הארכת מעצר בטרם הגשת כתב אישום – "מעצר ימים"
מעצר לפני הגשת כתב אישום
לאחר שנעצרת ע"י שוטר אתה אמור להיחקר ולתת את גרסתך ביחס לאירועים בהם אתה חשוד. מעצר ע"י שוטר מוגבל לתקופה של 24 שעות בלבד. לעיתים נדרשת למשטרה תקופה ארוכה יותר לשם השלמת החקירה נגדך, או לצורך חקירת ביצועה של עבירה ע"י אדם אחר. במקרים אלה פונה המשטרה לשופט על מנת שיצווה על הארכת מעצרך. אחת המטרות להארכת המעצר היא ביצוע פעולות חקירה, אשר במסגרתן יאספו ראיות כנגדך. ראיות אלו יאפשרו לתביעה להעמידך לדין. עילות נוספות המאפשרות את מעצך הן: אם קיים חשש כי תסכן את שלום הציבור, או שלומו של אדם אחר, כגון: האדם שהתלונן עליך, קרבן העבירה או מי מהעדים; או אם ישנו חשש, כי תעשה פעולות על מנת לשבש מהלכי משפט, כגון: בריחה, העלמת ראיות, תאום עדויות, השפעה על עדים, יציאה מהארץ וכו'. השלב הראשון של המעצר, נעשה על ידי המשטרה ללא צו שופט, או בצו שניתן על ידי שופט, אך לא בפניך. לאחר 24 השעות הראשונות ההחלטה על המשך המעצר נתונה בידי שופט, והיא מתקבלת אך ורק לאחר דיון בנוכחותך בו זכותך לטעון לטובתך בעצמך או באמצעות עורך דינך, ואף לחקור את השוטר המבקש מעצרך. מעצר הימים, כשמו כן הוא, מעצר המוגבל בזמן למספר ימים. את מעצר הימים ניתן להאריך מזמן לזמן בהחלטה של שופט בית משפט שלום, אשר תינתן לאחר עריכת דיון בהשתתפותך ובהשתתפות עורך דינך.
זכויותיך בתקופת מעצר הימים
- הזכות להיפגש עם עורך דין
אחת הזכויות החשובות ביותר העומדות לרשותך בעת היותך במעצר הינה הזכות להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. ככל שתיוועץ, מוקדם ככל האפשר, בעורך דין, המתמחה בפלילים, יגדלו סיכוייך לצאת מהתסבוכת בשלום בסופו של דבר (ואף לפני כן). אם אין בידיך אמצעים לשכור עורך דין, ומצבך הכלכלי מצדיק זאת, תוכל לבקש, כי ימונה לך עורך דין מטעם המדינה, ללא תשלום. על מנת ליצור קשר עם עורך דין הינך זכאי לקבל שיחת טלפון. הקצין הממונה על חקירתך חייב ליידע אותך על זכותך להיפגש עם עורך דין, להיוועץ בו ולהיות מיוצג על ידו. אם בקשת להיפגש עם עורך דין, או אם פנה עורך דין (שמונה על ידי משפחתך, או על ידי אדם מטעמך) למשטרה על מנת לייצג אותך, חייב הקצין הממונה על החקירה לאפשר לך להיפגש עם עורך הדין ללא דיחוי. על המשטרה לאפשר לך להפגש עם עורך דינך ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיותה של השיחה ביניכם. אסור לשוטרים או לעצורים אחרים לשמוע את תוכן השיחה, אולם ניתן להציב שוטר אשר יפקח על תנועותיך, מבלי שיוכל לשמוע את הדברים. ניתן לדחות את הפגישה עם עורך הדין אם מתקיים אחד מהחריגים הבאים:
א) החקירה נמצאת בעיצומה – כאשר הינך מצוי בעיצומם של הליכי חקירה, וקצין בדרגת רב פקד סבור, כי הפסקת או דחיית הליכי החקירה עלולה לסכן באופן ממשי את החקירה, ובתנאי שהקצין כתב על כך דו"ח מנומק. במקרה זה דחיית הפגישה תהא לשעות ספורות בלבד.
ב) חשש לסיכול מעצר חשודים אחרים – כאשר המשטרה חוששת שאם תפגש עם עורך דין עלול הדבר להביא לסיכול מעצרם של חשודים אחרים, או למנוע גילוי או תפיסת ראיה , יכול קצין בדרגת רב פקד ומעלה לדחות את הפגישה לתקופה של עד 24 שעות.
ג) חשש לסיכון חיי אדם, לביצוע פשע או עבירת ביטחון – קצין בדרגת רב פקד יכול לעכב את פגישתך עם עורך דינך גם לתקופה העולה על 24 שעות וזאת עד ל- 48 שעות מרגע המעצר. זאת במידה והוא משוכנע שפגישתך עם עורך דינך עלולה לסכן חיי אדם, או כי מניעת הפגישה דרושה כדי למנוע פשע.
גם בעבירות ביטחון, שהן עבירות של סחר ייבוא וייצוא של נשק, או עבירות של השתייכות או הטפה להתארגנות אסורה, רשאי הקצין הממונה להחליט על עיכוב הפגישה לפרק זמן זה. אם הינך חשוד בעבירת ביטחון רשאי שופט של בית משפט מחוזי לעכב את פגישתך עם עורך דינך לתקופה של עד 10 ימים. ניתן להגיש ערר על החלטה זו. אם עוכבה פגישתך עם עורך דינך, על פי החלטתו של קצין המשטרה, בקש לראות את החלטתו המנומקת. שים לב מהם נימוקיו לדחיית הפגישה, ומתי תמה תקופת העיכוב. אם נקבע דיון בפני שופט, תוך כדי תקופת עיכוב הפגישה עם עורך הדין, חייבת המשטרה לתת לך הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דינך, ולשוחח איתו לפני הדיון. למעורבות של עורך דין בשלב המעצר חשיבות מכרעת לגבי השאלה אם תיעצר או תשוחרר. סביר להניח שבחקירת החשדות נגדך עוסקים מספר חוקרים, אנשי מקצוע, שעושים ככל שביכולתם על מנת להביא להעמדתך לדין (על כך ראה בתחילת פרק זה בדבר החקירה במשטרה). במצב זה, ראוי שגם לך יהיה יועץ, עורך דין, שיסייע לך לעבור את החקירה הזאת מבלי שתעשה טעויות, אשר אין אפשרות לתקנן בשלבים מאוחרים יותר. התנאים הקשים של המעצר בו הינך נמצא אינם אקראיים. החוקרים מקווים כי התנאים הקשים יגרמו לשבירת רוחך, ויהיה קל לחוקרים לגבות ממך הודאות ולאסוף ראיות. לעיתים אפשר שיגבו ממך ראיות מבלי שכלל תדע זאת (לדוגמא: הקלטת שיחה "אקראית" שתבצע עם אדם שהוא שותפך לתא, כביכול, אך בפועל הוא סוכן משטרתי). לעיתים הלחץ להשתחרר מהר ממעצר, ואף רמיזות של החוקרים, כי שיתוף פעולה מצדך יסייע בקיצור מעצרך, מביאים אותך לידי מסירת מידע אשר יפגע באופן קשה בהגנתך בעתיד, ויגרום להארכת מעצרך. מעורבות של עורך דין תעמיד אותך על מצבך, ותסייע בקיצור תקופה זו ככל שניתן, ותעמיד אותך על אופן הפעולה הרצוי, וסדר העדיפויות שעל פיו ראוי שתפעל. יעוץ נבון בשלב המעצר הוא קריטי במיוחד עקב העובדה, שאם בתקופת המעצר ייאספו די ראיות כנגדך, יהיה קשה מאוד לחלץ אותך בשלב מאוחר יותר (אך יש עורכי דין, המוצאים דרך יצירתית לצאת גם מסבך זה…). החוק מייחס חשיבות רבה לזכות, המוקנית לך, להפגש עם עורך דין. ואם המשטרה תפגע בזכות זו, שלא במסגרת החריגים המוכרים בחוק, הדבר עשוי לפגוע בקבילות הראיות שיאספו נגדך, ומכאן ביכולת המשטרה לעשות בהן שימוש בבית המשפט. דוגמא לחשיבות שמייחסים לפגישה עם עו"ד: במשך כשבוע לא ידעה המשטרה היכן נמצא עצור, ולכן היא יכלה היתה למסור מידע זה לעורך הדין, ולא ניתן היה לקיים פגישה בין עורך הדין ללקוח לקראת הדיון. עקב כל זאת החליט בית המשפט על שחרורו של העצור- בש"פ (שלום רמלה, לא מוספר), מ"י נ' מוגרבי.
2. הזכות לתנאי מעצר הולמים
הנך זכאי לתנאי מעצר הולמים, ותוך שכך הנך זכאי למזרון לישון עליו, לשמיכה וכר וכן להחזיק חפצים אישיים. הינך זכאי לדרוש, כי התנאים בתא המעצר יהיו תנאי תברואה הולמים, שהתא בו הינך מוחזק יהי מואר ומאוורר. הינך זכאי לטיפול רפואי ותנאי השגחה מיוחדים, אם מצבך הבריאותי דורש זאת. כמו כן הנך זכאי לטיול יומי באוויר הפתוח, מחוץ לתא. המשטרה יכולה להגביל זכות זו מטעמים של טובת החקירה ושמירה על שלומך.
דוגמה: עצור הוחזק במעצר לאחר שהואשם בביצוע עבירות שונות. בהארכת המעצר טען עורך דינו שהוא הוחזק במעצר בתא מסורג שלא איפשר לו פרטיות. בנוסף, התא לא היה מאוורר. מצבו הבריאותי של החשוד דרש השגחה רפואית ואילו רופא מתקן המעצר הגיע רק פעם ביום. בית המשפט קיבל את טענות עורך הדין והחליט שבגלל שהחשוד מוחזק בתנאי מעצר שאינם נאותים, יש לשחררו ממעצר- ב"ש רמלה 1816/98 מדינת ישראל נ' פלוני.
הנך זכאי להיות עצור בנפרד מאסירים שכבר נשפטו ומעצירים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום. אם הינך קטין הינך זכאי להיות מוחזק בנפרד מעצורים בגירים. הנך זכאי לקבל מבקרים, לקיים קשר טלפוני, ולשלוח מכתבים, אם אישר הממונה על החקירה, שאין בכך כדי לפגוע בחקירה.
הדיון בבית המשפט
על המשטרה להודיע לך, לעורך דינך, ובאין עורך דין לקרובך על מועד הדיון ומקומו. לקראת תחילת הדיון מגישה המשטרה לבית המשפט בקשה מנומקת בכתב להארכת מעצרך. הנך זכאי לעיין בבקשה זו, אשר ממנה ניתן ללמוד, במידה מסוימת, מה טיב החשד נגדך, מדוע מתבקש מעצרך, ואילו ראיות יש למשטרה נגדך. המשטרה תצרף לבקשה בקשות החלטות ופרוטוקולים קודמים בעניין מעצרך, אם יש כאלה. כך לדוגמא, אם נעצרת בעקבות צו של שופט שניתן שלא בנוכחותך, הבקשה והצו יצורפו. הדיון במעצר ימים צריך להיות רק בבית משפט שבאזור שיפוטו נעברה העבירה בה הינך חשוד, או שבאזור שיפוטו מצויה יחידת החקירה המנהלת את חקירתך, או שבאזור שיפוטו מצוי מקום המעצר בו הינך מוחזק. ככלל אסור למשטרה להעביר את דיוני המעצר מבית משפט אחד למשנהו, וכל הדיונים במעצר ימים צריכים להתקיים באותו בית משפט.
הדיון חייב להתקיים בנוכחותך. רק אם יחליט השופט שבשל מצב בריאותי לקוי אינך מסוגל להשתתף בדיון, לא תהיה נוכח, והדיון ייערך במעמד עורך דינך בלבד. אם אינך מיוצג עדיין על ידי עורך דין, ימנה לך בית המשפט עורך דין לצורך הדיון, עד שתוכל להתייצב בבית המשפט. לפני שיחל דיון המעצר חשוב לבדוק האם השופט העומד מולך מכיר אותך היכרות קודמת (שפט אותך בעבר, היה עורך דינך בעבר). אם אכן השופט כבר מכיר אותך, בנסיבות שאינן משמחות, ואתה חושש כי לא יוכל להחליט בעניינך ללא משוא פנים, עליך להודיע על כך לעורך דינך אשר ישקול לבקש מהשופט לפסול עצמו. אם לא הודעת על כך, ולא בקשת זאת בתחילת הדיון לא תוכל לעשות זאת מאוחר יותר. הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות, אך תוכל לבקש בחלק מהמקרים, כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אם אתה סבור, כי קיום הדיון בדלתיים פתוחות יפגע בענייניך.
מתי ייקבע דיון המעצר.
ככלל, יש להביאך בפני שופט תוך 24 השעות הראשונות למעצרך ולא יאוחר מכך. עם זאת, קיימים מקרים בהם לא ניתן להביאך בפני שופט ב24- השעות הראשונות למעצרך. למשל, אם נעצרת לפני שבת או חג או במהלך שבת או חג, קצין משטרה יוכל לדחות הבאתך בפני שופט לפרקי הזמן הבאים:
1) דחייה ל4- שעות לאחר צאת השבת או החג – אם הינך אמור להיות מובא בפני שופט בשבת או בחג, ניתן לדחות את הדיון כך שיתקיים לא יאוחר מ4- שעות לאחר צאת השבת או החג. 2) הבאה בפני שופט תוך 32 שעות – אם מדובר בחג שמשכו מעל 48 שעות, חייבת המשטרה להביאך בפני שופט תוך 32 שעות, גם אם הדיון יתקיים בחג. אם אינך מעוניין לקיים דיון בשבת או בחג, ניתן לדחות את הדיון עד לאחר צאת השבת או החג, ולקיימו בהקדם האפשרי לאחר מכן. 3) הבאה בפני שופט תוך 48 שעות – מקרה אחר המאפשר לדחות את הדיון הוא כאשר למשטרה יש צורך בביצוע פעולות חקירה דחופות, שלא ניתן לדחותן עד הבאתך בפני שופט. קצין משטרה יכול לדחות את הדיון, כך שיתקיים רק 48 שעות מרגע מעצרך.
מתי יורה בית המשפט על מעצר ימים?
כאמור, בתחילת הדיון יגיש נציג המשטרה לבית המשפט בקשה להארכת מעצרך במספר ימים, אשר אליה יצורף חומר מדיונים קודמים במעצרך. החומר שעליו מתבססת הבקשה יועמד לעיונו של השופט בלבד, ויוחזר לידי המשטרה. לעורך דינך ולך אין, בשלב זה, זכות לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדך, אולם עורך דינך יכול לשאול את השוטר שאלות לגבי נחיצות המשך מעצרך. השוטר המבקש את המעצר יעיד תחת אזהרה בדבר תמצית העובדות: מתי נעצרת, מהי עילת מעצרך, מה הן העובדות המקנות סמכות לבית המשפט, מעצרים קודמים, בקשות מעצר קודמות באותו עניין והחלטות בית המשפט בבקשות אלה. השוטר אף רשאי להציג בפני בית המשפט מידע חסוי הקשור לפעולות חקירה נוספות אשר המשטרה מתכוונת לבצע. מידע זה לא יועבר לעיונך ולא לעיון עורך דינך. לעומת זאת, אתה או עורך דינך רשאים לחקור את השוטר שביקש את המעצר. חקירה זו של השוטר הינה כלי חשוב מאוד למי שאמון על הגנתך. ניתן לשאול את השוטר שאלות בדבר חומר הראיות שנאסף עד כה, הפעולות שיש לבצע, וכמה זמן דרוש לשם כך. מטרת השאלות היא לברר האם הכרחי לבצע את פעולות החקירה הנוספות, כאשר הנך במעצר. עורך דינך אמור לברר את טענות המשטרה לגבי מסוכנותך או החשש לשיבוש הליכים, אם הדבר נטען כנגדך. בחקירת השוטר ניתן לדלות מידע לגבי המידע המצוי בידי המשטרה, ולגבי הראיות שנאספו עד כה ממך ומאחרים. אם חקירת השוטר תעשה במקצועיות הראויה, ניתן יהיה לעשות שימוש במידע שנתקבל בעקבותיה, על מנת לייעץ לך כיצד להתנהג בהמשך חקירתך, וכיצד לשפר את מצבך בהמשך הדרך. בתום החקירה יסכם נציג המשטרה את טענותיו, ועורך דינך יסכם את טענותיך. לאחר מכן יעיין השופט בחומר החקירה שנאסף נגדך עד לשלב זה, ויחליט אם להענות לבקשת המשטרה ולעצור אותך, או להורות על שחרורך בתנאים מסוימים או ללא תנאים.
בית משפט יורה על מעצרך, אם לאור חומר החקירה שלפניו הוא מתרשם כי קיים חשד סביר שביצעת עבירה וכמו כן מתקיים אחד מהתנאים הבאים, בכפוף לדיון בחלופת מעצר, כמבואר בהמשך:
1) קיים חשד לשיבוש הליכי חקירה אם לא תיעצר – קיים חשש שאם תשוחרר, יביא הדבר לשיבוש מהלכי חקירה או משפט, התחמקות מחקירה, ממשפט או מעונש, להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת. למשל: חשוד עוכב ע"י המשטרה, כאשר נתגלה כי עומד ותלוי נגדו צו מעצר בגין התפרצות לבית מלון מזה מספר חודשים. הוא נעצר והמשטרה ביקשה הארכת מעצרו בימים, למרות שחקירתו כבר הסתיימה, מן הטעם שקיים חשש שעם שחרורו יעלם ולא ניתן יהיה לאתרו. החשש נבע מהעובדה שהיה קשה למשטרה לאתרו גם בשעה שהיה תלוי נגדו צו המעצר והוא אותר למעשה במקרה. במקרה כזה, ככלל, היה מורה בית המשפט על מעצר, אך כאן החליט לאפשר לחשוד להשתחרר ממעצר בערובה, בתנאים שיבטיחו שלא יימלט ולא יעלם. התנאים היו: מעצר בית, הפקדת ערבות והתייצבות במשטרה 3 פעמים בשבוע- ת"מ (טבריה) 6110/98 מדינת ישראל נ' חטאב עמא.
במקרה אחר שוחרר ממעצר מי שנחשד בפריצה לעסק, נהיגה בזמן פסילת רשיון נהיגה וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. המשטרה טענה כי יש להאריך את המעצר בגין החשש לסיכון הציבור אם החשוד ישוחרר וכן לשיבוש הליכי חקירה. במקרה כזה, ככלל, היה מורה בית המשפט על מעצר, אך כאן בית המשפט קבע, כי כשצריך לבחור בין שמירה על חירותו של אדם לבין סכנת פגיעה בהליכי חקירה, עדיף לשמור על החירות ולשחרר את העצור- ת"מ 14684/97 (תל אביב).
2) אי מעצרך עלול להוות סיכון לאדם או לציבור – קיים חשש ששחרורך יביא לסיכון בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה. למשל: כנגד חשוד בהצתה ובאלימות חמורה , שכללה שליפת סכין במהלך תגרה, הוגשה בקשה להארכת מעצר. המדינה טענה שהחשוד הוא אדם מסוכן, בגלל נטייתו להתפרץ ולתקוף אנשים סתם, גם ללא הכרות מוקדמת עימם. בנוסף היה לחשוד עבר פלילי על תקיפה והפרת תנאי שחרור ממעצר. במקרה כזה, ככלל, היה מורה בית המשפט על מעצר. למרות שבית המשפט הסכים כי החשוד מסוכן לסביבתו, הוא קבע שניתן לשחרר את החשוד בערובה בתנאי מעצר בית, ואף אפשר לו לצאת לעבודה בפיקוח צמוד של אביו- ב"ש (ירושלים) 2207/98 מדינת ישראל נ' יניב צ'ונה.
במקרה אחר שיחרר בית המשפט חשוד בשוד מזוין, למרות שהמשטרה טענה, כי בהתחשב במעשה שעשה שחרורו עלול לסכן את שלום הציבור. החשוד שוחרר למרות שבמקרה כזה, ככלל, היה מורה בית המשפט על מעצר- בש"פ 5451/97 אג'א נ' מדינת ישראל.
3) נדרשות פעולות חקירה היכולות להתבצע אך ורק אגב מעצר – צורך לבצע פעולות חקירה, אשר לא ניתן לבצען אלא כאשר הנך במעצר (לדוגמת: הכנסת מדובב לתא בו הנך שוהה). במקרה זה מותר להורות על הארכת מעצר ב5- ימים בלבד, ולהאריך תקופה זו מפעם לפעם עד 15 יום. למשל: חשוד נעצר בגין חשד למעורבות בסחר בכמות גדולה של סמים מסוג מריחואנה. חקירתו למעשה הושלמה, אך המשטרה ביקשה מבית המשפט הארכת המעצר במספר ימים נוספים כדי לבצע פעולות חקירה נוספות. פעולות אלה נגעו לחקירת פרשיית הסחר בכללותה, ולא נגעו לחשוד באופן ישיר. לפיכך הסכים בית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד לפרק זמן קצר יותר מזה שביקשה המשטרה- ת"מ (טבריה) 6052/92 מדינת ישראל נ' זגורי מיכאל. במקרה אחר נעצר אדם בחשד לתקיפה ופציעה של שוטרים. לחשוד היה עבר פלילי והמשטרה ביקשה הארכת מעצרו לשם ביצוע פעולות חקירה נוספות וזימון עדים. במקרה כזה, ככלל, היה מורה בית המשפט על מעצר, אך כאן קיבל בית המשפט את טענות עורך הדין, וקבע כי ניתן להשיג את מטרת המעצר, ולקיים את פעולות החקירה גם כשהחשוד נמצא במעצר בית, ולכן שחרר את העצור- ת.מ. 14378/97 (תל אביב).
בכל מקרה על בית המשפט לשקול האם ניתן לשחרר אותך בתנאים ו/או בערובה, ובכך להשיג את מטרת המעצר תוך הימנעות מהצורך שתשהה מאחורי סורג ובריח.
בכמה זמן ניתן להאריך מעצר ימים?
בית משפט מוסמך, בדרך כלל, להורות על מעצרך לפני הגשת כתב אישום לתקופה של עד 15 יום. אם השוטר מבקש להאריך את המעצר לצורך חקירת ביצוע עבירות בידי אחרים, מוגבל מעצרך ל5- ימים בלבד.
אם תמה תקופת המעצר שניתנה על ידי בית המשפט בדיון הארכת המעצר הראשון, ועדיין יש למשטרה סיבות להאריך את מעצרך, יכולה היא לפנות בשנית ובשלישית לבית המשפט כדי להאריך את המעצר. בית המשפט מוסמך להורות על הארכת מעצרך לתקופות נוספות של עד 15 יום בכל פעם, עד 30 יום בסך הכל.
אם הינך עצור כבר 30 יום, ועדיין לא הוגש נגדך כתב אישום, והמשטרה מעונינת להמשיך את מעצרך, היא תוכל לפנות בבקשה לבית המשפט להארכת מעצר נוספת רק באישורו של היועץ המשפטי לממשלה. אם חקירתך נסתיימה, יש לשחררך ממעצר. ניתן להאריך את מעצרך ב5- ימים נוספים אם תובע הצהיר בפני בית המשפט כי עומדים להגיש כנגדך כתב אישום, ובית המשפט השתכנע, כי יש לתביעה סיבות טובות לבקש מעצרך עד תום ההליכים.
בכל מקרה, לא יוכל בית המשפט להאריך את מעצרך ללא קץ. אם עברו 75 ימים מיום שנעצרת, ולא הוגש נגדך כתב אישום, חייבת המשטרה לשחררך, בתנאים או ללא תנאים. הארכה נוספת יכולה להינתן רק על ידי בית המשפט העליון. למשל: גרגורי לרנר (צבי בן ארי) נחקר על ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירות מרמה והונאה בארץ ובחו"ל. המשטרה ביקשה להאריך מעצרו של לרנר מעבר ל90- ימים שהיו קבועים אז בחוק כפרק הזמן המקסימלי להארכת מעצר בימים, ובית המשפט העליון נענה לבקשה- בש"פ 4822/97 מדינת ישראל נ' צבי בן ארי (גריגורי לרנר).
חלופת מעצר
גם אם מתקיימים במקרה שלך כל התנאים המצדיקים מעצר, עדיין יכול עורך דינך לשכנע את בית המשפט כי ניתן, במקרה שלך, להסתפק בחלופת מעצר. חלופת מעצר משמעותה שחרור ממעצר, בתנאים שיבטיחו את השגת מטרת המעצר. למשל, אם המשטרה מבקשת הארכת מעצר מחשש שתשפיע על עדים או שתשבש ראיות, יוכל בית המשפט לשחררך למעצר בית ולהגביל את אפשרותך לשוחח בטלפון, כך שלא תוכל לבוא במגע עם אותם עדים.
אם המשטרה חוששת שתפגע באדם מסוים, ניתן לשחררך בתנאי שלא תבוא עימו במגע, ו/או שלא תתקרב למקום בו הוא גר. כל זאת, במצטבר להפקדת סכום כסף שיחולט אם תפר את תנאי השחרור או לחתימתך על התחייבות לשלם סכום כסף מסוים אם תפר תנאים אלה. השופט לא יכול להחליט על מעצרך מבלי שישקול קודם את חלופת המעצר. שאלת חלופת המעצר היא חלק בלתי נפרד מדיון המעצר. אם בית המשפט מחליט על הארכת המעצר ללא בחינת שאלת חלופת המעצר הוא למעשה נותן החלטה חלקית, עליה ניתן לערער. לדוגמה: מי שנחשדה בתקיפת קטין והתעללות בקטין שוחררה למעצר בית, לאחר שהתברר, כי בהחלטה על המעצר לא בחן בית המשפט את חלופות המעצר האפשריות במקרה שלה- בש"פ 7427/97 באקו נ' מדינת ישראל. בהחלטה לגבי חלופת מעצר קיימים מספר שיקולים. בית המשפט מתחשב בנסיבות אישיות, כלכליות, משפחתיות ועוד. למשל: מי שנאשם בתקיפת שוטרים צבאיים שבאו לעצור את אחיו, שוחרר למעצר בית מלא למרות חומרת התקיפה. השיקולים המרכזיים בהחלטת השיחרור היו נסיבותיו האישיות המיוחדות: הוא בעל משפחה, מפרנס יחיד, עברו נקי. בית המשפט אף התחשב בכך שזוהי התפרצותו האלימה היחידה של העצור, והוא אינו אדם אלים בדרך כלל- בש"פ 4190/97 אבוקסיס נ' מדינת ישראל. שיקול חשוב בהחלטה להסתפק בחלופת מעצר הוא תסקיר קצין המבחן לעניין מעצרך, הנערך ע"י שירות המבחן, ומטרתו לבחון את ההתאמה של חלופת המעצר לנסיבותיך. בתי המשפט מייחסים משקל רב לנאמר בתסקיר. לדוגמה: בית משפט שהורה על מעצר בכלא של חשוד, הסכים בסופם של ההליכים לאפשר לו מעצר בית חלקי ועבודה עד שעת חצות כתוצאה מתסקיר מעצר חיובי.
חלופות המעצר המקובלות הן:
1) מעצר בית מלא – מעצר בית מלא משמעותו שתוכל לצאת מכותלי בית המעצר, אך תהיה רשאי לשהות אך ורק בביתך או בביתו של אדם קרוב, ללא עבר פלילי, אשר יסכים לארח אותך בביתו לתקופת המעצר. אם שוחררת למעצר בית מלא לא תוכל לצאת מן הבית אלא למטרות ספציפיות, הקשורות בדרך כלל למשפט או לחקירה (פגישה עם עורך דינך או הגעה לחקירה במשטרה ולישיבות בבית המשפט). למשל: חשוד בדקירה בשל סכסוך על חוב של 180 ש"ח שוחרר על ידי בית המשפט למעצר בית. בית המשפט קבע כי למרות שהחשוד הוא מסוכן, קיימות במקרה שלו נסיבות מיוחדות המטות את הכף לטובת שחרור ממעצר למעצר בית מלא. מדובר בקטין בן 17, תסקיר המבחן בעניינו היה חיובי, הוא נטל על עצמו אחריות למעשה והביע חרטה- בש"פ 3669/98 ירון זפרני נ' מדינת ישראל.
במקרה אחר שוחרר מי שנאשם בעבירת הריגה, למרות חששה הכבד של המשטרה כי יימלט לארצות הברית, כפי שעשה כבר בעבר. בית המשפט התחשב בנסיבות האישיות: החשוד נשוי ואב לילדה. הוא שוחרר למעצר בית לאחר שהפקיד ערבות בסך 150,000 , והוטל עיקול על דירתו להבטחת התייצבותו לחקירה ובבית המשפט- בש"פ 626/98 מדינת ישראל נ' נגר. ככל שחולף הזמן, והמשוחרר אינו מפר את תנאי שחרורו למעצר בית, נוטים בתי המשפט להקל בתנאי מעצר הבית, ולהפוך אותו למעצר בית חלקי או פונקציונלי (ראה להלן).
2) מעצר בית חלקי / פונקציונלי – מעצר בית חלקי מאפשר למשוחרר לשהות מחוץ לבית מעצרו בחלק משעות היממה. בהחלטה לשחרור למעצר בית חלקי קובע בית המשפט את השעות בהן יותר לך לשהות מחוץ לבית, בדרך כלל לצרכי עבודה. דוגמא: מי שנידון על ידי בית המשפט למעצר בכלא, לאחר שנחשד באלימות כלפי אישתו, שוחרר למעצר בית מלא לאחר שעורך דינו הגיש ערר לבית המשפט המחוזי – תב"ש 90770/99 (ת"א) גבאי נ' מדינת ישראל. בחלוף הזמן, הגיש עורך דינו של החשוד בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור, בשל תלות פרנסת המשפחה בחשוד, ובית המשפט הקל בתנאי השחרור, וקבע כי יוכל לצאת לעבודה בין השעות 07:00 ל18:00- . כעבור תקופה נוספת שוב הקל בית המשפט בתנאי השחרור, וקבע כי בשל העובדה שחלק חשוב מעבודתו של החשוד מתבצע בלילה, ישוחרר גם בין השעות 21:00 ל24:00 — תב"ש 2075/99 (כ"ס) גבאי נ' מדינת ישראל.
מעצר בית "פונקציונלי" מאפשר לחשוד לשהות מחוץ לבית מעצרו בחלק משעות היממה, לפי צרכיו המיוחדים אם ישנם, מבלי להגדיר מראש את פרקי הזמן ואת השעות. למשל: חשוד בשלוש עבירות של סחר בריבועי אל.אס.די במסיבת אסיד, שוחרר ממעצר למעצר בית "פונקציונלי", שאפשר לו לצאת מן הבית ולסייע להוריו בטיפולים רפואיים שעברו. תנאי השחרור היו הפקדה של 5,000 ש"ח, והתחייבות של הורי החשוד, כי ידווחו על הפרת תנאי מעצר הבית- ב"ש (ירושלים) 1228/97. ההחלטה על מעצר בית "פונקציונלי" יכולה להשתנות לפי הנסיבות. אם למשל, מורה בית המשפט על שחרור עצור לצורך חיפוש עבודה, יוכל לקבוע שמרגע שיימצא העצור עבודה, יהא משוחרר גם בשעות העבודה, ויוכל לנסוע למקום עבודתו ככל שיידרש ממנו.
3) הרחקה – במקרים מסוימים יכול בית המשפט, להורות על הרחקתו של העצור מבית, עיר או מאיזור מסוים, בהם הוא מהווה סכנה. הוראה זו יכולה להינתן יחד עם הוראה על מעצר בית מלא או חלקי, או בלעדיה. למשל, מי שנעצר בגין אלימות כלפי אשתו או בן משפחתו, ואינו אדם אלים בדרך כלל, יכול בית המשפט להורות על הרחקתו מבית המשפחה, ועל איסור יצירת כל קשר עם מי מבני המשפחה. דוגמא: בן 15 הואשם בעבירות רכוש, שימוש בסמים ושימוש ברכב ללא רשות. הוא אף הפר תנאי מעצר בית שהוטל עליו קודם לכן. למרות זאת, לא מצא בית המשפט לנכון להחזירו למעצר. בשל העובדה שהנער נטה לעבריינות באזור מגוריו, הטיל בית המשפט איסור על הקטין לשהות בעיר מגוריו, נקבע כי ישהה אצל סבו בעיר אחרת – ב"ש (נוער תל אביב) 18/98 מדינת ישראל נ' פלוני.
במקרה אחר שוחררו למעצר בית שני תושבי נצרת אשר היו מעורבים בקטטות ובתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, על רקע המתיחות בין מוסלמים לנוצרים בעיר נצרת. בית המשפט החליט לשחררם למעצר בית, וקבע שאיש מהם לא יורשה להיכנס לעיר נצרת, אלא לצורך הופעה בבית המשפט או לצורך פגישה עם עורך דינם- בש"פ 3455/99 נח'אש נ' מדינת ישראל.
שחרור ממעצר
1. סיום החקירה
אם נסתיימה חקירתך מוסמך קצין משטרה להורות על שחרורך לפני תום תקופת המעצר, בערובה או ללא ערובה, ובתנאי שאתה או עורך דינך הסכמתם על גובה הערובה ועל תנאי השחרור. להלן מספר תנאי שחרור עליהם ניתן להורות:
1) חובת הודעה על כל שינוי במען מגורים או במקום עבודה.
2) איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון לתקופה של עד 3 חדשים.
3) איסור כניסה לאזור בארץ לתקופה של עד 15 יום.
4) איסור להיפגש עם אדם לתקופה של עד 30 ימים.
5) חובת מגורים במקום מסויים לתקופה של עד 15 ימים.
6) חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים קבועים.
7) איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה.
8) הפקדת כלי נשק.
אם אינך מסכים לגובה הערובה שנקבעה בידי הקצין הממונה, או לסוגה, יש להביאך בפני שופט תוך 24 שעות על מנת שיקבע את תנאי הערובה. על תנאי הערובה שנקבעו על ידי הקצין הממונה ניתן להגיש ערר לבית המשפט תוך 14 יום מיום ההחלטתו.
גם בית משפט בכל הליך מעצר או עקב בקשה מיוחדת מטעמך מוסמך לשקול ולהחליט על שחרור בערובה, וזאת כאשר ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות שחרור בערובה. דוגמא: אדם הואשם בתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, הכשלת שוטרים ואיומים. בית המשפט העליון הורה על שחרורו בתנאים, שכן מטרת המעצר היתה למנוע התלקחות סכסוך עם משפחה שכנה, וניתן היה להשיג מטרה זו על ידי הרחקת הנאשם לכפר אחר והגבלת תנועותיו במקום להורות על מעצרו- בש"פ 1180/96 טרביה נ' מדינת ישראל.
סוג הערובה, גובהה, תנאי הערובה ומשך תוקפם יקבעו על פי המינימום הנדרש כדי להביא למימוש מטרת הערובה. אם אינך יכול לעמוד בתנאי הערובה שנקבעה, ניתן לפנות לבית משפט בשנית על מנת שישקול הקטנת גובה הערובה.
אם שוחררת ולא המצאת את הערובה במועד שנדרש תעצר בשנית, ותובא בפני שופט תוך 24 שעות.
2. תום תקופת המעצר
אם עד תום תקופת המעצר שנקבעה ע"י בית המשפט לא נתבקש מעצר נוסף, הרי שבתום התקופה יש לשחרר אותך. עליך לשים לב לשעה שבה אמור להסתיים מעצרך: אם נקבע כי מעצרך יסתיים ביום מסויים בשעה 12:00, הרי שאם הגיעה שעה זו ועדיין לא הובאת לבית המשפט לצורך הארכת מעצרך, תוכל לדרוש שחרור לאלתר.
אם עד תום התקופה נסתיימה חקירתך, והחשדות נגדך גובשו לראיות, יוגש כנגדך כתב אישום ובמקרים מסוימים יתבקש בית המשפט לעצור אותך עד תום ההליכים. על כך ראה פירוט בנושא העמדה לדין
ומעצר עד תום ההליכים.