בינתיים עשתה רחל כל שיכולה אישה נאמנה ומסורה לעשות בנסיבות. היא דאגה לתכניות לימוד ובידור מדהימות לילדים, היא הכינה בבית מלאי חירום של מזון ותרופות, שלא היה מבייש משפחה מרובת ילדים, העומדת בפני מצור של שנה ויותר ובדקה עם בעלה מה עוד היא יכולה לעשות עבורו ועבור המשפחה.
בשבת האחרונה קרה המקרה ממנו חששה רחל. בעלה נדרש לעבור מידית לבידוד ביתי עם עוד חלק מצוות המחלקה, שנחשפו לנגיף, כתוצאה מטעות חמורה של רופאה מתמחה. רחל, שהיא יועצת ארגונית במקצועה, ועוסקת בתחזיות עסקיות, צפתה מצב מסוג זה והכינה עבור חיים את האגף המבודד של החווילה המשפחתית המפוארת, ששימשה עד לאחרונה את העוזרת הסינית, שסעדה את אימו של בעלה, עד מותה.
חיים, העדיף ל"התבצר" במרפאתו הפרטית, המשוכללת ורחבת הידיים, שבימים כתיקונם היוותה את המקור העיקרי להכנסות הגבוהות של בני הזוג, ומקור עושרם. בדרך לשם הוא הודיע לרחל שהוא מתכוון לעשות קניות בחנות, הפתוחה בשבתות, ומוכרת מזון שאינו בהכרח מאושר על ידי הרבנות… הוא היה נחמד, ושאל אותה אם היא זקוקה להשלמות מזון כלשהן, היא ענתה לו שבשום אופן לא תרצה דבר מחנות שאינה כשרה.
בהמשך, הרצון לראות את חיים, ולו לרגע קט, השתלט עליה והיא חשה לאותה חנות, שמעולם לא הייתה בה. למגינת ליבה, היא אכן ראתה אותו עושה קניות, אבל לא לבדו, אלא בחברת המתמחה הצעירה והיפה, שאף היא הייתה אמורה להיות בדרכה לבידוד… בנסיבות, לא היה קשה לנחש כי גם את המשך ה"בידוד" בעלה והרופאה המתמחה מתכוונים לעשות ביחד.
לאחר שגמרה רחל להזיל דמעות על מר גורלה, ולהתייעץ עם אביה, אליו הייתה קרובה מאז ומתמיד, היא התעשתה וטלפנה לעורך הדין אותו הכירה בעבודתה. הוא ייעץ לה, בהגינותו כי רבה, לפנות לעורך דין המתמחה בגירושין של עצמאיים, וכך עשתה רחל עוד באותה "שבת שחורה". עורך הדין לגירושין, המתמחה בגירושין של אנשי עסקים ועצמאיים, הציע לה לתעד, ויפה שעה אחת קודם, את ה"בידוד" המענג של הזוג הצעיר, בחציו, ולהתמקד בהשגת ראיות מוצקות להכנסות המרובות של המרפאה, ובעיקר לחלקן ה"שחור", שאינו מקבל ביטוי ברישומים. עורך הדין הסביר לרחל בדיוק כיצד להגיע לחקר האמת בנושא, והיא כתלמידה טובה עשתה בדיוק כדבריו. ברי כי חלומו של חיים להמשיך את חייו עם הרופאה המתמחה, ולהיפטר מרחל בנזיד עדשים נגוז…
המשך יבוא …
