חלק מהסעיפים הם סעיפי סרק, או חסרי חשיבות, שנועדו להפחית את תשומת הלב מהמחלוקות העיקריות בגירושים לעבר מחלוקות משניות. חלק מההסכמים הם מתוחכמים וחלקם פשוטים ביותר. חלקם ממצים את המחלוקות בסכסוך, וחלקם יבטיחו חיכוכים מתמידים בין בני הזוג בעתיד, ויעסיקו עורכי דין ובתי משפט לענייני משפחה במשך שנים רבות. ככלל, כל חוזה שכזה מתאים רק לזוג למענו הוא נוצר ורק לצד שניסח אותו. במציאות, אין שני הסכמי גירושים זהים.

אומנות ניסוח הסכם גירושין מבוססת על צפיית עתיד בני הזוג וילדיהם, תוך ניסיון ליתן תשובה ההולמת את צרכי הצד המנסח לכול מצב שעשוי או עלול להתעורר בעתיד, וזאת בתנאי שלמנסח החוזה יש עניין בכך שיהיה קשה לשנותו (ראה מאמר "גירושים מופלאים – איך לנסח הסכם גירושין"). לפעמים יש למנסח עניין שההסכם יפתח או ישונה בעת מאורע מסוים או בכלל (לדוגמא: אם ההסכם נעשה כדי לרצות בן זוג על מנת שיסכים לתת גט, מתוך מחשבה לעדכנו לאחר מתן גט).

לסיכום – מרבית עורכי הדין המובילים לענייני משפחה מסרבים בתוקף לנסח הסכם עבור שני הצדדים, שכן במרבית המקרים קיים ניגוד אינטרסים ברור בין בני הזוג, וכמעט תמיד ניגוד אינטרסים זה עלול להיווצר ו/או להעצים בעתיד. אם לדעתך יש, או עלול להיווצר, ניגוד אינטרסים ביניכם ראוי להיוועץ עם עורך דין מומחה לענייני גירושים מטעמך.