גירושין ברגישות, בנחישות ובתבונה, תוך הגנה על ילדיך, עסקיך, נכסיך וזכויותיך

ידועים בציבור

זה נשמע מהפכני, אבל זאת המגמה המסתמנת. המשפט הולך ונפתח לקראת סטטוס זוגיות מגוון. בראשית הכיר המשפט רק בזוג הנשוי. אחר כך הכיר גם בידועים בציבור. אחר כך השווה את מעמד ההומוסקסואלים והלסביות למעמד הידועים בציבור. בעולם מתירים להם לאמץ ילדים וכל זה כבר רחוק מרחק רב מן המשפחה המקורית. אפשר לשאול את המונח “מפעל מאושר” מעולם המס אל עולם המשפחה, ולהקים “מפעלים מאושרים” גם מבחינה חוקית וכלכלית וגם מבחינה רגשית, עבור אלה שמרגישים כך יותר נוח.

לייעוץ גירושין מיידי 24/7

או מלא/י פרטיך להלן

נוהגים לחלק את הסיבות המובילות לגירושין לשתי קטגוריות עיקריות:

מה הן הזכויות המשפטיות המוכרות היום בישראל לידועים בציבור? הדין האזרחי מעניק להם את רוב הזכויות שמקבל זוג נשוי, אלא שעליהם להוכיח שהם אמנם חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף. זוג נשוי לא צריך להוכיח דבר כי יש לו תעודה רשמית המעידה על כך. פירושו, שאנשים שגרים יחד, מעצם החיים המשותפים הולכים וצוברים זכויות משפטיות, זכויות שיש להן משמעות כלכלית. החוק מכיר בזכותם לרשת, בזכות להקלות שונות במסים ובזכות לחזקת השיתוף (בנושא חזקת השיתוף, ראה מאמר "חלוקת רכוש בגירושין"). הדין הדתי לא מכיר באף אחת מצורות הקשר האלה ואף שולל אותן.

ידועים בציבור הם בני זוג de facto שזכו להכרת הדין. כיום זוגות רבים חיים תחת קורת גג אחת בלא שנישאו זה לזו. חלק ניכר מזוגות אלה מקיים אורח חיים נורמטיבי, מביא ילדים לעולם, עובד וצובר רכוש משותף. חלק מהם אינם נשואים מסיבות דתיות (כמו כהן וגרושה) וחלק אינם נשואים מבחירה, אישות או מטעמים כלכליים.

בסעיף 55 לחוק הירושה התשכ”ה – 1965, תחת הכותרת “מעין צוואה” מצויה ההתייחסות לידועים בציבור: “איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש”. כלומר, הזכות לרשת כאשר בני הזוג לא היו נשואים זה לזה מושתתת על שלושה יסודות: הם חיו חיי משפחה, במשק בית משותף, ובשעת מותו של אחד לא היה השני נשוי לאדם אחר. שני פירושים אפשריים: אחד – הסעיף משווה את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים. השני – זהו הסדר מיוחד העומד בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה, וזה ניתן להילמד מן הניסוח: גם מהמילה “כאילו” וגם מהכותרת “מעין צוואה”.

הפסיקה המאוחרת הלכה והרחיבה את המושג “בן זוג” כדי שיחול גם על ידועים בציבור, גם באותם סעיפים בהם נאמר רק “בן זוג”. המבחנים שקבעה הפסיקה להרחבה זו גמישים: יש לבחון את המערכת הנסיבתית החיצונית וכן ללכת על פי קריטריונים סובייקטיביים, כלומר, איך בני הזוג תפסו את יחסיהם. אולם כאן התעוררה בעיה: איך סעיף 55 לחוק הירושה מתיישב עם סעיף 11, שבו נקבע במפורש שעל בן הזוג להיות נשוי למוריש 3 שנים לפחות? בפסק דין נירה שנצר נגד יובל ריבלין, מ 1988, נקבע כי המדובר גם בידועים בציבור, וזאת על פי מטרת החוק: להשוות בין ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים, ככל שמדובר בזכות הירושה על פי דין. לפיכך אם עמד הידוע בציבור בדרישות סעיף 55 ובנטל ההוכחה, ייחשב כבן זוג נשוי לכל דבר ועניין.

דילמה אחרת קשורה לניסוח “ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר” ? לגבי האישה חשוב הדבר להוכיח שאיננה נשואה לאחר בשל חשש לממזרות. לגבי הגבר רצה המחוקק למנוע מצב של “ביגמיה חוקית”, כלומר שמצד אחד הוא נשוי רשמית ומצד אחר יש לו ידועה בציבור, ואם החוק יכיר בה כידועה בציבור שלו הרי כאילו התיר לו להיות נשוי לשתיים.

אבל המציאות תמיד מקדימה את המשפט ו”המשפחה החדשה” יכולה להציג גם מצב כזה: אחד הצדדים חי בנפרד בדרך קבע עם אשתו/בעלה אך הם נותרו תחת קורת גג אחת (משום שהבעל/האישה נכים, אין להשאיר אותם לבדם, בייחוד אם לתמונה מתווספים גם ילדים קטינים) ויש לו/לה ידוע/ה בציבור. כלומר, פורמאלית אחד מהידועים בציבור אינו גרוש אלא פרוד כדרך קבע, לא מנהל משק בית משותף עם אשתו (החשבונות וההוצאות נפרדים) ולא מקיים עמה יחסי אישות, ואילו עם הידוע/ה בציבור שלו/ה מקיים רק באופן חלקי משק בית משותף אבל מקיים עמה יחסי אישות ויחסים הרמוניים. בחוקים אחרים, למשל בחוק מס שבח, כן מכירים בבן זוג החי בנפרד כדרך קבע (סעיף 49 (ב)) והוכרו גם מקרים בהם זוג נפרד בדרך קבע אולם גר תחת קורת גג אחת, בשל קשיים כלכליים לקנות עוד דירה. ברור שנטל הראייה הרובץ כאן הוא כבד, אבל בהנחה שניתן להרים אותו, האם לא ראוי שהדין יחשיב בן/בת זוג אלה כידוע/ה בציבור?

כמה זמן בני זוג צריכים לחיות יחד על מנת שייכנסו להגדרת הסעיף?

מקובל להשיב על כך כי דרוש זמן ארוך. אם כי, בפסק דין היועץ המשפטי נגד שוקרן, נקבע כי די בשלושה חודשים כדי להיכנס להגדרה של ידועים בציבור. גישת בית המשפט בישראל גמישה: פרק הזמן הנדון כפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

החלת חזקת השיתוף על ידועים בציבור

התנאים לתחולתה של חזקת השיתוף בנכסים בין בני זוג (כלומר, כשברצונם להיפרד, יאזנו את משאביהם ויחלקו אותם באופן שווה) הם קיום אורח חיים תקין ביניהם ומאמץ משותף של שניהם ברכישת הנכסים, או למצער, בניהול משק הבית המשותף ובגידול הילדים. בהתקיים תנאים אלה עשויה הילכת השיתוף לחול גם על בני זוג החיים ביחד ללא נישואים.

אבל העובדה שבני זוג מקיימים חיים משותפים מבלי למסד את הקשר ביניהם באקט פורמאלי של נישואין (ובייחוד כשהם נוהגים כך מתוך בחירה ולא בשל היותם מנועים מלהינשא) אינה חסרת משמעות. לעיתים עשויה עובדה זו להעיד על ארעיות הקשר ביניהם, או על היותו קשר בלתי מחייב, ובכך לשלול כוונת שיתוף בנכסים. כל מקרה ייבחן לגופו לפי נסיבותיו המיוחדות. לעיתים ניתן להסיק שזו מעין תקופת ניסיון ביניהם ועל כן יחלקו את חייהם המשותפים לשתי תקופות. בראשונה לא יחול שיתוף נכסים אך עם עבור הזמן והתייצבות הקשר יחול ביניהם גם שיתוף הנכסים, והוא ישתרע על פי רצונם, הן על נכסים חדשים שירכשו והן על אותם נכסים שנרכשו בעבר, בטרם התייצב הקשר. הכלל הוא, כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור, הטוען לזכות לשיתוף בנכסי בן זוגו, כבד מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי. שוני נוסף בין שני המצבים מתייחס לנכסים עסקיים, להבדיל מדירת מגורים. לעניין החלתה של הילכת השיתוף על בני זוג נשואים אין מקום להבחנה בין נכסים עסקיים לאחרים, אך לגבי ידועים בציבור יש צורך בראיה נוספת להחלת השיתוף גם על נכסים עסקיים ולא די בחזקת השיתוף לבדה .

לסיכום, המצב הרצוי והראוי הוא כי תהיה האחדה בכל החוקים האזרחיים, לגבי ידועים בציבור. לא ראוי שהחוק יהיה עשוי טלאים טלאים, דבר שעלול לגרור תוצאות שונות לגבי חוקים שונים, תוצאות שונות ולעיתים גם אבסורדיות. לאור מצב סבוך זה, כדאי לך להתייעץ בנושא עם עורך דין גירושין מתאים אשר יוכל להאיר את עיניך וישמור על זכויותיך.

לסיכום, המצב הרצוי והראוי הוא כי תהיה האחדה בכל החוקים האזרחיים, לגבי ידועים בציבור. לא ראוי שהחוק יהיה עשוי טלאים טלאים, דבר שעלול לגרור תוצאות שונות לגבי חוקים שונים, תוצאות שונות ולעיתים גם אבסורדיות. לאור מצב סבוך זה, כדאי לך להתייעץ בנושא עם עורך דין גירושין מתאים אשר יוכל להאיר את עיניך וישמור על זכויותיך.

לקריאה נוספת

שתפו את המאמר

Facebook
WhatsApp
Email
LinkedIn
דילוג לתוכן