גירושין ברגישות, בנחישות ובתבונה, תוך הגנה על ילדיך, עסקיך, נכסיך וזכויותיך

משמורת ילדים, מזונות ילדים ומזונות אישה

סוגיות אלו הינן לב ליבו של כמעט כל הליך גירושין, וללא הסכמה בנושא זה נדרשת הכרעה שיפוטית. מאמר זה נועד לעשות סדר ולהבהיר סוגיות חשובות אלו.

החזקת ילדים

 השאלה מי יהיה ההורה שיקבל משמורת על הילדים נגזרת מאינטרס עליון והוא “טובת הילד”- על בית המשפט למסור את החזקה בילד להורה אשר יבטיח את טובת הילד במובנה הרחב, קרי ידאג למילוי כל צרכיו הגשמיים, הרוחניים וההתפתחותיים. במסגרת טובת הילד נלקח בחשבון גם רצון הילד. הנטייה לתת משקל לרצון הילד הינה פועל של שניים: הראשון גילו של הילד, קרי ככל שהילד גדול יותר ובגרותו הנפשית תואמת את גילו, הנטייה לתת לרצונו משקל גדול יותר עולה. השני, מידת נחרצותו של הילד. קרי, ילד בגיל 13 המביע התנגדות נחרצת ומנומקת להיות עם אמו, והתנגדותו זו אינה פרי הסתה או שימוש באמצעים פסולים יטה בית המשפט לכבד את רצונו. ביחס לילדים מתחת לגיל 6 קיימת חזקה בחוק שטובתם להיות עם האם, למעט מקרים בהם מוכח כי לאם אין מסוגלות הורית סבירה.

משמורת משותפת

בשנים האחרונות החלה לפשוט במחוזותינו תופעת “משמורת משותפת”, לפיה גם לאחר גירושין של ההורים, ההורים מגדלים את ילדיהם בחלוקת זמנים שוויונית.

לייעוץ גירושין מיידי 24/7

או מלא/י פרטיך להלן

הסדרי ראייה

מסירת החזקה לאחד מההורים מחייבת הסדרי ראייה לשמירת הקשר עם ההורה האחר. בית המשפט ובתי הדין נוהגים ביד קשה כאשר מגיעים לכלל מסקנה כי מי מההורים מחבל בקיום הסדרי ראייה של הילדים עם ההורה השני. הסדרי ראייה הנוהגים בדרך כלל הנם: שני ביקורים באמצע השבוע למספר שעות, לפרקים, לינה אחת בשבוע באמצע שבוע, שבתות וחגים לסירוגין, והסדרים מיוחדים לחופש הגדול. כעקרון מנחה יש לדאוג הן לשמירה על קשר רצוף והדוק בין הילדים לשני ההורים, והן לכבד את העיקרון שלילד יהיה מרכז חיים ושגרה ושהוא לא ינדוד כנווד בין הוריו. הורה המעוניין בקיום הסדרי ראייה סבירים, או במשמורת, חייב להוכיח התנהגות ראויה במהלך סוף החיים המשותפים ומהלך הגירושין, שאם לא כן הוא עלול למצוא עצמו נפגש עם הילדים אך בנוכחות צד שלישי כגון בן משפחה או עובד סוציאלי.

מזונות ילדים נחלקים למספר רמות עיקריות:

  1. מזונות הכרחיים
    מזונות אלו מוטלים על האב בלבד עד הגיע הילד לגיל 15. בילדים מעל לגיל 15 חלים מזונות מדין צדקה, שהחובה העקרונית לגביהם היא על האב והאם. כשמדובר על מזונות הכרחיים, המדובר בחיוב מוחלט על האב בלי כל קשר לעובדה אם וכמה הוא משתכר. מזונות אלו כשמם כן הם ובאים לדאוג לצרכים הקיומיים של הילד ועל כן הם זהים לעני ולעשיר. מזונות הכרחיים כוללים כלכלה, הלבשה והנעלה, חינוך, צרכי בריאות בסיסיים וכו’, יודגש כי מדובר אך בהוצאות קיומיות בערכים מינימאליים ואין עסקינן במותגים.
  2. מזונות מדין צדקה
    מתווספים אל מזונות הכרחיים. המדובר בצרכים הנוספים של הילד שאינם בגדר צרכים קיומיים, ואשר נועדו להביאו לרמת חיים אליה הורגל. חובת מזונות מדין צדקה חלה רק לאחר שהאב או האם כיסו את צרכיהם. שני ההורים חייבים בתשלום מזונות אלו בהתאם ליחס הכנסותיהם הפנויות.
  3. מגורי הילדים
    על האב חלה חובה לדאוג לכך שלילדיו תהיה קורת גג לאחר גירושין. אין הוא חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם, אולם עליו להשתתף בדמי שכירות דירה השקולה לדירה בה התגוררו הקטינים תוך התייחסות לכך שאין הוא מתגורר עוד בדירה. יחס ההשתתפות של האב במדור ילדיו הינה לפי הנוסחה הבאה. בגין ילד אחד 30% מגובה דמי שכירות, בגין שניים 40% ובגין שלושה ומעלה 50%. כבר נפסק לא אחת, כי דירת שלושה חדרים די בה בהחלט לאם ולשני ילדים ואין חובה להבטיח חדר לכל ילד.
  4. הוצאות בריאותיות חריגות
    המדובר בהוצאות רפואיות חריגות אשר אינן מכוסות במסגרת הכיסוי הבריאותי המוענק בחוק ביטוח בריאות. נהוג לחלקן בין ההורים בחלקים שווים. במסגרת הוצאות אלו יכול ויכללו גם טיפולי שיניים וטיפולים אורתודנטים, מכשירי עזר וכיוב’.
  5. צרכים ספציפיים
    מעבר לצרכים כלליים לכל מקרה ומקרה יתכן וקיימים צרכים מיוחדים. למשל, צרכים לימודיים- קושי בלימודים הדורש אמצעים מיוחדים וכיוב’. הצרכים הספציפיים עלולים להגדיל את סכום מזונות הילדים לעיתים בצורה משמעותית ביותר.

ביולי 2017 חל מהפך משמעותי בנושא מזונות הילדים, במסגרתו הופחתו משמעותית דמי המזונות שעל מרבית האבות הגרושים לשלם לאימהות, בגין ילדיהם המשותפים, עד כדי ביטולם המלא במקרים מסוימים..  (ראה מאמר "מזונות ילדים – המהפך").

כאשר מתקיימת בפועל משמורת משותפת, והילדים הם בגילאי 6-15, יחולו הכללים הבאים:

  • כל הורה יישא בפועל בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים, כגון מזון, בילוים, מוצרי היגיינה וכיו”ב, עת הם נמצאים אצלו. אמור מעתה – במשמורת משותפת, לא יהיה צורך בהעברת תשלומים בין ההורים בגין הוצאות הקיום השוטפות.
  • הוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות כגון: ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד, ישולמו על ידי שני ההורים במשותף, בהתאם ליחס הכנסותיהם. לצורך זה ימונה “הורה מרכז” שישלם את ההוצאות ויקבל החזר מההורה השני. לחילופין, תמומנה הוצאות אלו מחשבון בנק משותף של ההורים, אליו יפקידו את הסכומים הנדרשים, בהתאם לרמת השתכרותם.
  • את ההוצאות החריגות של הילדים, יחלקו ההורים בהתאם לגובה הכנסותיהם.
  • כל הורה יישא בהוצאות המדור של הילדים עת הם מצויים במשמרתו. אף אחד מההורים לא יידרש לשלם להורה השני בגין מדורם של הילדים.

מזונות אישה

אישה זכאית לתשלום מזונות מבעלה כל עוד הם נשואים (ראה מאמר "מזונות אישה"). עם זאת, התנהגויות מסוימות של האישה, שאין בצידן הצדקה, עלולות לשלול ממנה זכאותה. לשאלת הזכאות יש חשיבות מכרעת, שכן אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על חשבון הבעל, ולכפות עליו תנאים, שספק אם היה מסכים להם מלכתחילה. מצד שני, שלילת מזונות מהאישה עלולה לגרור סרבנות גט מצד הבעל והתארכות הליכי הגירושין  (ראה מאמר "עילות גירושין- התמודדות מול סרבני גט").

הכללים הקובעים גובה החיוב בתשלום מזונות

חיוב בעל בתשלום מזונות אישה כולל את כל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות החזקת בית, נסיעות, עוזרת, החזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד וכו’.

זכות האישה לקבל מזונות אישה מגולמת בדיני ישראל בעקרון “עולה עמו ואינה יורדת עמו”. האישה זכאית לחיות באותה רמה כמו שהורגלה אליה בבית הבעל, גם אם היא באה מרקע כלכלי נמוך יותר. הבעל אינו יכול לדרוש ממנה, כי תחזור לחיות ברמה שלפני הנישואין, אלא אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים עבורה רמת חיים טובה יותר. היות והאישה “עולה עמו”, היא זכאית תמיד לקבל את מזונותיה לפי עושרו.

אם מצב הבעל קשה, עדיין זכאית האישה, לכל הפחות, לאותה רמת חיים לה הייתה רגילה בטרם נישואיה. מכאן, הביטוי “ואינה יורדת עמו”. גם בעל שירד מנכסיו, נדרש להקפיד על רמת החיים של אשתו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה, ולכל הפחות, לרמת החיים לה הייתה מורגלת בטרם נישואיה.

עד מתי נמשכת זכאות לתשלום מזונות מצד האישה

בעל מחויב בתשלום מזונות אישה כל עוד הם נשואים. קיימים מקרים, בהם מתחייב בעל לשלם לגרושתו “מזונות גרושה”, גם לאחר הגט. מדובר במקרים נדירים בלבד, שכן אין חובה כזאת על פי דין.

השפעת השתכרות האישה על גובה חיוב הבעל במזונות

כתוצאה מקשר הנישואין, רוכש הבעל זכות להכנסות האישה מעבודה (“מעשה ידיה”). בתמורה, חייב הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים. ניתן לקזז בין מזונות אישה, לבין זכות הבעל להכנסות האישה מעבודתה. האישה יכולה לומר, “אינני רוצה מזונות ממך, ואינני רוצה לתת לך את הכנסתי”. המדובר, בדרך כלל, במקרים בהם האישה משתכרת סכומים העולים על הסכומים הנחוצים לה לפרנסתה.

לסיכום, בהליכי גירושין, צפות בעיות קשות ומורכבות. מטעם יש צורך בסדרת מיומנויות נוספות למיומנות המשפטית, בתחומים רבים, כגון מנהל עסקים, טכנולוגיה, ראיית חשבון, כלכלה ועוד. אם חשוב לכם לקבל את המגיע לכם, או יותר, בהליכי גירושין, כדאי שתתייעצו עם עורכי דין המתמחים בגירושין .

לקריאה נוספת

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
דילוג לתוכן