בשנים האחרונות הולך וגובר זרם המתגרשים הצעירים – בני זוג בגילאים 30-40, שרובם נשוי שנים לא רבות. לחלק מזוגות אלו יש ילד או ילדים. לדעת מומחי גירושין, חלק גדול מגירושין אלו נובעים מהעובדה שבשל הליכי ההיכרות המהירים הנהוגים בעת החדשה, הזוגות הנישאים לא ממש מכירים לעומק אחד את השני, ולא ערכו תאום ציפיות רציני בטרם הנישואין. כל צד מצפה לשווא לקבל מבן הזוג דברים שהוא לא יכול או לא רוצה לתת, והתקווה שבן הזוג ישתנה בעתיד הולכת ונגוזה. מומחים אחרים סבורים כי צעירים פועלים יותר בפזיזות מאנשים מבוגרים ומגיבים בצורה יותר קיצונית על אירועים בחיי הנישואין.
מגמות נוספות המשפיעות על שיעורי הגירושין הגבוהים בקרב צעירים הן העובדה שגירושין הפכו להיות תופעה נפוצה, ולכן אין בגירושין משום מעשה מביש המכתים בן הזוג המתגרש, שכן רווחה בקרב המתגרשים הצעירים ההבנה המקובלת כי חיים רק פעם אחת ולכן לגיטימי לעשות כל פעולה שתגביר את האושר האישי שלכם, לרבות להתגרש. לא אחת מקור הגירושין הוא במצב בו אחד מבני הזוג מצא "חלופה" טובה יותר בעיניו (בנושא זה ראה המאמר – "בגדו בך? אתם בוגדים? איך מגלים? מה עושים?")
לעיתים זוגות מתגרשים בשל רצון מי מהם בהגשמה עצמית שאינה עולה בקנה אחד עם רצונותיו, ערכיו או יכולת ההכלה של הצד השני. לדוגמה: בעבר ייצגנו בת זוג צעירה, שבחרה לעשות קריירה ספורטיבית בריקוד על עמוד, שהפך להיות ספורט אולימפי מוכר. הדבר לא מצא חן בעיני בעלה, בשל הקונוטציות השליליות של ספורט זה, והוא החליט להתגרש ממנה.
אם בעבר הילדים היו, במידת מה, חסם לגירושין, הרי כיום פשטה בציבור ההכרה, המגובה במחקרים, כי עדיף לילדים לא לחיות בבית בו היחסים בין ההורים עלו על שרטון (בנושא זה ראה המאמר – "איך לא לפגוע בילדיכם במהלך הגירושין"). מערכות רבות, ציבוריות ופרטיות, עומדות לרשות מתגרשים כדי לצמצם את הנזק לילדים בעת גירושין. במקרים רבים גירושי ההורים הפכו מקפצה לפיתוח הילדים, כאשר כל אחד מהורים המתגרשים מתחרה בשני בפעולות לטובת קידום ופיתוח הילדים. אם מדובר במתגרשים צעירים ברי שהילדים הם פעוטים או קטנים, ואפשר לפתחם ולהביאם, לא אחת, להגשים את חלומות ההורים…
גם השיפור הכלכלי שחל בחלק גדול ממשקי הבית מאפשר גירושין לבני זוג שחששו להתגרש בשל חוסר יכולת כלכלית להתקיים בשני בתים נפרדים ולשאת בהוצאות המוגדלות בשל הגירושין. חלק לא מבוטל מהמתגרשים הצעירים הפועלים בענף ההייטק או בענפים אחרים המיישמים טכנולוגיה גבוהה הם בעלי סיכויי לשיפור ניכר במעמדם הכלכלי בן לילה. לא אחת, ערב השיפור הדרמטי במצבם הכלכלי, בין השאר, כתוצאה מקידום משמעותי, קבלת מענק, אקזיט ועוד, הם שוקלים מחדש ולעומק את היחסים עם בן הזוג השני. לא אחת הם מקדימים את המאוחר ומנסים להתגרש מבן הזוג, בו אבדו עניין לא מכבר, מהר ככל האפשר עוד בטרם יתממש אותו שינוי, כדי לא לשתף את בן הזוג בתמורות הצפויות מהשינוי.
ההבדל המשמעותי ביותר בין גירושי צעירים לבין גירושי מבוגרים נעוץ בעובדה שגירושי צעירים נובעים בעיקר מתקוות, חלומות והערכת העתיד, שהיא לא תמיד מדויקת ולא ברור הסיכוי שתתממש. גירושי מבוגרים יותר מונעים על יסוד נתוני העבר וניתוח קר של המצב הקיים, שכן בשל הגיל המתקדם סבירות שיפור עתידי במצבם נמוכה.
מאפיין קריטי בגירושין של צעירים הוא אלמנט הזמן. מרגע שבו זוג צעיר ובעיקר בת זוג צעירה מחליטים שהגיע הזמן לסיים, אצה להם הדרך והם רוצים לסיים את הגירושין מהר ככל האפשר. הבסיס לגישה זו היא ההבנה כי כל דיחוי פוגע בסיכוי שלהם להקים משפחה חדשה, או להביא לעולם ילדים נוספים. לעיתים קורה כי לחץ חיצוני מביא אותם לזירוז הליכי הגירושין, כמו בן או בת זוג חדשים שממתינים לגירושין, ופקעה סבלנותם. לא אחת נתקלנו במצב בו בן הזוג החדש הוא עמית בעבודה או בארגון אחר ומערכת היחסים ה"אסורה" עומדת להיחשף. מקרה קיצון בו נתקלנו היה כאשר האישה הייתה בהיריון מבן הזוג החדש ועמד לרשות המתגרשים המאושרים אך זמן קצר ביותר, בטרם ייחשף דבר ההיריון, על תוצאותיו לבני הזוג ולרך הנולד.
לסיכום: בגירושין של צעירים יש לקחת בחשבון גם גורמים לבר משפטיים שעניינם השיקולים הרגשיים והכלכליים המיוחדים לצעירים, שבראשם עתיד המתגרשים – אישית וכלכלית. הם אינם דומים לשיקולי הגירושין של אנשים מבוגרים שבראשם בחינה נכוחה של המציאות הקיימת. לא בכדי אנו שואלים את מרבית המתגרשים הצעירים להיכן הם רוצים להגיע אחרי הגירושין ובודקים היטב, יחד עימם, אם יש ממש בשיקולי גירושין אלו והאם באמת ישים וכדאי להם להתגרש.