גירושין – פסקי דין בנושא גירושין של אנשי הייטק

הצדדים חתמו על הסכם גירושין שאושר על ידי ביהמ"ש. במסגרת הסכם זה נקבע כיצד יחולקו בין הצדדים האופציות שקיבלה האישה במסגרת עבודתה כסמנכ"לית בחברת הייטק והבשילו.

הבעל הגיש תביעה נגד האם וטען כי האישה הפרה את חובת הנאמנות שיש לה כלפיו בעניין זכויותיו באופציות, שכן היא מימשה, ללא שיידעה אותו על כך, חלק מהאופציות שהבשילו ושלשלה לכיסה את התמורה בסך של 1,695,280 ₪.

במסגרת תביעתו של הבעל, הוא הגיש בקשה למתן צו זמני לעיקול הכספים המצויים בחשבונות הבנק של האישה ועל האופציות שנותרו על שמה בחברה.

כב' ביהמ"ש קבע כי לאור כך שלא ניתן לקבוע כי מדובר בתביעת סרק, שכן יש לברר את מהות האופציות שמומשו – "… בשלב ראשוני זה לא ניתן לקבוע נחרצות כי מדובר בתובענת סרק. ניכר, בשים לב לטיב הטענות ההדדיות, כי התובענה מעוררות שאלות שיש לדון בהן ולכן, לא ניתן לשלול קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה כדרוש לצורך מתן סעד זמני, שכאמור עוצמתן שונה מאלה הנדרשות בהליך העיקרי. לפיכך, לאחר בחינת הטענות, התובענה חוצה את הרף הלכאורי הנדרש לשלב הסעד הזמני".

עוד נקבע כי העובדה שנמכרו אופציות עשויה ללמד על יסוד המעורר חשש, לפחות כזה הצופה פני עתיד. משכך, קבע כב' ביהמ"ש – "בשלב זה כשרב הנסתר על הנגלה באשר לחלקן של האופציות שמומשו 152,653 במספר כנטען ואופן חלוקתן ושוויון לא ניתן להורות על התאמת העיקול הזמני לחלק היחסי אך כאמור מעת שממילא לא צפוי מימוש בקרוב ובהיבט של מאזן הנוחות נזקו של המבקש עולה על של המשיבה צו העיקול הזמני ישתרע על האופציות שנותרו, באופן שניתן יהיה לשוב ולעתור ככל שיחול שינוי נסיבות."

מאידך, כב' ביהמ"ש דחה את הבקשה ביחס לעיקול חשבון הבנק, וזאת לאור כך שמדובר היה בחשבון עו"ש של האישה.

"לסיכום, באיזון שבין הצדדים מצאתי כי מתן צו עיקול זמני על האופציות הרשומות על שם המשיבה לא יסב לה נזק משמעותי, לבטח לא בעת הזו, להבדיל מהעיקול הזמני שהתבקש על חשבון הבנק בסך של שני מיליון ₪."

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה תביעת איש הייטק להפחתת דמי מזונות (ניתן ביום 14/11/22 – עמ"ש 35493-10-19) –

אם גירושיך מורכבים, נשמח לשוחח עמך בשיחה אישית: 1-800-60-90-80

כל הפניות תשמרנה בסודיות מלאה!

שלח/י

המשרד בראשות עו"ד עזריאלנט מתמחה בייצוג לקוחות בעלי נכסים משמעותיים בתיקי גירושין מורכבים. המשרד מציע תכנון משפטי, כלכלי וטכנולוגי לשמירה על זכויות, רכוש וילדים, תוך ייצוג בהליכי גירושין, ערעורים לערכאות גבוהות, וטיפול בצוואות וירושות בגישה הוליסטית ורגישה.

במסגרת גירושי הצדדים, הם חתמו על הסכם גירושין כולל אשר אושר על ידי ביהמ"ש. במסגרת הסכם זה, נקבעו הסדרי השהייה של בתם בת ה-7 של הצדדים ומזונותיה.

פחות משנה לאחר אישור הסכם הגירושין, האם הגישה בקשה ליישוב סכסוך בביהמ"ש לענייני משפחה, שבעקבותיה הצדדים הגיעו להסכמות חדשות לפיהן הסדרי השהות של הילדה עם האב יורחבו. הסכמות אלו אושרו גם הן על ידי ביהמ"ש.

כשנתיים לאחר מכן, האב עתר להפחתת דמי מזונות הקטינה. האב טען כי התקיים שינוי נסיבות מהותי וזאת לאור הרחבת הסדרי השהות של הבת עמו ולאור כך שמצבו הכלכלי הורע, בעוד של האם השתפר משמעותית.

האב שעובד כשכיר בחברת הייטק טען כי משכורתו נותרה זהה, בעוד הוצאותיו גדלו בשל משפחה חדשה שהקים ונולד לו בן. האב טען כי בתקופת הקורונה הכנסותיו פחתו משמעותית.

האב התייחס לכך שהאם קיבלה לאחרונה ירושה גדולה מאביה ומונתה לתפקידים משמעותיים בחברה שאביה הותיר.

האם דחתה את טענות האב וטענה כי הסדר המזונות שנקבע בהסכם הגירושין, הינו חלק מהסדר רכושי כולל, אשר במסגרתו היא ויתרה על כל זכויותיו מעבודתו של האב שהינו מנהל בחברת הייטק.

כב' ביהמ"ש קבע כי בעת אישור ההסכם המתוקן, הצדדים הסכימו מפורשות כי לא יחול כל שינוי במזונות הקטינה.

עוד נקבע כי הולדת ילד נוסף אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות. נקבע כי במקרה דנן במקביל להיוולדו של הבן אין שינוי נסיבות משמעותי לרעה ביכולת ההשתכרות ו/או בהכנסות האב ו/או הכנסות התא המשפחתי, ומשכך אין לראות לעניין זה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות. כב' ביהמ"ש אף ציין כי בניגוד לטענות האב, שכרו כעובד הייטק עלה ויתרתו בבנק גבוהה.

ביחס למצבה הכלכלי של האם, נקבע כי האב לא הוכיח כי אכן מצבה של האם השתפר.

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי האישה זכאית למחצית שווין של מניות שנתקבלו בידי הבעל בחברה המשפחתית בה הוא עבד (ניתן ביום 1/6/21 – תמ"ש 19912-01-16) –

מדובר בזוג שהתגרש לאחר נישואים ארוכים. בין היתר, האישה הגישה תביעה רכושית נגד הבעל, בה עתרה לאיזון כלל משאבי הצדדים, לרבות מניות שהחזיק הנתבע בחברה השייכת למשפחתו ושווין הוערך ב-1,327,000 ₪. כמו כן, עתרה האישה לאיזון מוניטין ונכסי קריירה של הבעל.

לטענת הבעל, מניות החברה הוענקו לו על ידי הוריו במתנה, ומשכך, בהתאם לדין, אין לאזן את שווין.

האישה טענה כי מניות החברה הוענקו לו כגמול על עבודתו והשקעתו בחברה במהלך החיים המשותפים, ומשכך היא זכאית למחצית שווין.

כב' ביהמ"ש פסק כי מכתבי הטענות של הצדדים, מעדויות וחקירתם של הצדדים ושל אביו של הבעל, עולה כי המניות הוקצו לנתבע "כגמול על עבודתו בחברה וצפיית פני עתיד בכל הנוגע לתפקידו ולא 'כפעולה הנעשית בתוך המשפחה'". משכך, נקבע כי יש להתייחס למניות כמניות שהוקצו לו מכוח עבודתו בחברה כנכס הוני בר איזון והאישה זכאית למחצית שווין נכון למועד הקרע.

לעניין המוניטין ונכסי הקריירה של הבעל, כב' ביהמ"ש קבע כי האישה לא הוכיחה כי הנתבע צבר מוניטין אישי ולא ביקשה למנות מומחה לצורך הערכת שווי המוניטין, ככל שקיים.

שני הצדדים בעלי שני תארים אקדמאיים אשר התפתחו בעבודתם, מועסקים במשרות בכירות ומקבלים שכר נאה. משכך, נקבע כי לא הוכחה טענת האישה כי היא "הקריבה" את קידומה המקצועי לטובת קידומו המקצועי של הבעל. בנסיבות נדחתה עתירתה של האישה לאיזון נכסי קריירה ומוניטין. יתרה מכך, זכויותיו של הבעל שהיו פרי עבודתו כמנהל בכיר בחברה, אוזנו בין הצדדים.