סוגיות אלו הינן לב ליבו של כמעט כל הליך גירושין, וללא הסכמה בנושא זה נדרשת הכרעה שיפוטית. מאמר זה נועד לעשות סדר ולהבהיר סוגיות חשובות אלו.
סוגיות אלו הינן לב ליבו של כמעט כל הליך גירושין, וללא הסכמה בנושא זה נדרשת הכרעה שיפוטית. מאמר זה נועד לעשות סדר ולהבהיר סוגיות חשובות אלו.
השאלה מי יהיה ההורה שיקבל את האחריות ההורית על הילדים נגזרת מאינטרס עליון והוא “טובת הילד”- על בית המשפט למסור את החזקה בילד להורה אשר יבטיח את טובת הילד במובנה הרחב, קרי ידאג למילוי כל צרכיו הגשמיים, הרוחניים וההתפתחותיים. במסגרת טובת הילד נלקח בחשבון גם רצון הילד. הנטייה לתת משקל לרצון הילד הינה פועל של שניים: הראשון גילו של הילד, קרי ככל שהילד גדול יותר ובגרותו הנפשית תואמת את גילו, הנטייה לתת לרצונו משקל גדול יותר עולה. השני, מידת נחרצותו של הילד. קרי, ילד בגיל 13 המביע התנגדות נחרצת ומנומקת להיות עם אמו, והתנגדותו זו אינה פרי הסתה או שימוש באמצעים פסולים יטה בית המשפט לכבד את רצונו. ביחס לילדים מתחת לגיל 6 קיימת חזקה בחוק שטובתם להיות עם האם, למעט מקרים בהם מוכח כי לאם אין מסוגלות הורית סבירה.
בשנים האחרונות החלה לפשוט במחוזותינו תופעת “אחריות הורית משותפת”, לפיה גם לאחר גירושין של ההורים, ההורים מגדלים את ילדיהם בחלוקת זמנים שוויונית.
מסירת האחריות ההורית לאחד מההורים מחייבת הסדרי שהייה לשמירת הקשר עם ההורה האחר. בית המשפט ובתי הדין נוהגים ביד קשה כאשר מגיעים לכלל מסקנה כי מי מההורים מחבל בקיום הסדרי השהות של הילדים עם ההורה השני. הסדרי השהות הנוהגים בדרך כלל הנם: שני ביקורים באמצע השבוע למספר שעות, לפרקים, לינה אחת בשבוע באמצע שבוע, שבתות וחגים לסירוגין, והסדרים מיוחדים לחופש הגדול. כעקרון מנחה יש לדאוג הן לשמירה על קשר רצוף והדוק בין הילדים לשני ההורים, והן לכבד את העיקרון שלילד יהיה מרכז חיים ושגרה ושהוא לא ינדוד כנווד בין הוריו. הורה המעוניין בקיום הסדרי שהות סבירים, או באחריות ההורית, חייב להוכיח התנהגות ראויה במהלך סוף החיים המשותפים ומהלך הגירושין, שאם לא כן הוא עלול למצוא עצמו נפגש עם הילדים אך בנוכחות צד שלישי כגון בן משפחה או עובד סוציאלי.
ביולי 2017 חל מהפך משמעותי בנושא מזונות הילדים, במסגרתו הופחתו משמעותית דמי המזונות שעל מרבית האבות הגרושים לשלם לאימהות, בגין ילדיהם המשותפים, עד כדי ביטולם המלא במקרים מסוימים.. (ראה מאמר "מזונות ילדים – המהפך").
כאשר מתקיימת בפועל משמורת משותפת, והילדים הם בגילאי 6-15, יחולו הכללים הבאים:
אישה זכאית לתשלום מזונות מבעלה כל עוד הם נשואים (ראה מאמר "מזונות אישה"). עם זאת, התנהגויות מסוימות של האישה, שאין בצידן הצדקה, עלולות לשלול ממנה זכאותה. לשאלת הזכאות יש חשיבות מכרעת, שכן אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על חשבון הבעל, ולכפות עליו תנאים, שספק אם היה מסכים להם מלכתחילה. מצד שני, שלילת מזונות מהאישה עלולה לגרור סרבנות גט מצד הבעל והתארכות הליכי הגירושין (ראה מאמר "עילות גירושין- התמודדות מול סרבני גט").
הכללים הקובעים גובה החיוב בתשלום מזונות
חיוב בעל בתשלום מזונות אישה כולל את כל הצרכים הנדרשים לקיומה ורווחתה לרבות מזון, שכר דירה, הוצאות החזקת בית, נסיעות, עוזרת, החזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד וכו’.
זכות האישה לקבל מזונות אישה מגולמת בדיני ישראל בעקרון “עולה עמו ואינה יורדת עמו”. האישה זכאית לחיות באותה רמה כמו שהורגלה אליה בבית הבעל, גם אם היא באה מרקע כלכלי נמוך יותר. הבעל אינו יכול לדרוש ממנה, כי תחזור לחיות ברמה שלפני הנישואין, אלא אם מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לקיים עבורה רמת חיים טובה יותר. היות והאישה “עולה עמו”, היא זכאית תמיד לקבל את מזונותיה לפי עושרו.
אם מצב הבעל קשה, עדיין זכאית האישה, לכל הפחות, לאותה רמת חיים לה הייתה רגילה בטרם נישואיה. מכאן, הביטוי “ואינה יורדת עמו”. גם בעל שירד מנכסיו, נדרש להקפיד על רמת החיים של אשתו בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה, ולכל הפחות, לרמת החיים לה הייתה מורגלת בטרם נישואיה.
עד מתי נמשכת זכאות לתשלום מזונות מצד האישה
בעל מחויב בתשלום מזונות אישה כל עוד הם נשואים. קיימים מקרים, בהם מתחייב בעל לשלם לגרושתו “מזונות גרושה”, גם לאחר הגט. מדובר במקרים נדירים בלבד, שכן אין חובה כזאת על פי דין.
השפעת השתכרות האישה על גובה חיוב הבעל במזונות
כתוצאה מקשר הנישואין, רוכש הבעל זכות להכנסות האישה מעבודה (“מעשה ידיה”). בתמורה, חייב הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים. ניתן לקזז בין מזונות אישה, לבין זכות הבעל להכנסות האישה מעבודתה. האישה יכולה לומר, “אינני רוצה מזונות ממך, ואינני רוצה לתת לך את הכנסתי”. המדובר, בדרך כלל, במקרים בהם האישה משתכרת סכומים העולים על הסכומים הנחוצים לה לפרנסתה.
לסיכום, בהליכי גירושין, צפות בעיות קשות ומורכבות. מטעם יש צורך בסדרת מיומנויות נוספות למיומנות המשפטית, בתחומים רבים, כגון מנהל עסקים, טכנולוגיה, ראיית חשבון, כלכלה ועוד. אם חשוב לכם לקבל את המגיע לכם, או יותר, בהליכי גירושין, כדאי שתתייעצו עם עורכי דין המתמחים בגירושין .
אחריות הורית משותפת בגיל הרך: מדריך לאבות שרוצים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיהם
אחריות הורית – בית הדין הרבני מיטיב עם הנשים
המחיר הכלכלי, הנפשי והרגשי של הגירושין
עו"ד אברהם עזריאלנט הוא מייסד ומנהל של חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל, המתמחה בדיני משפחה וגירושין מזה כשלושה עשורים. באמתחתו השכלה גבוהה, ידע רב וניסיון עשיר בכלכלה, ניהול, טכנולוגיה והייטק וכן שני תארים במשפטים. התמחותו העיקרית של עו"ד עזריאלנט היא בייצוג נשים המתגרשות ממנהלים, עצמאים, יזמי הייטק, אנשי הייטק, בעלי עסקים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי נכסים ודומיהם, המבוססת על הידע והניסיון שצבר בייצוג גברים אלו. עו"ד עזריאלנט פועל בגישה הוליסטית, המשלבת היבטים משפטיים, כלכליים ואנושיים להשגת תוצאות מעל הציפיות.
חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל מתמחה מזה 3 עשורים בהליכי גירושין מורכבים של מנהלים, עצמאים, יזמי הייטק, אנשי הייטק, בעלי עסקים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי נכסים, ובעיקר בייצוג נשותיהן. אנו מציעים לך עיצוב אסטרטגיית גירושין הוליסטית שמתכללת את ההיבטים המשפטיים, הכלכליים, הרגשיים והטכנולוגיים, לשמירה על זכויותיך הברורות, ולהשגת זכויות נוספות.
היתרון הבולט שלנו הוא שאנו מתבססים על ידע רב, טכנולוגיות חשיבה חדשניות, דמיון ו-30 שנות ניסיון, להשגת התוצאות המרביות עבורך. ניסיון העבר מוכיח כי כדאי לך להתייעץ איתנו, מיד כאשר צצים סימני הגירושין, או לאחר מכן, כאשר נדרשת מומחיות לפתרון בעיות גירושין מורכבות.
זמני פעילות
יצירת קשר
