1. בידוד ושחיקה נפשית
- פגיעה בביטחון העצמי ובערך העצמי: התעללות, במיוחד התעללות רגשית וגזלייטינג (השיטה שגורמת לך לפקפק בשפיותך), הורסת לאט לאט את תחושת הערך העצמי שלך. כאשר את מתחילה להאמין שאת "משוגעת", "לא שווה כלום" או "אשמה במה שקורה", קשה לך לדמיין חיים אחרים, טובים יותר, מחוץ למערכת היחסים הזו, שכן את חושבת שאף אחד אחר לא ירצה אותך.
- בידוד חברתי: גברים מתעללים נוטים לנתק את בנות הזוג שלהם מחברים, משפחה ומכל מי שיכול לעזור להן. הם יכולים להפיץ שמועות, לסכסך בינך לבין קרוביך, או פשוט למנוע ממך להיפגש איתם. כאשר את מנותקת ממקורות התמיכה הרגשית שלך, את מרגישה בודדה, חסרת אונים, וחוששת שלא יהיה לך למי לפנות אם תעזבי את הנישואים הרעילים האלו.
2. פחד
- פחד מהסלמה ונקמה: נשים רבות מפחדות שבן הזוג המתעלל יפגע בהן או בילדיהן, יעלים את רכושן, יחשוף סודות מביכים, או ינקום בהן בדרכים אחרות, אם יחליטו לעזוב. הן יודעות מניסיון שהגבר המתעלל מסוכן ויכול לנהוג כלפיהן באלימות (פיזית או אחרת) וחוששות לחייהן. הן מבינות שהרגע המסוכן ביותר הוא כאשר האישה מנסה לעזוב את הגבר המתעלל.
- פחד כלכלי: נשים רבות תלויות כלכלית בבן זוגן. אם הוא מנע מהן לעבוד, לחסוך כסף, ושלט בנכסים ובזכויות והרכוש המשותפים – הן מפחדות שלא יוכלו לפרנס את עצמן ואת ילדיהן. גם נשים שעובדות עלולות לחשוש מקריסה כלכלית בשל הליכי גירושין יקרים וארוכים. הפחד מונע מנשים אלו לחפש פתרונות מעשיים לבעיה, למרות קיומם של שלל פתרונות.
- פחד משינוי ומהלא נודע: גם אם מערכת היחסים אינה טובה עבורך, היא "מוכרת" לך. הפחד ממה שיקרה אחרי, מהלא נודע מהקושי לגדל ילדים לבד, או מהבדידות, יכול להיות משתק מאוד עבור נשים במצב זה. עורך דין גירושין מומחה למצבים אלו יכול להאיר את עיניך בשלל פתרונות אפשריים.
3. אהבה, תקווה ו"מעגל האלימות"
- "מעגל האלימות": שם כולל להתעללות בזוגיות אשר מתאפיינת לרוב במעגל שחוזר על עצמו:
- שלב המתח: את מרגישה רע בנישואים, המתח מצטבר, את מרגישה "על קוצים".
- שלב ההתפרצות: מתרחש אירוע אלים כלפייך (פיזי, מילולי או רגשי).
- שלב "ירח הדבש": בעלך מתנצל, מבטיח לך שיהיה שינוי, מראה חיבה מוגזמת, וחוזר להיות "הגבר הנפלא", שהיה בתחילת הנישואין. "ירח הדבש", נותן לך תקווה שהדברים ישתנו לטובה, ושהוא "באמת אוהב אותך".
- שלב החזרה: ההבטחה לא מתקיימת ואת חוזרת לשלב הראשון, וחוזר חלילה.
- אהבה ותחושת מחויבות: למרות ההתעללות, את עשויה עדיין לאהוב את הגבר המתעלל (או את הצד הטוב שהוא מראה בשלב "ירח הדבש") ולהרגיש מחויבת אליו, במיוחד אם יש לכם ילדים משותפים. את זוכרת את תחילת מערכת היחסים ואת התקופות הטובות שהיו ומקווה שהן יחזרו.
- אחריות לילדים: נשים רבות נשארות בנישואים עם גברים מתעללים למען הילדים, מתוך חשש שהגירושין יפגעו בהם, או שהאב יסית את הילדים נגדן. הן מאמינות שעדיף לחיות במערכת יחסים פוגענית מאשר להתגרש ולפרק את המשפחה. ברור שאין לתזה זו שום בסיס. המחקרים מראים שטוב יותר לילדים לחיות בשתי משפחות מאושרות מאשר במשפחה אחת רעילה.
4. לחץ חברתי ותרבותי
- סטיגמה חברתית: בחברות מסוימות, עדיין קיימת בושה ואשמה סביב גירושין. את עשויה לחוש כישלון אישי או בושה חברתית אם תבחרי להתגרש.
- תפיסות תרבותיות ודתיות: בתרבויות ודתות מסוימות, יש דגש חזק מאוד על שלמות המשפחה ואיסור גירושין, מה שמקשה עוד יותר על נשים לעזוב מערכות יחסים מתעללות.
- הכחשה והצדקה: לעיתים קרובות, האישה מנסה להכחיש ולהתכחש לחומרת ההתעללות או להצדיק את התנהגותו של בן הזוג ("הוא עבר ילדות קשה", "הוא פשוט לחוץ בעבודה", "זה בגללי"). היא עלולה להפנים את האשמה ולחשוב ש"היא מביאה את זה על עצמה". עם כל הכבוד, אם אלו תחושותיך, אז חשבי בשנית, ושקלי טיפול אצל מטפלת רגשית על מנת להשיב לך את הערך העצמי.
5. חוסר מודעות ומידע
- חוסר זיהוי ההתעללות: לפעמים, במיוחד כשמדובר בהתעללות רגשית או כלכלית, יתכן שאת פשוט לא מבינה, או לא מפנימה, שמה שאת חווה זו התעללות. את עשויה לחשוב שזה "האופי שלו", או שמדובר "בבעיות בתקשורת" או "מריבות רגילות", ולא בדפוס פוגעני שחוזר על עצמו ומשפיע על נפשך.
- חוסר ידע על מקורות עזרה: נשים רבות לא מודעות לקיום ארגונים וגופים שיכולים לסייע להן לצאת ממעגל האלימות או ההתעללות (כמו מקלטים לנשים מוכות, מרכזי ייעוץ משפטי, עורכי דין גירושין וקווי סיוע).
להלן הדרכים העיקריות באמצעותן נשים מצליחות להשתחרר מבעל מתעלל:
למרות כל הקשיים האדירים, חשוב לדעת שנשים רבות מצליחות לצאת ממערכות יחסים מתעללות ולבנות לעצמן חיים חדשים, בטוחים וטובים יותר. המסע הזה דורש המון אומץ, תמיכה ולעתים קרובות גם תכנון מדוקדק.
1. הכרה בכך שמדובר בהתעללות וקבלת המציאות:
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להבין ולהכיר שמה שקורה לך הוא אכן התעללות, ושזה לא "ריב רגיל", "אופי קשה" או "טעות חד פעמית". זה דורש להפסיק להצדיק את בן הזוג, להפסיק להאשים את עצמך, ולהבין שמדובר בדפוס קבוע של פגיעה, שכלל אינו תלוי בך. לפעמים, ההכרה הזו מגיעה בעקבות אירוע חמור במיוחד, או כתוצאה מקריאה של מידע, צפייה בסרט, או שיחה עם חברה שזיהתה את הסימנים. הבנה הזו היא נקודת המפנה הראשונה שלך בדרך לגיבוש החלטה.
2. יצירת קשר עם גורמי תמיכה חיצוניים
גברים מתעללים מבודדים את בנות הזוג שלהם מחיי חברה ומשפחה ולעיתים אף מהעולם החיצוני. לכן, יצירת קשר מחודש או ראשוני עם גורמים שעשויים לעזור לך היא קריטית:
- חברות ומשפחה מהימנות: פני לאדם קרוב שאת סומכת עליו לגמרי, ושאת יודעת שיאמין לך ולא ישפוט אותך. הוא יכול לתת לך תמיכה רגשית, לעזור לך מעשית (למשל, מקום לישון עד יעבור זעם), ולפעמים גם לתמוך בך כלכלית.
- ארגונים ומוקדי סיוע: יש בישראל ובעולם ארגונים שכל מטרתם היא לעזור לנשים שנפגעו מאלימות והתעללות על כל סוגיה. הם מציעים קווי סיוע אנונימיים שאפשר לדבר איתם בלי שידעו מי את, ייעוץ משפטי אנונימי, ליווי פסיכולוגי, ואפילו מקומות בטוחים לשהות בהם (מקלטים) עבור נשים וילדיהן. דוגמאות בישראל:
- ויצו, נעמת, עמותת בת מלך, לא עומדות מנגד, המרכז לטיפול באלימות במשפחה.
- קווי סיוע חירום: חשוב לזכור את קו הסיוע של משרד הרווחה למאבק באלימות במשפחה: 118 (הוא פעיל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע).
- טיפול פסיכולוגי או רגשי: עבודה עם מטפל/ת (פסיכולוג/ית, עובד/ת סוציאלי/ת) מנוסה יכולה מאוד לעזור לך. זה המקום לבנות מחדש את הערכה העצמית שלך, לעבד את הפגיעה הנפשית, ולקבל כלים להתמודד עם הקשיים ולבנות חיים בריאים יותר.
3. תכנון "יציאה" ממערכת היחסים וביצועה בפועל
זהו לרוב השלב הרגיש ביותר, ולכן הוא דורש תכנון זהיר ומדויק, רצוי מאוד יחד עם גורם מקצועי (כמו עורך דין גירושין מתאים, עובדת סוציאלית או יועצת באחד מארגוני הסיוע):
- בניית "תכנית בטיחות": תכנית שמפרטת בדיוק מה תעשי במקרה חירום. זה כולל זיהוי מקום בטוח ללכת אליו (מקלט, חברה, בן משפחה), הכנת תיק חירום קטן ומוסתר עם דברים חיוניים: מסמכים חשובים (תעודת זהות, דרכונים, תעודות לידה של הילדים, מסמכי בנק), כסף מזומן, כל המסמכים שלו שהצלחת לצלם, תרופות שאת צריכה, טלפון ורשימת טלפונים חשובים.
- חיסכון כסף בסתר: אם יש לך אפשרות, הפרישי סכומים קטנים של כסף למקום סודי שבן הזוג לא יכול למצוא או לגשת אליו. אם את יכולה, הוציאי במשך תקופה סכומים משתנים מכספומט, המחייב את החשבון המשותף.
- פתיחת חשבון בנק סודי: במקרים מסוימים, מומלץ לפתוח חשבון בנק נפרד על שמך בלבד, כדי שיהיה לך כסף נגיש כשתצאי מהבית.
- תיעוד ההתעללות: אם זה בטוח ואפשרי, נסי לתעד אירועי התעללות: תאריכים, מה קרה, אם יש לך חבלות – לצלם אותן, לשמור הודעות מאיימות. זה יכול לעזור לך בהליכים משפטיים בהמשך.
- בחירת העיתוי הנכון: לעיתים קרובות, היציאה מתרחשת בזמן שבן הזוג לא נמצא בבית, או כשאת כבר נמצאת במקום בטוח ממילא (למשל, את בביקור אצל חברה או הורים).
- קבלת עזרה משפטית: עורך דין שמתמחה בדיני משפחה ובמקרים של אלימות במשפחה הם חיוניים. הם יסייעו לך להבין את זכויותייך, להשיג צווי הגנה (אם יש צורך), ולהתוות את אסטרטגיית הגירושין שלך.
4. בניית חיים חדשים ועצמאיים.
אחרי שיצאת ממערכת היחסים המתעללת, מתחיל תהליך ארוך, אך מתגמל, של ריפוי ובנייה מחדש:
- המשך תמיכה רגשית: טיפול פסיכולוגי או קבוצות תמיכה לנשים שעברו אלימות יכולים לסייע מאוד בעיבוד הטראומה, בחיזוק הערך העצמי שלך (ההרגשה שאת שווה וטובה), ובפיתוח היכולת לבנות מערכות יחסים בריאות יותר בעתיד.
- השגת עצמאות כלכלית: חיפוש עבודה, השלמת השכלה, או לימוד מקצוע חדש. זהו צעד הכרחי כדי לבנות חיים יציבים שלא תלויים באף אחד אחר.
- חיבור מחדש למעגלים חברתיים: צרי קשרים חדשים ובריאים, וחזקי קשרים ישנים שנותקו במהלך התקופה הקשה. סביבה תומכת חשובה מאוד לשיקום.
- הצבת גבולות ברורים: לימדי להציב גבולות בריאים במערכות יחסים עתידיות, ובעיקר איך לזהות סימני אזהרה מוקדמים, כדי למנוע הישנות של המצב.
חשוב להדגיש: אין דרך "נכונה" אחת לצאת ממערכת יחסים מתעללת. כל אישה, כל מצב וכל סיפור הם שונים. המפתח הוא להאמין בעצמך, ולדעת שמגיע לך לחיות בביטחון, בכבוד, ובאושר. המסע הזה אולי קשה, ארוך ומאתגר, אבל הוא אפשרי ויוביל אותך לחיים טובים ומלאים הרבה יותר מתייך הנוכחיים.
