לא מעט עורכי דין מנסים לשכנע את המועמדים הפוטנציאליים לגירושין ואת המתעניינים בגירושין כי הם שיאני ההצלחה בגירושין (בינתיים לא ראיתי 100% הצלחה בגירושין, אבל מי יכול לצפות את העתיד?). בנתונים אלו כמעט כל מי שעומד מול שיאני ההצלחה בגירושין מפסיד… האם יתכן מצב כזה? האם זה מתקבל על דעתך?
בהנחה שעורכי דין אלו מציגים מצג נכון, מסתבר כי להצלחה בהליכי גירושין יש פנים רבות, וכי לשיטת אלו המבטיחים אחוזי הצלחה מסחררים עולה כי במרבית המקרים שני הצדדים הצליחו בגירושין, למרות שמדובר באינטרסים סותרים…
הצלחה אובייקטיבית בגירושין נמדדת בדרך כלל אל מול המטרות שהצבת בפניך טרם פנית להליכי גירושין ולפי המציאות האובייקטיבית ששררה בעת הנישואין. לדוגמה: אם רצית לקבל 60% מהרכוש מנימוקים נכונים ואכן קיבלת 60% מהרכוש הידוע לך זו יכולה להיות, מבחינתך, הצלחה נאה. יחד עם זאת אם לאחר שנה יסתבר כי ידעת רק על 10% מהרכוש שהיה לבן הזוג לשעבר, יהיה ברור גם לך כי נפלת בפח וכי ה"הצלחה" היא בעצם כישלון צורב.
הדברים מקבלים משנה תוקף אם, לדוגמא, חתמת על הסכם גירושין נפלא, שהושג בגישור ידידותי וזריז, אך הסתבר לך, בסופו של יום, כי ההסכם הוא "חסר שיניים" ולא ניתן לאכוף אותו. לסיכום – ישנם מקרים רבים בהם הניצחון התיאורטי מסתבר כמפלה במציאות.
ברור כי כל ניצחון תיאורטי, הנובע מחוסר ידיעה, גורר אחריו שביעות רצון זמנית, תחושת ניצחון, שלל המלצות חמות לחברים נזקקים ומכתב תודה מרגש לעורך הדין המופלא שהשיג עבורך את ההצלחה חסרת התקדים. יחד עם זאת, הצד השני, שהוא המנצח בפועל והמצליח האמיתי, יש לו אינטרס עז שתחושת הניצחון תהיה דווקא שלך, ולכן הוא יהיה נכון להודות במפלתו בפני כולם… כל רצונו הוא שלא תבדוק לעומק האם ה"ניצחון" שלך בהליכי הגירושין מולו הוא ניצחון אמיתי או ניצחון פירוס…
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בגירושין יותר מורכבים, כגון: גירושין של מנהלים, יזמים, בעלי מקצועות חופשיים, אנשי הייטק, בכירים בשרות המדינה ודומיהם. ברבים ממקרים אלו מרבית הרכוש והפוטנציאל הם וירטואליים וקשים להבנה ולגילוי, גם במקרים שהם לא הוסתרו ביד מכוונת. ניתן לגרום בקלות לצד השני לחשוב שהוא הצליח מאוד, גם כאשר הנתונים גלויים וברור שההיפך הוא הנכון. רק הבנת עומק בגירושין מורכבים עשויה לתת תמונה אמיתית על תוצאות הגירושין.
עת נכתבות שורות אלו רועשת וגועשת קהילת עורכי הדין לגירושין וקהילת המתגרשים מפסק דין של בית הדין הרבני הגדול, שחילק את הנכסים המשותפים שנצברו לבני זוג במהלך שנות נישואיהם ביחס של 80:20, לטובת הגבר, החל מהמועד שהחלה האישה לבגוד בו. אותן קהילות לא הגיבו כלל עת ניתן בתיק שלנו פסק דין של בית הרבני הגדול, שאישר פסק דין הרבה יותר מרחיק לכת של בית הדין הרבני האזורי, שנתן לגבר, אותו ייצגנו, 100% מהנכסים שנצברו מהמועד שהאישה החלה לבגוד בו. מפתיע? כלל וכלל לא. השתדלנו שפסק הדין לא יתפרסם, כדי שהצד השני יוכל להתבשם ב"הצלחתו" לכאורה, שלא הייתה ולא נבראה.
משהתבהר כיצד שני הצדדים יכולים לטעון כי הם משיגים "100% הצלחות בהליכי גירושין" מבלי לשקר או להגזים, כדאי שתבררו לעצמכם האם אתם רוצים בהצלחה אמיתית או ב"הצלחה"…
במציאות של גירושין בישראל 2020 הדברים הרבה יותר מורכבים. לא אחת האקזיט המתוכנן מעלה בראש אחד מבני הזוג את ההרהור האם כדאי לשתף בו את בן הזוג השני, שבעצם לא תרם לו דבר. לפעמים הרהור מסוג זה עולה לפני קידום משמעותי, הנפקה, השגת לקוח אסטרטגי או הצלחה משמעותית אחרת. הדברים מקבלים משנה תוקף אם בעת בו עמל בן זוג אחד על קידום ההצלחה הכלכלית עסק בן הזוג השני במציאת בני זוג חליפיים, אם לא בדברים גרועים מכך…
תכנון גירושים של מנהלים, יזמים בעלי מקצועות חופשיים, אנשי הייטק ודומיהם, במיוחד במצבי הקצה המתוארים, הוא מורכב, רב שלבי וכולל ירידה לפרטי הפרטים. כמו במשחק שח-מט נדרשת, לא אחת, הקרבה של אינטרס קטן לצורך הגנה על אינטרס חשוב ממנו, או זכייה באינטרס גדול פי כמה. לדוגמה: לאחרונה "ויתרנו" בשם לקוחה שלנו על נכסי קריירה, לכאורה, כדי לקבל נתח משמעותי (50%) במיזם (סטארטאפ) שהוקם חודשים רבים לאחר הגירושין. הטעם היה נעוץ בעובדה שהיזם היה מבוגר יחסית ועתידו בעולם ההייטק היה לוט בערפל. בנתונים אלו ספק אם היה ניתן להגיע להערכה משמעותית של נכסי הקריירה. מאידך, המיזם נראה, באותה עת מבטיח ושווה הרבה יותר. בנוסף, ניסינו והצלחנו להגיע להכרעה מהירה, כיוון שחששנו שהמיזם יקרוס בהמשך, כפי שאכן קרה. בלי ספק, הצד השני יכול לראות בעובדה שהצליח למנוע תשלום בגין נכסי קריירה "הצלחה". יחד עם זאת, הלקוחה שלנו חשבה אחרת, ואידך זיל גמור…
מבחן ההצלחה, או ה"הצלחה", מקבל משנה תוקף כאשר מדובר על משמורת הילדים או על הסדרי הראייה. צד זה או אחר עשוי לדרוש משמורת מלאה או משותפת, כאשר כוונתו האמיתית היא השגת הסדרי ראייה חלקיים, עם אופציה ממשית להרחבתם בעתיד. אם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני נותן לו בדיוק את מבוקשו, וסולל לו את דרך ההרחבה בעתיד, הרי זו בהחלט הצלחה מלאה עבורו. מאידך, הצד השני בטוח שהוא "הצליח", שכן הוא מנע משמורת משותפת…
לסיכום, אין כל בעיה לסווג כל כישלון כהצלחה ולהיפך, על ידי בחינת התמונה באופן חלקי או על ידי שינוי נקודת המבט או בשל אי הבנה של תכניות וכוונות הצד השני. באופן ציורי ניתן לומר כי לא אחת "95% הצלחה" עלולה להסתבר כ-100% הצלחה של הצד השני.
לקריאה נוספת