מטרה
מטרה
עו"ד אברהם עזריאלנט הוא מייסד ומנהל של חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל, המתמחה בדיני משפחה וגירושין מזה כשלושה עשורים. באמתחתו השכלה גבוהה, ידע רב וניסיון עשיר בכלכלה, ניהול, טכנולוגיה והייטק וכן שני תארים במשפטים. התמחותו העיקרית של עו"ד עזריאלנט היא בייצוג נשים המתגרשות ממנהלים, עצמאים, יזמי הייטק, אנשי הייטק, בעלי עסקים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי נכסים ודומיהם, המבוססת על הידע והניסיון שצבר בייצוג גברים אלו. עו"ד עזריאלנט פועל בגישה הוליסטית, המשלבת היבטים משפטיים, כלכליים ואנושיים להשגת תוצאות מעל הציפיות.
הטרדה מאיימת – מהי?
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
(תיקון מס' 2) תשס"ט-2008
(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.
(ג) לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
הגדרות
"בית משפט" – בית משפט שלום, וכן כל אחד מאלה:
(1) לענין נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע – גם בית משפט ובית דין המוסמכים לדון לפי חוק למניעת אלימות במשפחה;
(2) לענין פוגע או נפגע שהוא קטין ושבית משפט לנוער דן בענינו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) – גם בית משפט לנוער;
"בית משפט לנוער" – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971;
"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960;
"חוק כלי היריה" – חוק כלי היריה, תש"ט-1949;
"חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991;
"נפגע" – מי שהתקיים בו אחד מאלה:
(1) ננקטה נגדו הטרדה מאיימת;
(2) הוא מצוי בסכנה כמפורט בסעיף 4(ב)(1);
(3) אדם עלול לבצע בו עבירת מין כאמור בסעיף 4(ב)(1);
(4) בוצע בו מעשה כאמור בסעיף 4(ב)(2);
ולענין נפגע שהוא קטין – גם מי שאחראי עליו על פי דין;
"פוגע" – מי שנקט הטרדה מאיימת או שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 4(ב)(1) או (2);
"צו מניעת הטרדה מאיימת" – צו כאמור בסעיף 4(א) או (ב);
"קטין" – אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
(תיקון מס' 3) תשס"ט-2008
"רשות ביטחון" – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ"ח-1968, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.
צו מניעת הטרדה מאיימת
(ב) נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):
(1) התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(2) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו אם נוכח בית המשפט כי המעשה שבשלו מתבקש צו מניעת הטרדה מאיימת נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם להוראות סעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק האמור.
(ד) אלה רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת:
(1) הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;
(2) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
(3) תובע משטרתי;
(תיקון מס' 2) תשע"א-2010
(4) עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
הוראות הצו
(1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
(2) לאיים על הנפגע;
(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
(6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
(ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6) –
(1) רשאי בית המשפט במעמד מתן הצו להורות על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר;
(2) ימסור בית המשפט לגורמים אלה הודעה על מתן הצו:
(א) פקיד הרישוי, כהגדרתו בחוק כלי היריה;
(ב) משטרת ישראל;
(ג) צבא הגנה לישראל – אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה;
(ד) רשות ביטחון – רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.
(3) לענין מחויב בצו כמשמעותו בפסקה (2)(ג) או (ד), או אדם שהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי, רשאי הממונה על המחויב בצו, בין ביוזמתו ובין לבקשת המחויב בצו, להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי המשך ההחזקה והנשיאה של הנשק על ידי המחויב בצו; לענין זה, "בעל רישיון מיוחד", "מפעל ראוי" ו"הממונה" – כהגדרתם בסעיף 2ג(א)(2) ו-(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה.
(ג) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 4(א) סיפה או 4(ב), שאינו כולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6), יפרש בית המשפט בהחלטתו את הנימוקים לאי הכללת האיסור בצו.
(ד) צו מניעת הטרדה מאיימת יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב לו, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
(ה) תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ד), לרבות חילוטה, יפורטו בצו מניעת הטרדה מאיימת.
תקופת תוקף
סדרי דין
(ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
(ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.
(ד) דיון בבקשה לפי סעיף 5(ב)(3) יתקיים במעמד שני הצדדים ובמעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין.
(תיקון מס' 1) תשס"ח-2008
(ה) בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.
הפרת צו
(ב) לא תהא זו הגנה טובה למי שהפר את צו מניעת הטרדה מאיימת, שהנפגע או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.
הוצאות ופיצויים בפניית סרק
(1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
(2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
סמכות
שמירת דינים
ביצוע ותקנות
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה) – מס' 15
(1) בכותרת השוליים, אחרי "צו הגנה" יבוא "וצו למניעת הטרדה מאיימת";
(2) בסופו יבוא "וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001".
תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה – מס' 6
(1) בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:
"(ח1) בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.";
(2) במקום סעיף 10 יבוא:
"סמכות
לייעוץ גירושין מיידי 24/7 חייגו: 052-2809080
או מלא/י פרטיך להלן:
עורך דין אברהם עזריאלנט מתמחה בתכנון משפטי, כלכלי, טכנולוגי ואנושי וכן ביישום של תיקי גירושין מורכבים, בעיקר עבור אנשים שיש להם הרבה מה להפסיד כתוצאה מהגירושין כגון: מנהלים, יזמים ואנשי תעשיית ההייטק, בעלי עסקים, עצמאיים, רופאים, הורים החלוקים בנושא הילדים, וכן בייצוג בני/בנות זוגם. בנוסף, הוא מתמחה בתכנון ויישום הליכי ערעור חכמים, בתחום המשפחה, לבית המשפט המחוזי, לבית המשפט העליון ולבית הדין הרבני הגדול.
זמני פעילות
יצירת קשר
WhatsApp us