות ושמיעת כל אחד מהורי הקטין.

    על אב או אם הרוצים כי בית המשפט, או בית הדין, יקבע בידי מי מהם תהיה המשמורת ואת הסדרי השהייה, להגיש תביעת משמורת והסדרי ראייה (בהתאם לחוק ניתן להגיש תביעות בעניינים אלו רק לאחר הליך של יישוב סכסוך. לפירוט בנושא, ראה מאמר "יישוב סכסוך בטרם גירושין").

    על מנת לקבוע האם לשני ההורים מסוגלות הורית סבירה ומהי טובת הילד, תמנה הערכאה השיפוטית מומחים בתחום. בשלב ראשון מתמנה פקיד/ת סעד מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיר בה מתגורר הקטין, על מנת ליתן תסקיר והמלצות בכל הקשור לנושא המשמורת והסדרי השהייה. אם תמונת המשמורת המסתמנת בתסקיר פקיד/ת הסעד היא ברורה, ייטו בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים לקבל את החלטותיהם לאור הדו"ח. צד החולק על דו"ח פקידת הסעד רשאי לזמן אותה לחקירה.

    אם קיים קושי להכריע בסוגיית המשמורת, תמנה הערכאה השיפוטית מכון מתמחה, או מומחים, מתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, לביצוע בדיקות מובנות של מסוגלות הורית (למידע נוסף ראה: "מסוגלות הורית")

    אמנם הערכאה השיפוטית לא מחויבת לקבל את המלצות המומחים, אולם בהעדר הוכחות או נימוקים משמעותיים, הסותרים את חוות הדעת, תיטה הערכאה השיפוטית לאמץ את מסקנות חוות הדעת. משכך, התייעצות וליווי של עורך דין גירושין, עם ידע בנושא מסוגלות הורית, יוכל להכין אתכם להופעה בפני פקידי הסעד והמכונים לבדיקת מסוגלות הורית. כך תשיגו יתרון של ממש על פני בן זוגכם בנושא קבלת המשמורת והסדרי השהייה.

    תביעת משמורת

    תביעת משמורת והסדרי שהייה יכולה להיות מוגשת הן לבתי המשפט לענייני משפחה והן לבתי הדין הרבניים (בהסכמת הצדדים, או באמצעות כריכתה לתביעת גירושין).

    נושא המשמורת והסדרי השהייה הם עניינים מהותיים ביותר ומהווים חלק משמעותי בהליך גירושין. משכך, מומלץ וחיוני עבורכם להגיש תביעות אלו באמצעות עורך דין המתמחה בתחום או לפחות לאחר התייעצות עמו, ובתאום מלא עם התביעות האחרות הכרוכות בגירושין (כגון מזונות ילדים ותביעה רכושית).

    על תביעת משמורת לכלול את פרטי הצדדים ופרטי הקטינים, את הנימוקים מדוע חשוב שאתם תקבלו את משמורת הילדים לה אתם עותרים, כיצד בקשתכם הולמת את טובת הילדים וכל פרט רלוונטי אחר לנושא. דוגמא לתביעת משמורת, תוכלו למצוא בקישור "תביעת משמורת לדוגמא".

    משמורת משותפת

    בשנים האחרונות, לאור החתירה לשוויוניות, לאור מעורבותם של יותר אבות בגידול ילדיהם ולאור מחקרים רבים אשר מדגישים את חשיבות נוכחות שני ההורים בחייהם של ילדים להורים גרושים, ניתן לראות כי משמורת משותפת הפכה להיות יותר ויותר שכיחה, ומשמורת לאב אינה מפתיעה.

    התנאים שהוכרו בפסיקה כמשמעותיים לצורך משמורת משותפת הם:

    • מסוגלות הורית טובה, של שני ההורים.
    • רמה סבירה של שיתוף פעולה בין ההורים ותקשורת טובה ביניהם.
    • רצון הילדים לחוות זמן דומה עם שני ההורים.
    • מעורבות סבירה של שני ההורים בחיי הילדים.
    • קשר תקין בין ההורים לבין כל אחד מהילדים.
    • ההורים גרים בסמיכות זה לזו, והילדים חווים את שני הבתים כמרכזיים בחייהם.

    קיום מרבית תנאים אלו ברמה סבירה יביא, בדרך כלל, לפסיקת משמורת משותפת.

    למידע נוסף בנושא ראה המאמר "משמורת משותפת, מתי זה אפשרי?".

    השפעת משמורת הילדים וזמני השהייה על דמי המזונות

    ביולי 2017 עשה בית המשפט העליון מהפך משמעותי בנושא מזונות הילדים. המשמעות המעשית של החלטת בית המשפט העליון, היא כי חובת תשלום המזונות עבור ילדים, בגילאים 6-15, לא תוטל על האב בלבד, כפי שהיה נהוג, אלא על האם והאב כאחד, בהתאם ליחס בין הכנסותיהם, מכל מקור שהוא, בהתחשב בחלוקת זמני המשמורת הפיזית ובנסיבות המיוחדות של כל משפחה.

    כאשר מתקיימת בפועל משמורת משותפת, והילדים הם בגילאי 6-15, יחולו הכללים הבאים:

    • כל הורה יישא בפועל בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים, כגון מזון, בילוים, מוצרי היגיינה וכיו”ב, עת הם נמצאים אצלו. משכך, במשמורת משותפת, אין צורך בהעברת תשלומים בין ההורים בגין הוצאות הקיום השוטפות.
    • הוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות כגון: ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד, ישולמו על ידי שני ההורים במשותף, בהתאם ליחס הכנסותיהם. לצורך זה ימונה “הורה מרכז” שישלם את ההוצאות ויקבל החזר מההורה השני. לחילופין, תמומנה הוצאות אלו מחשבון בנק משותף של ההורים, אליו יפקידו את הסכומים הנדרשים, בהתאם לרמת השתכרותם.
    • את ההוצאות החריגות של הילדים, יחלקו ההורים בהתאם לגובה הכנסותיהם.
    • כל הורה יישא בהוצאות המדור של הילדים עת הם מצויים במשמרתו. אף אחד מההורים לא יידרש לשלם להורה השני בגין מדורם של הילדים.

    יש לשים לב, כי גם כאשר מתקיימת משמורת משותפת והסדרי השהייה שווים לחלוטין, אין זה אומר שהאב לא ישלם כלל בגין מזונות הקטינים, אלא אם לא קיימים פערי ההשתכרות לטובתו. לקריאה נוספת בנושא ראה מאמר "מזונות ילדים – המהפך".

    אכיפת הסדרי הראייה

    להסדרי הראייה, בין אם אושרו בהסכם ובין אם נקבעו על ידי ערכאה משפטית, יש תוקף מחייב. הפרתם תגרור סנקציות. הפרת ההסדרים שנקבעו, פוגעת בילדים ובקשר שלהם עם ההורה עמו לא מתקיימים ההסדרים כסדרם.

    ככל שהצד המפר הוא ההורה שאמור לשהות עם הילדים ולא מגיע למפגשים, יוכל ההורה השני לפנות לערכאה המשפטית בבקשה לחיוב המפר בקנס בגין כל מפגש שלא קיים. כאשר מדובר בהתנהלות קבועה ללא כל הסבר סביר, תיעתר הערכאה המשפטית לבקשה זו. כמו כן, ניתן לבקש לשנות את הסדרי השהייה או את המשמורת שנקבעה או את גובה המזונות.

    ככל שהצד המפר הוא ההורה שלא מאפשר לילדים לקיים את הסדרי השהייה עם ההורה השני, יוכל ההורה השני להגיש תלונה במשטרה ולפנות לערכאה המשפטית המוסמכת בבקשה מתאימה. לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני יש כלים שונים לאכיפת הסדרי השהייה כגון הטלת קנסות על ההורה המנכר בכל פעם שהקטין לא מגיע למפגש עם ההורה השני, מינוי אפוטרופוס לדין במקום ההורה המנכר שיפעל בהתאם לטובת הקטין ובמקרים מתאימים אף העברת המשמורת להורה עמו לא מתקיימים ההסדרים.

סיכום: כיצד לזכות במשמורת הילדים ובהסדרי ראייה כבקשתך?

אם ברצונך לזכות במשמורת על ילדיך או בהסדרי שהייה רחבים עמם, או במשמורת משותפת, כדאי לך להבין עד תום את "כללי המשחק", כפי שפורטו לעיל, ולשפר את כישוריך בפרמטרים העיקריים, הנבדקים במסגרת בחינת המסוגלות ההורית. במהותה המסוגלות ההורית היא יכולת נלמדת. הקדשת הזמן, האמצעים והמאמצים הראויים, תאפשר לך לקדם את נושא המשמורת והסדרי הראייה על פי העדפתך.

אם חשובה לך המשמורת, או מעורבות משמעותית בחיי ילדיך, כדאי לך להתייעץ, מוקדם ככל האפשר, עם עורך דין גירושין, המתמחה בנושאי משמורת, הסדרי שהות ומסוגלות הורית, אשר ינחה אותך כיצד להשיג את מטרותיך, וילווה אותך לאורך ההליך המורכב.

לקריאה נוספת

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
דילוג לתוכן