גירושין ברגישות, בנחישות ובתבונה, תוך הגנה על ילדיך, עסקיך, נכסיך וזכויותיך

הסכם ממון – היבטי החוק

פרק יט' : הסכם ממון

חוק יחסי ממון בין בני זוג בא לעולם לאחר שהגדרת חזקת השיתוף פתרה את רוב הבעיות. חזקת השיתוף היא פרי פסיקת בית המשפט, שבהתחלה פעל לפי חוק החוזים עד שהגיע להסדר חוקי. זהו משפט מקובל ישראלי.

המחוקק הלך בעקבות בית המשפט העליון והסדיר את הדבר בחוק. הוקמה ועדה בראשות השופט זוסמן. בעקבות דוחות הוועדה ומסקנותיה נולד החוק ב-1.1.74 , אך שיטתו שונה בכמה עניינים ממה שהיה נהוג בפסיקה.

פרק ראשון: הסדר מוסכם. החוק בנוי כביכול כולו מראשיתו ועד סופו על הסדר של הסכם ממון. מוכנים לקבל את הסכם ממון שיגיעו אליו בני הזוג בינם לבין עצמם. החוק לא כופה את דעתו עליהם. הפרק הראשון איך פועלים לפי הסדר ממון.

הפרק השני: אם הצדדים לא עשו הסכם ממון או שעשו הסכם חלקי. החוק קובע עבורם איך ינהגו ברכוש. ורואים את ההסדר החוקי כמוסכם עליהם. אם לא עשו הסכם בא החוק ומחלחל, בצורה דיספוזיטיבית. אבל מרגע שחלחל הוא מחייב.

פרק שני = הסכם מכללא – ס' 3.

תחולת הפרק הראשון: החל מ 1.1.74

איזון משאבים חל רק על מי שנישא אחרי 1.1.74.

מי שהתחתן לפני תאריך זה חל עליו ההסדר של חזקת השיתוף. לגבי הסכם ממון לא אכפת לנו מתי התחתנו. בכל תאריך שהוא כאשר מיושם הסכם ממון לאחר 1.1.74 חל עליהם מה שכתוב בחוק. ומה שחשוב הוא מתי עשו את ההסכם ולא מתי התחתנו.

ומה קורה אם עשו הסכם ממון לפני 74?

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שני עניינים חשובים: על מנת ליצור הסכם צריך שני תנאים מצטברים בלעדיהם ההסכם לא תופס.

א. כתב.

ב. ההסכם חייב לעבור אישור על ידי ערכאה מסוימת: בהסכם לקראת נישואין המחוקק מאפשר 4 גופים מאשרים. בהסכם שנעשה לאחר שכבר נישאו רק שני גופים, שהם בית משפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני שיש לו סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג.

זוג מעורב לא יכול לאשר הסכם ממון באף בית דין. שני הגופים הנוספים פותרים לזוג המעורב את הבעיה לקראת נישואין הם נוטריון ורשם נישואין.

רשם הנישואין: הגדרת רשם נישואין נמצאת בחוק אחר – פקודת הנישואין והגירושין רישום

בפסיקה נקבע שמשרד הדתות קובע מי הרשם. בדרך כלל בכל עיר הרב הראשי הוא רשם הנישואין שיכול להאציל סמכות גם לפקידים.

מי שעורך את הקידושין הוא לא רשות רושמת.

לשם אישור הסכם ממון החוק קובע שצריכה להיות הסכמה חופשית, שהצדדים יבינו את התוצאות וההשפעות. בחוק אין הגדרה מה זה הסכם ממון.

האם כל הסכם בין בני זוג שיש לו משמעות ממונית מחייב את כל הפרוצדורה הזאת? בית המשפט אומר: לכאורה כן, אבל מצד שני לא מקובל שזה יחול על כל דבר.

בפסק הדין שר נ' שר

בית המשפט התלבט. מתוך עיון בחוק, המחוקק התכוון למשהו מקיף וכולל, אבל עניין קטן לגביו לא נדרש ההסדר המיוחד. לדעת בן פורת לא כלליותו של ההסכם קובע אלא יש לבדוק מהי ההגדרה של איזון משאבים – כשפוקעים הנישואין מחלקים את הרכוש המשפחתי לפי הוראות החוק. רואים את הצדדים כמסכימים להסדר. הוא נכנס לתוקף עם התרת הנישואין או פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג, ב- 2 אפשרויות: אפשרות ראשונה, התרת נישואין לרבות גירושין, ביטול נישואין או הכרזה כי הנישואין בטלים מעיקרם. אפשרות שנייה, מוות שך בן הזוג.

כל הסכם ממון הוא הסכם שבא להסדיר את היחסים לתקופת פקיעת הנישואין. החוק אומר שבית המשפט חייב לבדוק כל הסדר כי יש צד חזק וחלש ולכן בית המשפט צריך לבדוק האם הצד החלש מסכים ומבין.

הסכם שקובע את עניין המזונות זה לא הסכם ממון. יכול להיות הסכם שבזמן הנישואין כל אחד יעשה ברכוש כראות עיניו – גם זה לא הסכם ממון כי זה לא לאחר פקיעת הנישואין.

הסכם לקראת הנישואין. רישום אינו דרוש לכאורה. אימות ובירור אם הצדדים הבינו והסכימו. בס' 2 (ב) בית המשפט צריך לברר אבל רשם הנישואין לא.

החידוש בהסכם ממון שהוא בעצמו צוואה וכדי לשנותה דרוש אישור. לעומת צוואה שתמיד ניתן לחזור ממנה. (סעיף 29 לחוק הירושה אומר שאפילו אדם כתב שלא יחזור מהצוואה זה לא תופס). הסכם ממון הוא כמו כל הסכם אחר רק שהוא דורש אישור.

בצוואה האישה לא תמיד בטוחה שהוא לא יחזור בו וירשום צוואה אחרת. אבל בהסכם ממון ניתן לשינוי רק אם שני הצדדים מסכימים ובאו לבית משפט ועשו הסכם בכתב.

חוק יחסי ממון גובר על חוק הירושה:

א. כי זה חוק מאוחר יותר.

ב. ספציפי יותר.

ג. חוק הירושה מכיר את החוק ולא תוקן ס' 8.

המחוקק מדגיש ששינוי הסכם דורש אותם תנאים כמו הסכם חדש.

מה שמאפיין את ההסכמים בכל התביעות המשפטיות שעל ידי ההסכם מגיעים לסיום ההליך המשפטי וההסכם מקבל תוקף של פסק דין. אישור הסכם ממון איננו פסק דין אלא רק אישור. אי אפשר ללכת עם הסכם ממון להוצל"פ. בהסכם ממון אשר אושר על ידי בית משפט קשה יותר לטעון, לא הבנתי את ההסכם, לא הסכמתי. העובדה שיש אישור מעידה שזה נעשה בהבנה ובהסכמה.

חוק יחסי ממון על פניו מתייחס רק לבני זוג נשואים ולא לידועים בציבור. בתי משפט הרחיבו "בן זוג" גם לידועים בציבור. החוק יוצא מנקודת מוצא שיש נישואין. התוצאה שידועים בציבור יכולים לעשות הסכם ממון אבל אינם צריכים אישור בית משפט. אם הם רוצים האם הם יכולים ללכת לבית משפט לאשר את ההסכם?

בחוק בית משפט לענייני משפחה ס' 3, נקבע כי: אם צדדים עושים הסכם ביניהם ורוצים לתת לו תוקף, זה אפשרי אך בדרך כלל בית המשפט לא עושה זאת.

חוק יחסי ממון בין בני זוג יוצא דופן בכך שבית המשפט מאשר הסכמי ממון בין בני זוג למרות שאין תביעה תלויה ועומדת. בא בית המשפט לענייני משפחה ואומר שיש מספר יוצאים מן הכלל. כל ענייני המשפחה אפשר להביא לבית המשפט אפילו שאין תביעה. החוק מאפשר לבית משפט לעשות שני דברים:

א. לאשר את ההסכם בלבד ולכאורה אפשר היה לבוא לאשר הסכם ממון גם בלי החוק אלא החוק אומר שחייבים לבוא.

ב. לתת תוקף של פסק דין אפילו שאין תביעה.

ג. יוצא מכאן שעל פי ס' 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה אפשר לבקש מבית משפט לתת תוקף פסק דין להסכם.

האם הידועים בציבור יכולים לתת תוקף פסק דין בבית משפט?

כן. לפי ס' 3 והגדרת בן זוג בס' 1 (א).

ההסכם תופס אצלם גם בלי אישור. הם לא חייבים לאשר. אך אם הם רוצים הם יכולים לקבל תוקף פסק דין.

בפסק דין באר שבע

האם זה כולל גם בין בני זוג מאותו מין? לפי הגדרת המושג: הידועה בציבור כאשתו – כנראה שרק מין שונה.

חוק יחסי ממון בין בני זוג מגדיר הסכם ממון בעוד הגדרה. הוא צופה פני פקיעת נישואין.

ס' 7: להסכם גירושין שקיבל תוקף פסק דין – דין של הסכם ממון. כלומר הוא גובר על הסכמים קודמים, הוא קובע אפילו שאם לא רשום שהבינו והסכימו זה תוקף של פסק דין.

נניח שבית המשפט אישר הסכם ממון לא חובה לבוא לאותה ערכאה כדי להתגרש. כשכתוב שבית דין מאשר הסכם זה גובר על הסכם ממון קודם.

נניח שבני זוג עשו הסכם ממון והסכם גירושין, הסכם הגירושין הוא הקובע.

כשעושים הסכם ממון לקראת נישואין זה עונה בדיוק להגדרת בני זוג כי הם לפני החתונה?

גישת בית משפט לא להיתפס לדרישות פורמאליות ולא לפסול הסכם בגללן. אם בית משפט נתקל בהסכם ממון שלא נעשה לפי הדרישות אבל הצדדים התנהגו לפיו באופן חלקי, והצד המפר טוען שבגלל זה זה לא הסכם, בית המשפט לא מוכן שצד אחד ינהג בחוסר תום לב: יש כמה פסקי דין כאלה.

בית משפט ישתדל לממש את ההסכם.

ביה"ד הרבני בפסק הדין בבלי חזרו לביה"ד והתברר שיש להם הסכם ממון. ואז טען אחד הצדדים שההסכם לא תופס כי לא אושר על ידי בית המשפט. ביה"ד לא היה מוכן לקבל הטענה כי ההסכם קוים חלקית וכביכול זו סיבה לבטלו. בזמן שהיו ביחד נהגו על פיו וכאשר פקע אחד מהם טוען זה לא הסכם טוב, גם אז דרישת תום הלב תחייב לקיים אותו למרות שההסכם מורכב משני חלקים.

חשיבות החלק הראשון שהמחוקק מסכים לקבל כל הסכם בתנאי שנעשה ברצון והצדדים הבינו על מה חתמו.

הפרק הראשון: (הסדר מוסכם). חל על כל אזרחי מדינת ישראל לא חשוב מתי התחתנו.

הפרק השני: מאזן את ההסדר הרכושי כאשר לא הגיעו להסכמה מסודרת ואז המחוקק הוא המסדיר את הזכויות. או אז יש נפקות לתאריך הנישואין.

בעניין ס' 3 מוזר קצת: היה צריך לכתוב לא עשו הסכם אז יחול עליהם החוק. מה שנאמר: יראו אותם כאילו מסכימים להסדר שהחוק קובע. ניסוח זה כביכול משרה את הרושם שזהו סעיף קוגנטי מחייב כמו בדיני עבודה.

יש שני סוגים של הסכמי ממון: הסכם ממון שהסכימו עליו ואם לא עשו אז ההסדר בחוק קובע שהם הסכימו להיעזר בחוק. ובסעיף קטן (ב): תפקיד הרשם להסביר לצדדים מה אומר חוק יחסי ממון.

חוק יחסי ממון מבטא לראשונה התערבות המחוקק בענייני נישואין. עד עכשיו ענייני הנישואין היו קשורים רק לדין האישי הדתי. זה פגע בחוגים דתיים יהודיים וגם באיסלאם.

"תנאי שבממון תנאי קיים" חוץ מכתובה אפשר לוותר על הכל. כשזה נכנס להסדר חוזי זה כאילו לא התערבת בדין הדתי כי גם הדין הדתי מכיר בהסכמים. וככה "מלבישים" את ההסדר החוזי הרכושי בלבוש חוזי שמקובל גם בדין הדתי ואין פה באמת פגיעה במהות של התפיסה הדתית לגבי זכויות האישה ברכוש.

לדיני החוזים יש עיקרון של תום הלב ואם גורמים להפרת חוזה יש עוולה נזיקית. אפשר להלביש על החוק גם עקרונות של דיני חוזים. למשל, בחלוקת הרכוש יצטרכו לפעול בתום לב.

הסקירה נכתבה בידי עו"ד גירושים אברהם עזריאלנט

בימים אלו אתם שוהים יותר זמן בבית בחברת בן או בת הזוג והילדים.
מצב זה מחדד ומקצין את מערכת היחסים ביניכם.
חלק מכם ישפרו ויעצימו את יחסיהם עם בן הזוג.
מאידך, חלק אחר יבין שאין לכם עתיד משותף, ועדיף שתיפרדו בהקדם.
בנסיבות אלו, עורך דין אברהם עזריאלנט מציע לכם שירות ייעוץ טלפוני מידי, בנושאי גירושין, ללא כל צורך להגיע למשרדינו.
כך תוכלו לפתח אסטרטגית גירושין רגישה, נחושה וחכמה, בצד נקיטת צעדי הכנה לגירושין וקידום פעולות דחופות. שרות ייחודי נוסף העומד לרשותכם הוא סיעור מוחות טלפוני, עם כמה עורכי דין בכירים, לפתרון בעיות גירושין סבוכות של מנהלים, אנשי הייטק, עצמאיים, יזמים ואחרים.
חייגו עכשיו: 0522-809080, או 1-800-60-90-80, ונשמח לסייע לכם.​

דילוג לתוכן