חיים וחיה רבינוביץ כבר יודעים בליבם זמן רב שהם לא הולכים להזדקן ביחד, אבל כל אחד מהם מצפה שהשני יעשה את הצעד הראשון. יש ביניהם מאזן אימה גרעיני, שמתקיים כבר כמה שנים, כאשר חיים מאיים להעלים מחיה את העסק המשפחתי המצליח, ולהשאירה עם החובות, ואילו חיה מאיימת על חיים למסור לרשויות את הראיות המוצקות שיש על "סטיות קלות" מנוהל ניהול ספרים, שהגדילו את ההון המשפחתי בכמה מיליונים, וכן את העובדה שחלקם הועברו למי שסייע בכך, כמובן כמתן בסתר… לא בכדי היא מכנה את בעלה "צדיק" כאשר הלעג נשמע בקולה, כאילו היה חלק מהמילה. בנוסף, מתקיים ביניהם מאזן אימה קונבנציונלי, כאשר שתי משפחות המוצא שלהם אינן מכירות בגירושין, ומאיימות להדירם מהירושה אם יתגרשו. בקיצור, השניים מחוברים בדבק זוגי כה חזק, שאפילו האהבה המדהימה ביותר לא מסוגלת לספק.
בבית משפחת רבינוביץ הכול נעשה על מי מנוחות. לו שר החוץ היה מכיר את בית המשפחה, הוא היה שולח לשם את הקדטים ללמוד דיפלומטיה מהי. בני הזוג פונים אחד לשני בדיוק לפי הפרוטוקול הדיפלומטי המחמיר ביותר. חיה קוראת לבעלה, בנוכחותו ובנוכחות אחרים, חוץ מצדיק, גם אדוני הנכבד, בעלי היקר, ראש המשפחה וכדומה. גם חיים מדבר עברית נקייה בנוכחות חיה ומכנה אותה צדקת, יפתי, גבירתי הנכבדה וכדומה. מאחורי הגב תמונת המציאות שונה לחלוטין. מפגר, טמבל, שקרן, גנב, אימפוטנט, שפל, ועוד כמה כינויים שלא ראוי להעלותם על הכתב, הם חלק מהשמות שחיה משתמשת בהם ביחס לחיים. בעניין זה הוא בהחלט מתחרה בה, בבחינת התלמיד שעלה על רבו.
איך הגיעו בני הזוג, שנישאו מאהבה לפני 18 שנים, למצב שנוכחות בן הזוג השני גורמת להם אי נוחות חמורה עד כאב פיזי מתון? לעניין זה יש כמה תשובות מעניינות. תלוי את מי שואלים. חיה מוכנה לספר לכל מי שמוכן לשמוע כי כבר בירח הדבש היא גילתה שחיים אינו חרוץ במיוחד. הוא אמנם עשה כל מה שצריך כדי לגרום לה להרגיש נפלא, אבל היה ניכר שזה לא בא לו בקלות. באותה עת, כאשר האהבה פרחה וזרמה כנחל איתן, זה נראה לה חסרון קטן למדי. באותה עת לחיים לא היו טענות כלפי חיה. היא ענתה לציפיותיו ויותר. היא נראתה בדיוק האישה שחלם עליה. יתכן גם שהיציאה מהבית השמרני, שחנק אותה, הרימה את תחושותיה והתלהבותה לגבהים חדשים. לקראת סוף ירח הדבש התחיל חיים לחוש קנאה מסוימת, שכן חיה הייתה ב"עננים" והייתה מחייכת כל הזמן אליו ואל הסובבים.
הקנאה הייתה שם כל הזמן וכן חיים נוכח כי אשתו אינה אותה עקרת בית מסורה ומחוברת בעבותות למטבח, בדומה לאימו. חיה מצידה הבינה כי חיים אינו כל כך חכם כפי שהיא חשבה בעבר וכי יכולת ההתמודדות שלו קטנה בהרבה משלה. נו טוב, אמרה לעצמה, למצוא גבר בלי חסרונות זה כמו למצוא פיל סגול – דבר שפשוט לא קיים. השינוי הדרמטי ביחסים חל עם לידת הבן הבכור. חיה נכנסה לפרויקט הילדים עם המון מרץ והתלהבות, בשעה שחיים נגרר לתוכו בעצלתיים, כמי שכפאו שד. לשיטת חיה הילדים שלה חייבים להיות הכי מפותחים בעיר והיא הייתה מוכנה לעשות כל דבר כדי שזה אכן יקרה. בילד הראשון זה עוד עבר בשלום, אולי בשל תמיכת המשפחות ואולי בשל הפעוטון הנפלא שעמד לרשותה, אך בילד השני כבר היה ברור כי נושא הילדים עומד לחסל את היחסים הזוגיים ביניהם.
הדבר החמור ביותר שחיה זוכרת מאותה תקופה הוא אמרתו של חיים "בסין כולם מסתפקים בילד אחד. למה זה לא מספיק גם לך?" היו לו עוד כמה "תזות" משונות בנושא גידול ילדים כמו "ילדים גדלים לבד" או "למה לא ניתן למומחים לגדל לנו את הילדים" וגם כמה אמרות אימהיות כמו "למה את לא יכולה לבשל לילדים כמו אימא שלי". חיה חשבה בליבה מילא שאני נאלצתי לאכול את האוכל של אימא שלו, אבל עכשיו הוא רוצה להעניש גם את הילדים? כך שטה לה ספינתם של משפחת רבינוביץ מריב לריב חמור יותר, לחמור ממנו וכך הלאה. בסופו של דבר חיה הגיעה למצב שהיא לא מסכימה עם מה שחיים אומר, עוד לפני שאמר משהו…
נושא הילדים היה רק אחד מהריבים המרובים והתדירים במשפחה. אם עסקינן בענייני ריבים, הרי הריבים החמורים ביותר נסבו סביב הנושאים הכלכליים. חיים התחיל את דרכו כשליח במשרד שליחויות גדול. לאחר הנישואין עודדה אותו חיה לפרוש ולהקים משרד שליחויות עצמאי. היא אפילו עזרה לו לארגן את האדמיניסטרציה של העסק. את פריצת הדרך הראשונה והמשמעותית הם עשו כאשר, ביוזמת חיה, היה חיים הראשון להשתמש בתכנת מחשוב חדישה, שניהלה את המשלוחים ועשתה אופטימיזציה של המסלולים. כך רכש העסק יתרון מכריע על מתחריו וצמח במהירות.
כך, עם השיפור במעמדו, לא איחר חיים לרכוש לו את סממני המעמד החדש ונראה היה כי הוא חזר לתקופת הנמנום הקל תוך כדי הליכה, שאפיינה אותו. אז הגיעה ההזדמנות השנייה. חברת "המזון" התחילה לבצע משלוחים לישראל ובישראל, והייתה זקוקה לקבלן משלוחים. גודל העסק של חיים, מערכות המחשוב שלו וזמינותו שמו אותו במקום מכובד, אם לא ראשון, להתחרות על עסקה של פעם בחיים. חיה עזרה ודחפה, אבל חיים, באדישותו, ויתר על ההזדמנות. זה היה הקש האחרון, שלא רק שבר את גב הגמל, אלא אף מוטט אותו סופית.
לוויכוחים המרובים בין חיה וחיים נוספו עוד כמה מאז. הוויכוח על מי יזם והקים את העסק, על נגזרותיו השונות היה מהתדירים ביותר, אבל המחלוקות כללו גם את הסוגיות הבאות: מי יותר חכם, מי מבין יותר בעסקים, למי יש יותר יוזמה, את מי העובדים מעריכים וממי הם צוחקים ועוד. הם לא החמיצו גם את הוויכוח הנצחי האם הפספוס של חברת "המזון" היה הברקה עסקית גאונית, לדברי חיים או טעות גורלית. בין לבין הם לא הזניחו אף הזדמנות לריב על נושאים אישיים, החל מהשאלה האם חיים הוא גבר, או האם חיה היא אישה אמיתית, על כל ההסתעפויות שיש לנושאים אלו.
על רקע סכסוכים מתעצמים אלו הגיעה מגפת הקורונה. כל אנשי העסקים והטכנולוגיה נכנסו לסוג של פחד משתק, אבל אצל חיים החיים נפלאים. ממש כמו בסרט הוליוודי – הביקוש לשליחים גדל פלאים אצל לקוחותיו הקבועים, ולקוחות חדשים רבים מתדפקים על דלתו. ההזדמנות של פעם בחיים חזרה פעם שניה בחיים, אבל חיים מתמהמה לנצלה. העסק במקום לפרוח נכנס למין סוג של דשדוש מסוכן. היה לחיה די ברור שהוא מתכנן סוג של "תמות נפשי עם פלישתים", אבל היא לא הבינה את הכיוון.
בעת שחיה מעלה תמיהות ושואלת את עצמה שאלות רבות, צוות הפעולה החשבונאי של חיים יושב על המדוכה, כדי למצוא דרכים חשבונאיות כדי לקפח את זכויותיה של חיה. האמת היא שלא ניתן להשיג את רצונו של חיים בכלים חשבונאיים. כדי שידו תהיה על העליונה כאשר יופרד רכוש הצדדים נדרש לא פחות משילוב מורכב של הבנה ויצירתיות במנהל עסקים, יצירתיות משפטית פורצת דרך ובקרה חשבונאית. כל מומחה סביר יסביר, לכל מי שמוכן להקשיב לו, שלא ניתן לבצע באמצעים חשבונאיים מקובלים וחוקיים הונאה מהסוג שחיים מבקש לבצע. למען האמת אי אפשר לבצע אותה בכלל, אם מולך, בשירותה של חיה, עומד צוות מקצועי ונחוש ששומר על האינטרסים של לקוחותיו. חיים, בייאושו, אפילו צרף לצוות החשבונאי מומחה, שלא אחת ממונה על ידי בתי משפט לענייני משפחה, כמומחה בתיקי משפחה, כדי שיעזור לו לטכס עצה. אולי בסתר ליבו קיווה חיים כי המומחה יעזור לו גם מעבר לעזרה החשבונאית. הוא טעה, אבל מדוע לא להתבשם באשליה זו?
ה"מטבח" של חיה היה הרבה יותר דינמי ויצירתי. חיה התייעצה עד כה כמה פעמים, לאורך התקופה האחרונה, עם עורך דין א. לענייני גירושין, שלו השכלה כלכלית, שלל רעיונות יצירתיים וצוות מדהים. הם נתנו לה כמה כיווני מחשבה ובעיקר ייעצו לה לעמוד על המשמר שלא ייעשו שינויים בעסק וכן לתעד את פעולותיו של חיים ואת שיחותיה עימו. העצה האחרונה הייתה חשובה, שכן חיים, לא אחת, לא שלט בחרצובות לשונו ומסר לחיה "מידע מפליל". יחד עם זאת, עד כה חיה לא חשה מאוימת ולכן היא לא פעלה בצורה נמרצת במטרה למנוע מחיים להעלים את חלקה ברכוש המשותף.
הפעם זה היה שונה לחלוטין. בחושיה החדים חיה הרגישה שחיים מתכוון לעשות פעולה שתביא אותה לאובדן רכושה, ו"על הדרך" הוא עלול להביא את שניהם לאובדן כל רכושם. היא הבינה שאם בשעת כושר זו לא יחלץ העסק לתמוך בלקוחותיו ולשמור עליהם, המתחרים יעשו כן ולפיכך אחרי הקורונה לא תהיה להם תקומה. היא חונכה משחר נעוריה כי "סוף מעשה במחשבה תחילה" ולכן היא קבעה פגישה "זומית" דחופה עם עורך דין א. שעד כה עזר לה בייעוץ משפטי וכלכלי לעיתים. בפגישה נידונו כמה חלופות ראשיות, ונקבעה עוד לאותו יום פגישת סיעור מוחות בין חיה לבין צוות עורכי הדין של א. ורואה חשבון.
סיעור המוחות הביא לתוצאה שהדהימה את חיה. נמצא פתרון כולל, שגם ייתן לה יתרון מכריע לנושא העסק וגם יפרק את הנשק הגרעיני והקונבנציונלי כאחד. למחרת בבוקר, אחרי לילה מאומץ, בו לקחו חלק מספר עורכי דין, הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה דחופה, במעמד צד אחד, לצו איסור דיספוזיציה, דהיינו, לצו משפטי, שמקפיא את המצב הקיים, ולא מאפשר לחיים לעשות שינויים בעסק. במסגרת הבקשה לצו ניתן תיאור מפורט למצב בו חיים מוביל את העסק לאבדון משיקולים לא ברורים ולא רציונאליים, ולכן התבקש מינוייה של חיה למנהלת העסק, עם סמכויות רחבות.
בית המשפט אמנם לא קיבל את הבקשה ככתבה וכלשונה, אך החליט על פתרון לא פחות טוב. הוא מינה מנהל מיוחד, שינהל את העסק בתקופה הקרובה, וינסה להעצים את יכולותיו ולהתאימו למצב. המנהל קיבל סמכויות רחבות והוא התבקש לדווח לצדדים. תוך ימים ספורים חזר המצב בעסק לתיקונו והעסק החל לשרת את לקוחותיו ביעילות. תכנית תמריצים שהוצעה לשליחים, בצד דאגה לציוד מגן מלא עבורם, המריצה אותם והם אצו לדרכם כנשוכי נחש, תוך שהם טעונים בהתלהבות ורצון לשרת.
גם לעניין הירושות של הדור הקודם הגיע גואל. המנהל המיוחד בדק את רישומי העסק וגילה שני דברים חמורים. האחד היה כי חיים הבריח מהעסק סכומים לא מבוטלים למחוזות זרים – סכומים שיש לאתרם (במילים לא מכובסות: חיים גנב כסף, שמחציתו שייכת לחיה) והשני היה שחיים העסיק את העלמה ש.ק. בשכר גבוה, אך היא מעולם לא נראתה בעסק על ידי מי מהעובדים (במילים לא מכובסות: לחיים הייתה פילגש בתשלום במשך זמן רב). חיה לא נדרשה ליום לימודים ארוך כדי להבין את משמעות חיבורן של שתי עובדות אלו… היא הבינה זאת ממש תוך כדי שהדברים נאמרו לה.
לפני שחיים הבין מה קורה, חיה כינסה את הסבים והסבתות משני הצדדים לוועידת חוזי (נכון זה השם העברי של -Video Conference ). בלי יותר מדי הקדמות היא סיפרה להם את העובדות היבשות ובקשה את רשותן לחרוג מהמנהג שאין גירושין במשפחתם ולהתגרש מחיים. קשה לומר כי הייתה שם שמחה מיותרת, אבל לאחר שהבינו שתי המשפחות את פעולותיו הנלוזות של חיים הם נתנו לה, בצער, אור ירוק לפעול, והסירו את איום הקיפוח ביחס לירושה. כך אוינו כליל הן האיום הגרעיני והן האיום הקונבנציונלי. אם נשאר איום כלשהו הוא נשאר רק על חיים, שכן גם הפעם הוא לא היסס לפעול בצורה שיכולה לזכות אותו, על נקלה, בזמן לא מבוטל של בידוד ונופש על חשבון המדינה, באזור לוד.
ההליכים עדיין נמשכים ועל פניהם נראה שחיה תצא וידה על העליונה עם מרבית העסק ועם הירושות. חיה היא הגונה והוגנת. חרף התנהלותו הנלוזה של בעלה אין בכוונתו לקפח את חלקו, אך היא אינה מתכוונת לתת לו שום שליטה בעסק. לו הייתי יכול לשאול את חיים מדוע עשית את כל זה? הייתה לך אישה נפלאה לא? אני מניח שחיים היה עונה פשוט פחדתי לאבד אותה… עם הגיון כל כך צרוף ממש קשה להתווכח…