גישור – הפיתרון

פרק 9: גישור: הפתרון

בפתח נשען אריק גולדשטיין, נעצר בשתי ידיו על משקופי הדלת ושפף את ראשו. מה הוא מנסה לעשות עכשיו, למוטט את העמודים, מה הוא שמשון הגיבור? יש גבול גם למה שמגשר יכול לעשות. פתאום הוא זינק אחורה והושיב את בועז בחזרה במקום. בועז מצץ בחוזקה מהמקטרת, חיבר את גבותיו זו לזו והתבצר.

"למה, למה לא חשבתי על זה אתמול?"

בועז מצידו משיב בסימני שאלה המסומנים לו במקום אישונים.

"אמרת שבילי מוכשרת מאוד במכירות של תכשיטים מסוג מסוים?"

"כן, היא הייתה יכולה להתאים לקהל מטרה אחר. קהל ממעמד כלכלי נמוך יותר."

"אפשר לעשות כסף בחנות כזאת?"

"כן, רק שזה לא בראש שלי. אמרתי לך. אבל יש הרבה חנויות כאלה. עושות משהו כמו שלושים אחוזי רווח נטו בשנה."

"גם אתה עושה כזה רווח שנתי?"

"לא, הרבה פחות. כדי לשמור על הרמה אני מסתפק בשבעה עשר אחוזים."

"היית משקיע גם בחנות מהסוג היותר זול רק כדי להרוויח עוד כסף?"

בועז מצץ מהמקטרת. היא כבתה. הוא ניסה בכל כוחו להפיק ממנה מציצה גם בלי אש. זה לא הלך.

"כן? אולי? תלוי מי מנהל אותה," והוא הרים את עיניו לגולדשטיין שרכן עליו ונשען על כתפו. "אני מבין לאן אתה חותר?"

"זה לא פתרון? אתה תעזור לבילי לפתוח חנות משלה. הלא בשביל זה היא רוצה את הכסף. אתה תלווה לה. היא תיעזר בשמך בבנק. אתה הלא מתפעל מכשרונה, היא בודאי מתפעלת ממך, יש כל מיני אפשרויות לשותפות כאן, מה שבטוח הפעם תיקחו את ארז ואת גולן ותחתמו חוזה סגור ובדוק מכל הצדדים. אתה, למשל, יכול להיות שותף סמוי. להחזיק בבעלותך את רוב הציוד. בילי תוסיף כסף מהחסכונות שלה ו?"

"רגע, גולדשטיין, אני רוצה זמן לנשום אוויר," אמר בועז "כן, זה נשמע לא רע. תן לעכל." הוסיף אלטמן אל תוך המקטרת.

"קח כמה זמן שאתה צריך, רק תענה לי כן תוך דקה," אריק ממש היה דלוק על הרעיון, והקרין אווירה היפרית סביבו.

"תראה," המשיך אריק לפרוש לפניו את האפשרויות "אף אחד לא ישלם לאף אחד. יורדים מהפיצויים מוותרים על מכתבים מכל סוג שהוא ולהפך, פותחים עסק חדש. זה גישור וזה שכרו."

"והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, הה?" שאל בועז והבעה פצועה חלפה על פניו.

"הי, הי, תשתלט על רגשותיך ותחשוב ביזנס, בועז, לכאורה, למה לך ללכת על שותפות עם מישהו שזה עתה היית מסוכסך אתו? כי זה פתרון חסכוני מצד אחד ורווח בצדו האחר."

ובועז עם המקטרת.

"אתה יודע מה, תן לי לדבר עם בילי על זה. נראה מה הרעיון הזה עושה לה. עוד לא אמרת כן ועוד לא אמרת לא. אתה לא חלש ולא חזק. ובוא נראה אם יש על מה לדבר."

"טוב, תברר, אם היא תגיד לא אז במילא אני לא צריך לשבור את הראש. סך הכל יש לרעיון הזה עתיד."

אריק השאיר את בועז בחדר ויצא בעצמו אל הלובי. הוא התיישב עם בילי והזמין גם לעצמו כוס קפה הפוך מוקצף כהלכה.

"מה קרה, אריק, אתה נראה כאילו מישהו דחף לך ליד מאה אלף דולר," צחקה בילי.

"יכול להיות שכן. לא תיארתי לעצמי שהמחשבות שלי עוברות לי על המצח כמו על צג. מה את היית עושה אילו הייתי מלווה לך מאה אלף דולר?"

"הייתי מגרדת עוד חמישים אלף דולר שיש לי בכל מיני תוכניות חיסכון והייתי פותחת חנות תכשיטים."

"אבל אין לי מאה אלף, זה רק דימוי שהלבשת על מצב רוחי הנפלא. מה בקשר להלוואות בבנק?"

"לי לא יתנו הלוואה של מאה אלף דולר. לך יתנו?"

"לא, אבל יש מישהו שיתנו לו."

"מה זה עכשיו, פינת המתיחה הקטנה? אתה רוצה לרמוז שהערב הפוטנציאלי שלך הוא בועז?"

"שלך, בילי, שלך,"

"למה מי מת?"

"אני חוזר ושואל אותך אם היית הולכת על זה?"

"לציות עיוור לא תזכה פה, מר גולדשטיין היקר, אמנם אנחנו משתעשעים לנו באפשרויות גישור תיאורטיות על כוס קפה. אבל אני מציעה שתשתה קפה תורכי ותתעורר, אתה לא משורר."

"כן או לא?"

"זה היה רעיון שלך, אריק?" היא שאלה במקום לענות.

"כן, הבזיק לפתע. למה שתשלמו אחד לשני, ולמה שתבזבזו כוחות אחד נגד השני אם אפשר לאחד את הכוחות ולצאת למתקפה משותפת על קהל היעד?"

"מנורות אדומות מתחילות להידלק אצלי, אריק, והאזעקות מתחילות לעבוד בזו אחר זו," תיארה בילי בצבעוניות מסוימת את הרגשותיה. "אני מוכנה להתערב שהנ"ל מחפש שליטה. אין סיכוי שהוא יצליח לעשות לי את זה, ואני עם הבחור הזה כבר עבדתי פעם, זוכר?"

"אני לא חושב שאת צודקת הפעם. הפחדים שלך מדברים מגרונך. אני ביררתי איתו את עניין השליטה. הוא הסכים איתי בנקודה הזו שצריכה להיות לך סמכות מלאה של ניהול. הוא ייעץ לך רק אם תפני אליו לבקש עצה. את תקבלי משכורת קבועה ובמשך כמה שנים אתם תחזירו את כל הרווחים לתוך החנות עד שהמקום יתבסס."

"הוא אמר את כל זה?" שאלה במידה מתונה של אי אמון.

"אמרתי לך. הוא עוד לא ענה לי על הרעיון. הוא מבקש לדעת קודם כל אם את מעוניינת. אבל אל תשכחי בילי שמדובר פה באיש עסקים מוכשר שזה עתה הודה שגם את מוכשרת בעיניו. אתם עוד תייסדו רשת חנויות תכשיטים."

"עד עכשיו עשית רושם רציני, גולדשטיין," אמרה בילי בצחוק מריר "עוד לא הקמתי חנות אחת ואתה כבר רואה אותי מתרבה בהתחלקות?"

"כן, כי ביחד אתם יכולים להרים את זה. בואי נחשוב שנייה. ראשית, עורכי הדין היקרים שלכם ינסחו לכם חוזה נוקשה וחד משמעי. שנית, להחזר הכספים של בועז תהיה קדימות אבל סמכויותיך בניהול ובמכירות ישמרו במלואן הוא לא יכול להתערב. שלישית, את תסכימי להגדרה של שותף סמוי ולא תדברי על חלקו בפני איש כך שאופי החנות שלך לא יתערבב באופי האקסלוסיבי יותר של העסק שלו. רביעית, אתם שניכם זורקים את כל דרישותיכם הקודמות. חמישית, אתם מתחייבים לשכוח מה שקרה ומתחברים יחס לעסק חדש בלי פחד ומתוך אמון."

"ומכתב ההמלצה יורד מהפרק?" היא שאלה.

"בשביל מה לך מכתב המלצה, אם את הולכת להיות הבוס של עצמך? מה, לא תקבלי אותך? אגב, את יודעת שהוא הכין מכתב כזה ולא רצה לקשור את זה לעניינים כספיים. הוא פשוט חשב שזה מגיע לך."

"אולי נמסגר את זה ונתלה את זה כמו תעודה בחדר המנהלת. תשמע, אין ספק שמה שאתה מציע מפתה. אין כאן איזו מלכודת? אולי אני ארים טלפון לדויד?"

"לא משהו נראה לעין. נדמה לי שהכל בסדר." השיב גולן מיידית מהעבר השני של הקו.

"טוב, אז אם בועז ילך על זה, אני מסכימה."

"בואי איתי ברגע זה עם או בלי הקפה." אמר אריק נלהב. היה נדמה לו שהוא רואה את גוון הבעירה, אדמדם ורוד, על לחייה של בילי. האש אחזה גם בה. הם התכנסו שוב בחדר הישיבות:

"בועז, בילי רוצה מאוד לצאת איתך להרפתקה עסקית חדשה שעל פניה נראה כי היא תפתור את הבעיה ואם לא נחזור על שגיאות ההרפתקה הראשונה, הרי לפנינו פתרון גישור יוצא מן הכלל. את השגיאה המרכזית ניתן למנוע בהצבת תנאי אחד חשוב. אולי בילי תנסח אותו במלים שלה."

"כן? בועז אני חושבת שזה פתרון עם הרבה אפשרויות לעתיד. אם תיתן לי תפקיד ראשי בהצגה שלי."

"כן," הוא מצץ חרש ממקטרתו כאילו היה שואב ממנה תשובות מתאימות. הוא נשאר רציני כל העת. "הייתי רוצה להיות בתמונה באופן פסיבי לפחות. בואי נגיד עדכון חודשי, משהו כזה. יחד עם זה, אם תצטרכי עצה אני מקווה שתתקשרי אלי."

"אתה תהיה מוכן להתחייב לי בכתב?" היא שאלה בטון משדל אבל נחרץ.

"כן. אין לי בעיה עם זה."

"נהדר," קפצה בילי כמו ילדה על מקומה ומיד התביישה בתגובה הספונטנית שלה. היא הביטה בבועז לראות את תפש אותה בחולשתה.

"אז תחתמו על זה בלחיצת יד?" הם לחצו ידיים ואריק גולדשטיין חשב לעצמו, למה היא לא מספרת לו כבר על הבונוס שהיא מכינה לו על כל הרווחים הרגשיים האלה. הבן אדם עבר את הארבעים ועוד אין לו ילד.

הפגישה הסתיימה בראשי פרקים של "הסכם על ידי גישור". בהסכם נאמר שהעימות בין בועז אלטמן ובילי רות' נפתר, והם הסכימו ביניהם לשתף פעולה ולהקים שותפות בניהולה הבלעדי של בילי רות, שמטרתה מכירת תכשיטים-לכל-כיס. את פרטי החוזה כגון גודל המשכורת, אחוזי ההשקעה הראשונית והשקעות מרווחים עתידיים יעבדו עורכי הדין של שני הצדדים בימים הבאים. גולדשטיין ברך את הצדדים לאחר שחתמו, כל אחד בתורו, על נייר ההכנה הזה ואמר "היה רגע שהייתי בטוח שאנחנו נגיע לבית המשפט." וניצוץ של ניצחון קטן עמד בעיניו.

עברו ארבעה שבועות ושלושה ימים מאז הגיעה בילי רות' לראשונה אל עורך דין דויד גולן, מ"גולן את גולן" בבניין הסנטיורי ברחוב אבן גבירול, ועד שהגיעה להסכם המקובל על שני הצדדים. והאמת היא שהייתה קרובה מאוד גם לחתימת חוזה שיסדר לה את עתידה לשביעות רצונה המלאה.