בגידות – לשבור את המיתוס

בגידות: לשבור את מיתוס הבגידה

ירח הדבש של שרה לא נמשך זמן רב. שרה, בת השלושים, שאלו לה נישואיה הראשונים, נישאה לליאור, שהיה גרוש עליז, בעל היסטוריה של בגידות באשתו הקודמת. זמן לא רב אחרי החתונה, ליאור החל להתנהג בצורה מוזרה – הוא היה נחפז להוציא את הדואר, "איבד" חשבונות טלפון וחיובים של כרטיסי אשראי, שעות העבודה שלו התארכו (ליאור תירץ זאת בכך שהוא רופא) והוא החל לסגור דלתות אחריו, כאשר היה עונה לשיחות טלפון. שרה רצתה להאמין כי התנהגותו נובעת מלחץ העבודה. יום אחד צלצל הטלפון בבית, בזמן שבעלה היה בבית חולים. אחרי זה, שום דבר כבר לא היה כמו קודם…

כל מי שקרא את התנ"ך או ראה את הסרט "עשרת הדיברות" זוכר בוודאי את הדיבר השביעי "לא תחמוד אשת רעך" – מתברר שכבר בתקופה ההיא היו בגידות תופעה כה נרחבת, עד שהיה צורך לטפל בה במסגרת עשרת הדיברות. בימי הביניים, השתמשו באמצעים "מכניים" כדי לבלום בגידות. האבירים, שיצאו למסעות הצלב, השאירו את נשותיהן נעולות בחגורת צניעות. התופעה לא פסחה גם על המאה העשרים והיא מפרנסת בכבוד עשרות אלפי חוקרים, עורכי דין וחנויות לציוד ריגול ברחבי העולם. הנושא נחקר במהלך עשרות שנים, כמעט מכל אספקט אפשרי, והוא אחד הנושאים "החמים" ביותר כיום בארה"ב.

המחקרים השערורייתיים המפורסמים ביותר נערכו בשנות הארבעים של המאה העשרים – מחקרי קינסי. שם נקבע כי עד גיל 40, 50% מהגברים ו- 26% מהנשים יבגדו בבן זוגם.

מחקרים מודרניים מצביעים על כך כי בגידות נמצאות במגמת התרבות מתמדת. בגידות הפכו נפוצות עד כי פסיכיאטרית אמריקנית מפורסמת (ד"ר הולי) כותבת: "הסיכוי שלך להיתקל בבן זוג בוגד אפילו גבוה מהסיכוי לגירושים, שכבר היום עומד על יותר מ- 50:50".

לפי סקר בגידות שנערך ע"י TIME/CNN בתחילת 1999 נקבע כי 69% מהאמריקאים אומרים כי הם מכירים לפחות בעל אחד שבגד באישתו ו- 60% אמרו כי הם מכירים לפחות אישה אחת שבגדה בבעלה.

סקר של השבועון NEWSWEEK מ-1997 הראה כי אפילו 30% מהכמרים הפרוטסטנטים בארה"ב מנהלים יחסי מין מחוץ לנישואים.

רוב הקוראות ודאי מכירות את המשפט "דברים הם לא תמיד כפי שהם נראים" או "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" וכד'. העיתונות מלאה בכתבות על נוכלים המנהלים חיים כפולים – כתבות המעוררות לעיתים את השאלה – האם בן זוגי הוא באמת מי שאני חושבת שהוא? השערות סומרות רק מקריאת מקרי בגידות שהתפרסמו ב"ידיעות אחרונות" בשנה האחרונה, על גברים שהונו עשרות נשים ע"י התחזות לרופא / טייס / איש עסקים וכו'.

סקר שנערך בישראל בתחילת שנת 2001 ביחס ל- 240 נשאלים אקראיים (זה אינו בהכרח מדגם מייצג) מצביע על נתון מדהים – למעלה מ-80% מהגברים והנשים שהשתתפו בסקר טענו כי הם מכירים גברים שבגדו בנשותיהם ולמעלה מ-70% טענו כי הם מכירים נשים שבגדו בבעליהן. נתון נוסף מאותו סקר, המחזק את ההשערה שממדי התופעה בארץ הם לפחות בסטנדרטים המקובלים בארה"ב, הינו הסברה שהביעו הנשאלים כי רק חלק קטן מהגברים אינם בוגדים (מעל 95% סברו כך) ורק חלק קטן מהנשים אינן בוגדות (80% סברו כך).

האם גם אני חלק מסטטיסטיקת בגידות?

בשלב זה את ודאי שואלת את עצמך האם גם את שייכת לסטטיסטיקת בגידות זו? האם את שייכת לקבוצת הסיכון? בכוונתנו לסייע לך לבדוק סוגיה זו.

מטרת שורות אלו, כמו חוברות וספרים רבים שנכתבו בנושא בארצות רבות מסביב לעולם, היא לספק לך רקע כללי וכלים ראשוניים לאבחן, האם גם את מהווה חלק מה"תופעה", ולסייע בידך לבחון כמה פתרונות לבעיה.

אם נבחן לעומקם כמה מהמיתוסים הקשורים אל בגידות, נגלה שלעיתים קרובות "הכלב קבור במקום אחר", ולא במקום שאת חושבת – בקיצור: אין במיתוסים ממש! אם תתעקשי לנהל את הזוגיות שלך על פי המיתוסים, היא עצמה עלולה להפוך למיתוס.

מיתוס 1: אנשים רבים סבורים שהסיבות לבגידה נעוצות בדרך כלל בבעיות בחיי המין, ולכן הם מאמינים כי אם חיי המין שלהם תקינים – אין סיבה לדאגה. אין טעות גדולה מזו. פעמים רבות, המאהב או המאהבת נראים חיצונית פחות מושכים מבן הזוג, וביצועיהם המיניים טעונים שיפור… וזאת בלשון המעטה!

מיתוס 2: אנשים רבים חושבים כי "מה שאני לא יודע לא מזיק לי" – פעמים רבות טעות בידם כיוון שבמהלך בגידות, יחסו של בן הזוג הבוגד משתנה, לעיתים, בצורה בלתי הפיכה. אחרי הבגידה, גם אם היא הסתיימה ללא ידיעת בן הזוג, היחסים שוב לא יהיו כבעבר. האמת המרה הינה שאי ידיעה אינה פוטרת מפגיעה!

מיתוס 3: היינו רוצים להאמין כי רק אנשים בעלי מוסר ירוד, חלשי אופי או אנשים במשבר משמעותי בוגדים. רוב המחקרים מראים שכמעט כל אחת יכולה להיות בקבוצת הסיכון – אם את עובדת שעות ארוכות מחוץ לבית, חשה לעיתים חוסר שביעות רצון או אכזבה מסוימת ממערכת היחסים, או סתם חיה מתוך הרגל ולפתע מזדמן לחייך גורם מרגש, את בעלת השכלה ממוצעת ונמצאת בגילאים 20-50, את מועמדת טובה לבגוד או להיות נבגדת. אף אחת לא חסינה מפני בגידות!

מיתוס 4: יש הטוענים שמי שבוגד אינו אוהב את בת זוגו, או כי בגידות קורות רק בנישואים גרועים – לא נכון! חלק גדול מן הבגידות קורות משום שבן הזוג רוצה "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" – הוא אוהב אותך אבל רוצה לטעום גם מ"עוגות אחרות". אולי זו הוכחה לביטוי הנפוץ "מים גנובים ימתקו".

מיתוס 5: רומנים מתרחשים עם שותפה יותר צעירה, מושכת ואטרקטיבית מבת הזוג – לא נכון! פעמים רבות אנשים מנהלים רומן דווקא עם אנשים בני גילם שיכולים "להבין אותם". קשה להניח כי לסבא בן תשעים יש נושאים רבים לשיחה עם בחורה בת עשרים וחמש, אם כי כבר היו דברים מעולם? לעומת זאת, לאנשים בגילאים קרובים, יש לעיתים קרובות צורת הסתכלות דומה על דברים וצורת ההתקשרות ביניהם יכולה להגיע לדרגות גבוהות יותר של אינטימיות.

איננו יודעים מה בדיוק עושה בן זוגך שגורם לך לחשוד. ברור שאת חשה חוסר נוחות לגבי מה שקורה – אחרת לא היית קונה את הספר הזה. יתכן שחשפת סימנים המעידים כי בן זוגך בגד בך, או אולי האינטואיציה הנשית שלך מרמזת לך שמשהו קורה שם – לפחות את לא בהכחשה – את מוכנה לבדוק את האפשרות שאולי הוא מנהל רומן, ולהתמודד עם המצב יהיה אשר יהיה. בדרך כלל "חשים" בקיום רומן לפני שממש מודעים לו. תמיד יהיו סימנים המעידים על כך שמשהו לא כשורה. להלן מספר סימנים מסוג זה :

ההתנהגות המינית של בן הזוג משתנה – הוא לא רוצה סקס לעיתים תכופות כמו קודם או להפך. הוא מנסה תרגילים חדשים במיטה – כאלו שלא הכרת קודם.
תבניות התנהגות של בן הזוג משתנות – הוא נוטה לכעוס ללא שום סיבה, מרוחק, מתחמק משיחה עמך, או לפתע חביב בצורה קיצונית.
הרגלים פיזיים משתנים – בן הזוג מתחיל להתאמן בקביעות בחדר כושר, מטפח גוף, משתמש בבושם, מחליף לבנים לעיתים יותר קרובות, קונה בגדים חדשים…
סגנון חיים משתנה – היעדרויות בלתי מוסברות של בן הזוג מהבית, עבודה מאוחרת במשרד (כאשר קודם לא עשה זאת), או היעלמויות מהבית ל"סידורים עם חבר".
במהלך השנים נערכו מאות מחקרים המקיפים זוויות שונות בנושא בגידות. בחרנו להביא כאן את הממצאים המרכזיים מתחומי הביולוגיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, המנסים להסביר את תופעת חוסר הנאמנות בין בני זוג.