תשלום מזונות (אישה או ילדים) הוא אחד מהעניינים המרכזיים בכל הליך גירושין. מאחר ומדובר בתשלום חודשי קבוע, הצד המשלם אינו שש לבצע את החלטת בית המשפט ובמקרים רבים יעשה כל שביכולתו כדי להימנע מכך, או לכל הפחות לצמצם משמעותית את היקף התשלום. לא מעט פעמים, הופכת המחלוקת סביב תשלום המזונות לסחבת בלתי נגמרת ולפגיעה כלכלית קשה באלו שעבורם מיועד הכסף.
פסק דין הוא החלטה שדורשת ביצוע ללא סייג
מעל לכל חשוב לזכור שפסיקת בית הדין – יהא זה בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני – היא החלטה מחייבת עבור כל אחד. במילים אחרות: אדם אשר לא יבצע באופן מלא את החלטת בית הדין הוא עבריין אשר עלול להסתכן בעונשים שונים, כולל מאסר במקרים מסוימים. אבל, מבחינת הצד אשר לטובתו נפסקו המזונות, עניין זה לא מספיק.
אדם שאינו משלם מזונות אכן יכול להיענש ולהישלח למאסר, אך כאשר גם עונשים מסוג זה לא ירתיעו אותו, הוא ימשיך בסירובו לשלם. במצב כזה, הצד אשר זכאי למזונות מפסיד בכל מקרה, משום שהכסף אינו מועבר אליו. במקרים רבים מדובר בהפסד כפול, משום שהילדים המשותפים של בני הזוג הגרושים נאלצים לראות את אחד מהוריהם מוזמן לבתי משפט, נמצא תחת איומי ענישה כבדים ואפילו מאחורי סורג ובריח. אין ספק שמדובר בתוצאה שלא תשרת אף אחד מהצדדים (ראה מאמר "איך לא לפגוע בילדיכם במהלך הגירושין").
ישנה אפשרות אשר גם היא, כמובן, אינה נעימה במיוחד, אך יש סיכוי שתשיג תוצאות טובות יותר: פנייה אל לשכת ההוצאה לפועל ונקיטת צעדים נגד הסרבן בדרך זו. גם כאן לא מדובר בעניין סימפטי במיוחד, אך יש לזכור כי מצב זה נוצר בשל סירובו של הצד השני לשלם מזונות על פי חוק – ולכן הוא נושא באופן מלא באחריות למצב.
גביית מזונות דרך לשכת ההוצאה לפועל
כידוע, תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הוא לסייע לכל אזרח ישראלי לגבות כסף שמגיע לו על פי חוק. אחד הקריטריונים המאפשרים פנייה ללשכת ההוצל”פ הוא קיומו של פסק דין שניתן על ידי ערכאה משפטית אך אינו מבוצע הלכה למעשה. וזהו בדיוק המצב במקרה של סירוב לשלם דמי מזונות.
הפנייה ללשכת ההוצאה לפועל מאפשרת להשיג את כספי המזונות בדרך עקיפה, כלומר: אם האדם אשר אמור לשלם את המזונות לא מעוניין לעשות זאת בדרך המקובלת ובהסכמה, ניתן לעשות זאת דרך הליכים שונים שמבצעת לשכת ההוצאה לפועל באופן קבוע:
- עיקול נכסים מוחשיים (דירות, קרקעות, כלי רכב וכדומה)
- עיקול נכסים כלכליים (קרנות השתלמות, חסכונות ועוד)
- עיקול משכורות או חשבונות בנק
כך, למעשה, עוקפת מערכת אכיפת החוק את התבצרותו העיקשת של הסרבן ומגיעה אל נכסיו גם אם לא יסכים לכך. כמובן שהתהליך כולו צריך להיעשות בהסכמה או בשיתוף פעולה מינימלי עם הסרבן, משום שלא ניתן לפלוש לנכסיו הפרטיים ללא רשות. אם הוא עדיין מסרב לשתף פעולה, ניתן להפעיל נגדו צעדים כמו צווי עיכוב יציאה מהארץ ובמקרים החמורים ביותר – גם עונשי מאסר.
כיצד מהלך כזה נעשה בפועל?
גביית מזונות דרך לשכת ההוצאה לפועל נעשית באותה דרך בה מוגשת כל פנייה אחרת אל הלשכה. חשוב לכלול במסגרת הפנייה את פרטיו המלאים של הצד השני (אלו הידועים לפונה, כמובן) ולזכור כי עומדים לרשותו 21 ימים מרגע שנודע לו על הגשת הפנייה ועד שיגיב לפרטיה השונים.
אם במהלך 21 ימים אלו יעביר הסרבן את הכספים לצד השני, התיק ייסגר. חשוב לזכור כי כל העברה מסוג זה חייבת בדיווח של הפונה ללשכת ההוצאה לפועל, כדי שתפסיק את נקיטת הצעדים נגד הסרבן.
אם לאחר 21 הימים הללו הסרבן מתעקש שלא לשלם ללא הצגת טיעון מתקבל על הדעת, יחל אנשי ההוצל”פ בנקיטת צעדים שונים נגדו. כאן יש לזכור כי 21 הימים נספרים מהיום בו ידוע בוודאות שהסרבן קיבל את האזהרה.
לצד אפשרות זו, קיימות עוד שלוש דרכים לביצוע ההליך:
- פנייה למסלול מיוחד בו גביית המזונות וניהול התיק כולו יתבצעו על ידי אנשי ההוצאה לפועל. מדובר במסלול חדש שנועד לחסוך ביורוקרטיה מהפונים.
- פנייה למוסד לביטוח לאומי, אשר ישלם לזכאים את דמי המזונות ויבצע בעצמו את הגבייה מהחייב, דרך לשכת ההוצל”פ. יש לציין כי בדרך זו גובה המזונות שישולמו יהיה לעתים קטן מאוד ואף אפסי, בהתאם לקריטריונים שונים שקבע המוסד.
- פנייה לעורך דין המתמחה בענייני הוצאה לפועל. זוהי אחת הדרכים המומלצות, שתחסוך לפונה טרטורים רבים ותבטיח לו שהמהלך יתבצע על הצד הטוב ביותר.