גירושין ברגישות, בנחישות ובתבונה, תוך הגנה על ילדיך, עסקיך, נכסיך וזכויותיך

מילון גירושין – גירושים

א.

אבהות- היות אדם אביו הביולוגי של אחר- "יוצא חלציו". הקביעה כי פלוני הוא אביו של אלמוני מקימה בניהם מערכת שלמה של זכויות וחובות במישור המשפטי. למשל- החובה של האב לשלם מזונות, הזכות של האב לשמירת קשר, זכויות שבדיני ירושה וזכויות אחרות. ביחס לקביעת האבהות ראה ערך: בדיקה לסיווג רקמות.

קישור: אבהות

אגרת בית משפט/בית דין- התשלום המשולם למדינה על מנת לאפשר את ההתדיינות. האגרה משולמת על ידי התובע. במידה והתיק מסתיים בפשרה טרם קיום הליכים, קמה הזכאות לקבל בחזרה מחצית האגרה ששולמה.

אחזקת מדור – מעבר לחבות אב בהשתתפות בדמי שכירות עבור ילדיו הוא מחויב גם בהשתתפות בהוצאות אחזקת המדור. קרי, עליו להשתתף בהוצאות דוגמת חשמל, מים, ארנונה, גז, טלפון, כבלים ועד בית, וכיוב' באותו היחס בו הוא חייב להשתתף בהוצאת המדור, קרי לילד אחד 30%, לשני ילדים 40%, לשלושה ילדים 50% מהוצאות אחזקת המדור.

אחזקת רכב – במקרים בהם קיים רכב המשרת את הקטינים, יחויב האב בהשתתפות בהוצאות אחזקת הרכב דוגמת ביטוח מקיף וחובה, טסט, דלק ותיקונים בדומה ליחס ההשתתפות באחזקת המדור.

איזון משאבים – הדרך בה מחלקים את הרכוש המשותף בין בני הזוג על פי הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973. החוק חל על בני זוג שנישאו לאחר התאריך 1.1.1974 שהם מרבית הזוגות כיום,והוא מחיל משטר רכושי הדוחה את פקיעת השיתוף וחלוקת רכושם של בני הזוג באחד משני מקרים: פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות. מגבלה זו מציבה קשיים רבים בפני בן הזוג המעוניין בפירוק וחלוקה מידית של הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין. ביחס לזוגות שנישאו לפני התאריך האמור. ראה ערך- חזקת השיתוף.

קישורים: חלוקת רכוש, חוק יחסי ממון.

אישור הסכם גירושין – הליך שבו ניתן תוקף של פסק דין להסכם גירושין בין בני זוג, על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. האישור ניתן רק לאחר בחינה של הוראות ההסכם, שמא הן מקפחות את אחד מבני הזוג או את הילדים, ולאחר בדיקה שההסכם הובן על ידי בני הזוג. בית המשפט יכול גם לסרב לאשר הסכם גירושין כולו או להתנות את האישור בשינוי הוראותיו. תהליך זה נדרש על מנת למנוע עושק או כפייה בין בני הזוג, או קיפוח זכויות ילדיהם.

קישורים: הסכם גירושין, שלום בית

אישור פסק בוררות- מתן תוקף של פסק דין לפסק בוררות אשר ניתן על ידי בורר וזאת במטרה שניתן יהיה לאכפו. הבקשה לאישור פסק בוררות מוגשת לבית המשפט המחוזי.

אישור הסכם מזונות – הסכם בין בני זוג בדבר מזונות טעון אישור של בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שאם לא כן הוא חסר תוקף. במעשה האישור של ההסכם נותן בית המשפט או בית הדין תוקף של פסק דין להסכם בכך נהנה ההסכם משריון וניתן לאכיפה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל.

אלימות במשפחה- החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר לקבל סעדים המאפשרים את הרחקתו של בן הזוג האלים מבית המגורים, נטילת נשקו, איסור שהייה בקרבת בן הזוג, איסור יצירת קשר וכיוב'. את הבקשה למתן צו כאמור ניתן להגיש במעמד צד אחד. במקרה כאמור, המבקש או המבקשת מוכנסים לשופט בו במקום, השופט מחליט אם לתת צו במעמד צד אחד או לקיים דין במעמד שני הצדדים. הצו שניתן במעמד צד אחד מחייב קיומו של דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים. מי שהוגשה כנגדו בקשה כאמור צריך להגיש תצהיר תשובה עד 48 שעות לפני מועד הדיון ולפרט במסגרתו את גרסתו. הדיון מתנהל במתכונת של חקירת בני הזוג על ידי עורכי דין. בסיום ההליך ניתן פסק דין.

קישורים: אלימות במשפחה

אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)- אמנה בינלאומית על פיה המדינות החתומות על האמנה מחויבות לפעול להשבה מהירה של ילד שנחטף ממקום מושבו על ידי אחד מהוריו.

אסטרטגיית גירושין- מכלול הפעולות והאמצעים המופעלים על מנת להוביל למצב של מיקסום התוצאה אליה יכולים להגיע בני הזוג מבחינה רכושית, מזונות, משמורת וכיוב'. בניית אסטרטגיית גירושין הינה לב ליבו של הליך הגירושין. קביעת אסטרטגיה שגויה, או אי קביעת אסטרטגיה כלל, עלולים להוביל לטעויות קשות ואף לנזקים קשים לאורך שנים.

קישורים: אסטרטגיה של גירושין

אסורה על בעלה ובועלה –אישה אשר בגדה בבעלה בעודה נשואה לו, נכפה עליה להתגרש מבעלה (אסורה על בעלה), וכן אסורה להינשא למי שהיא בגדה עימו (אסורה על בועלה).

אקטואר- מומחה בעל רקע כלכלי, בעיקר בתחום הפנסיוני, אשר תפקידו הינו הגשת חוות דעת לבני הזוג ולבית המשפט ביחס לזכויות שנצברו על ידי בני הזוג ממועד נישואיהם ועד למועד הפירוד או הגירושין, וביחס לנוסחת האיזון של זכויות אלה. עלות חוות דעת כאמור יכולה לנוע ממאות ועד אלפי דולרים בהתאם למורכבות הזכויות.

ב.

בגידה – אישה המקיימת יחסי אישות עם גבר בהיותה נשואה לאחר מוגדרת כבוגדת. הדבר מוכר בדין העברי כעילת גירושין של "זנתה תחתיו". לבגידת אישה יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינת הדין העברי. אישה הבוגדת בבעלה מאבדת זכותה למזונות עבורה ואת כתובתה. משעה שבעל מעלה טענה כאמור כנגד אשתו בית הדין הרבני יברר את הטענה לעומקה ולא ימהר לפסוק לאותה אישה מזונות, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יותיר את בירור הטענה לשלב ההוכחות במשפט ויפסוק מזונות זמניים, ובמקרים רבים אף מזונות קבועים תוך התעלמות מעובדה זו.

קישורים: האם היא בוגדת, בגידה, מזונות אישה

בדיקה לסיווג רקמות – בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע הורות ביולוגית. הבדיקה מבוצעת באמצעות נטילת דגימת דם לפיה ניתן לקבוע ברמה המתקרבת ל- 100% ודאות את זהות הוריו של אדם. ניתן גם לקחת דגימת רוק. בדיקה כאמור ניתנת לביצוע בישראל רק לאחר קבלת צו של בית המשפט המתיר קיומה של הבדיקה, וזאת מחשש לממזרות. בית המשפט בטרם היעתרות לבקשה כאמור מבקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר מתנגד לבקשה במידה ובני הזוג נשואים מחשש לממזרות, או במקרים של חשש לנקמת דם. בין בני זוג נשואים, לא תותר קיומה של הבדיקה מחשש לממזרות, אלא אם יוכח חד משמעית כי ההתעברות קדמה לנישואין. לא ניתן לכפות קיומה של בדיקה על אדם, אולם סירוב של אדם להיבדק בבדיקת רקמות מקים חזקה לפיה הוא אביו של הילוד. ראה ערך : חזקת אבהות.

בוררות- הליך בו הצדדים ממנים בורר להכרעה במחלוקות ביניהם. הבורר יכול שיהיה עורך דין אולם אין חובה כאמור. פסיקת הבורר מחייבת בדיוק כמו פסק דין של בית משפט ואף יותר מכך. להבדיל מפסק דין של בית משפט עליו יש ערעור בזכות לבית המשפט שמעליו, העילות לביטולו של פסק דין בורר מצומצמות, כך שצד שמפסיד בבוררות סיכוייו כי פסק הבורר יבוטל על ידי בית המשפט המחוזי קטנים.

ביטול הסכם גירושין- תביעה לביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין. ניתן לבקש את ביטולו של פסק הדין אם ניתן להוכיח שההסכם נכרת עקב כפיה, עושק, ניצול חולשה או מרמה. בתי המשפט ובתי הדין אינם נוטים להתיר ביטולים כאמור בקלות, אלא במקרים נדירים בהם הוכחו בפניו נסיבות קיצוניות שהובילו לכריתתו של ההסכם ולאישורו.

קישורים: הסכם גירושין

ביטוח לאומי – המוסד לביטוח לאומי מאפשר לגבות פסק דין למזונות באמצעותו. המחזיק בפסק דין למזונות, או החלטה למזונות זמניים אשר ניתן על ידי בית משפט או על ידי בית הדין הרבני רשאי לבקש קבלת תשלום מכוחו באמצעות המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי גובה את הסכומים אשר שולמו על ידו ישירות מהחייב. היתרון בכך הוא ברור- הזכאי מכוח פסק הדין, בד"כ האישה, יכולה לקבל מזונותיה מבלי שתאלץ להסתמך על בן זוגה. החיסרון מקורו בעובדה שהמוסד לביטוח לאומי אינו משלם לזכאי את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין אלא בהתאם לטבלאות חישוב הלוקחות בחשבון את השתכרותו של הזכאי ונתונים אחרים. כפועל יוצא מכך, זכאים רבים מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי סכומי מזונות הנופלים מהסכומים הנקובים בפסק הדין, או לא מקבלים כל סכום, ואז הזכאי אמור לתבוע את ההפרש בין הסכום שקיבל מביטוח לאומי לפסק הדין ישירות מהחייב באמצעות לשכות ההוצאה לפועל. נדרש קבלת אישור מהביטוח הלאומי לגביית ההפרשים.

קישורים: מזונות ילדים, מזונות.

ביטול נישואין מעיקרם- סמכות המוקנית לבית הדין הרבני לבטל את הנישואין מעיקרם, קרי כאילו לא התקיימו מעולם. בתי הדין ממעטים עשיית שימוש בסמכותם כאמור, אולם הדבר בא לידי ביטוי במקרים בהם יהדותו של מי מהצדדים מוטלת בספק בשל חשש לגיור מפוקפק.

קישורים: נישואי תערובת

בירור בית דין- במקרים בהם במסגרת ניהול הליכי הגירושין הונחה בפני בית הדין הרבני תשתית שיש בה בכדי להעיד על העובדה שאישה בגדה בבעלה בעודה נשואה לו, נוהגים בתי הדין הרבניים לרשום בתיק הגירושין הערת בית דין לפיה אם האישה תבקש להינשא לאותו אדם כדת משה וישראל יתקיים בירור בבית הדין טרם הנישואין.

בית הדין הרבני – אחת משתי הערכאות המוסמכות לדון בענייני גירושין בצד בית המשפט לענייני משפחה. פוסק על פי דין תורה. בעל אשר הגיש תביעת גירושין אליה כרך בכנות (ראה ערך: כריכה כנה) את מזונות אישתו וזאת לפני שהאישה הגישה תביעתה למזונותיה לבית המשפט לענייני משפחה הרי שבית הדין הרבני הוא המוסמך לדון במזונות האישה. לגבי מזונות ילדים בית הדין הרבני מוסמך לדון בהם רק בהסכמת הבעל והאישה בלי קשר לעובדה שהבעל "הקדים" את האישה בתביעתו. במידה והאישה מתנגדת היא תמיד יכולה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.

קישורים: בית הדין הרבני

בית הדין הרבני הגדול – ערכאת ערעור ארצית על החלטות ופסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים האזוריים בכול רחבי הארץ. מקום מושבו של בית הדין הרבני הגדול הוא בירושלים. בית הדין יושב בהרכב של שלושה. בראש בית הדין הרבני הגדול עומדים הרבנים הראשיים לישראל, ככלל ברוטציה בניהם.

בית הדין הגבוה לצדק- בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עשוי להתערב בפסקי דין הניתנים על ידי בית הדין הרבני הגדול במקרים בהם יש בפסקי הדין כאמור משום סטייה מהחוק, מהלכות קודמות של בית המשפט העליון ו/או עיוות קיצוני או מטעמים שהצדק מחייבם. בג"ץ ממעט להתערב בפסקי דין של בית הדין הרבני הגדול. בשנה החולפת רק עשר עתירות התקבלו במסגרתן בג"ץ התערב בפסיקותיו של בית הדין הרבני הגדול.

בית משפט לענייני משפחה – בית משפט אזרחי. מוסמך לדון במכלול ענייניהם של בני זוג למעט ענייני גירושין המסורים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, ובתנאי שהסמכות הוקנתה לו טרם הוגשה תביעה לבית הדין הרבני. במקרה בו הוגשה תביעה קודמת לבית הדין הרבני בה נכרכו ענייני רכוש, מזונות ומשמורת הסמכות של בית המשפט לדון תקום רק במקרה בו התביעה אשר הוגשה לבית הדין הרבני קודם לכן לא הייתה כנה. בית משפט לענייני משפחה יושב בדן יחיד.

קישורים: בית משפט לענייני משפחה

בית המשפט מחוזי- ערכאת הערעור על פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה. לבית המשפט המחוזי מוגשים ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה ועל בקשות רשות ערעור על החלטותיו.

בן מרדן – המסרב לקיים קשר או הסדרי ראיה או המתנהג התנהגות מבישה כלפי אביו הביולוגי. במקרים קיצוניים של התנהגות מבישה עלול בית המשפט או בית הדין הרבני למצוא מקום לצמצום מזונות המרדן בשל התנהגותו. הדבר יחול על בן או בת. בתי המשפט ובתי הדין אינם ממהרים לנקוט בסנקציה זו ופועלים להשיב את הבן המרדן ממריו.

קישורים: דמי מזונות ילדים, הסדרי ראייה.

בעל דין – צד להליך המתנהל בערכאה משפטית כלשהי, ובענייננו בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בעלי הדין נחלקים לתובעים ונתבעים. בעלי הדין בתביעות מזונות הנם בדרך כלל הקטינים עצמם באמצעות הוריהם.

ג.

גט פיטורין – גט כולל 12 שורות, וזהו אכן מקור שמו – גט שורות. מסמך זה נכתב על ידי סופר גיטין המתמנה על ידי הבעל לכתוב עבורו את הגט, נכתב כמו לפני אלפי שנים בקולמוס, דיו ועל גבי קלף, ולאחר שנבדק תקינותו על ידי הדיינים נמסר לידי האישה על ידי הבעל במסגרת טקס סידור הגט. עם מסירתו האישה גרושה ומותרת לכל אדם.

גט לחומרא- גט מחמת הספק. כאשר בני זוג יהודים נישאים בנישואין אזרחיים או מקיימים בניהם טקס בעל סממנים היכולים להיתפס כנישואין לפי הלכה, קיים צורך בהליך שנקרא גט לחומרא, קרי גט להתרת הספק בדבר היותם נשואים. במקרים כאמור, לא ניתן להסמיך את בית הדין לדון בעניינים אחרים, הואיל והצדדים אינם נתפסים כנשואים גם על פי הדין הדתי ולכן לא ניתן לכרוך לתביעה זו, כל בקשה להכרעה בעניינים אחרים שבין בני הזוג.

גט בכפייה – משהגיע בית הדין הרבני לפסק דין סופי לפיו על הבעל או האישה קיימת חובה ליתן או לקבל גט, בסמכותו של בית הדין הרבני להפעיל סנקציות כנגד המסרב לתת גט. למשל, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה בבנק, שלילת רישיון נהיגה וכיוב' ועד לדרגה הגבוהה ביותר של מאסר בפועל. אם הבעל אסיר ניתן לשלול ממנו זכויות המוקנות לאסיר ואף להשליכו לצינוק עד שהמסרב לתת גט יאמר רוצה אני.

קישורים: התמודדות מול סרבני גט

גט מעושה – גט הניתן שלא מרצון חופשי, אלא תחת כפייה או השפעה חיצונית לא הוגנת, וכיוון שכך הוא עלול להיות בטל מעיקרו. כך למשל, במידה ומי מבני הזוג מסכים למתן גט בגלל שנטל על עצמו התחייבות לקבל את הגט, או שבועה, או נדר נדר, הרי שקיים חשש ממשי כי הגט ניתן שלא מרצון חופשי ואז הגט עלול להתבטל. בתי הדין מקפידים בעניין זה חוקרים את הצדדים בדבר רצונם להתגרש אף אם נחתם הסכם גירושין אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, ולא אחת בוחנים את הוראותיו של ההסכם. הוראות הקובעת כי "בני הזוג מתחייבים להתגרש", או קביעת סנקציה בהסכם גירושין על בן זוג שיערים קשיים בגירושין הינן מתכון בטוח לעיכוב הגט ולחשש להפיכתו לגט מעושה.

גיור- התהליך ההלכתי להפיכת מי שאינו יהודי ליהודי. בארץ, בתי הדין נשלטים על ידי הזרם האורתודוכסי. הגיור היחיד המוכר על ידי בתי הדין הוא גיור אורתודוכסי בבתי הדין לגיור. תהליך הגיור האורתודוכסי נחשב למחמיר ביותר מבחינת דרישותיו ותנאיו.

גילוי מסמכים- עם הגשת כתב תביעה בבית המשפט לענייני משפחה חלה חובה על בעל דין לצרף את כול המסמכים שברשותו, וכן רשימה של המסמכים שאינם ברשותו ושהוא עתיד להסתמך עליהם. לא צרף בעל דין את המסמכים כאמור, יוכל לצרפם בשלב מאוחר יותר רק באישור בית המשפט.

גירושין – הליך שמביא בסיומו לפקיעת הנישואין של בני זוג. הליך הגירושין בין יהודים שנישאו כדת משה וישראל בחופה וקידושין מסור לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים.

גישור – הליך הגישור מציע דרך אלטרנטיבית לפתרון סכסוכים בהסכמה. במסגרת ההליך, מגשר, שהוא איש מקצוע ניטראלי, מסייע לצדדים לנהל משא ומתן ליישוב הסכסוך, באווירה נינוחה וחופשית מלחצים. למגשר אין סמכות לכפות פתרון כלשהו על הצדדים. שני הצדדים משתתפים בגישור בהסכמה, כאשר התקדמותו ותוצאותיו בשליטתם המלאה. כל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל עת מבלי שייגרם לו נזק ולשוב לבית המשפט. כל הדברים הנאמרים והמוחלפים במסגרת הגישור הינם חסויים ואין להציגם בבית המשפט. חסרונו של הגישור המתנהל בטרם הוגשו הליכים, הינו שכול בן זוג שאינו שבע רצון מתוצאות הגישור, יכול לפנות לערכאה הנוחה לו ולהקדים את בן הזוג.

קישורים: גישור

גני ילדים- עלות משמעותית ביחס לקטינים מתחת לגיל גן חובה הינה עלות גנים וצהרונים. ככלל, נוהגים הורים לחלק בניהם את העלויות כאמור אולם אין חובה שכך יהיה. כך למשל, במקרים של פערים קיצוניים בהשתכרות בני הזוג, או במקרים בהם האישה הינה עקרת בית, לא מן הנמנע כי מלוא העלות תוטל על הצד בעל היכולת הכלכלית. ביחס לצהרונים, ההשקפה היא מעט אחרת, במקרים בהם הם נועדו לאפשר לאם לעבוד שעות נוספות, הנטייה תהיה להטיל עליה חיוב מוגבר הלוקח בחשבון עובדה זו.

ד.

דילמת המתגרש- להקדים את בן הזוג ולהגיש תביעות במחיר של דרדור המחלוקות, או לנסות להגיע עמו להסכם תוך נטילת סיכון שבן הזוג יקדים אותי. בכול מקרה יש לבצע הערכה של סיכונים וסיכויים. אם בין בני זוג נותרו מחלוקות זניחות בדרך להסכם, ואין משמעות דרמטית לעובדה שאחד מבני הזוג יקדים את בן זוגו, לעיתים כדאי לחתור להסכם. אם המחלוקות גדולות, כדאי לפעול. החלטות כאמור הינן נקודתיות, שונות ממקרה למקרה, ולאופיו של בן הזוג השלכות על גיבוש החלטה זו.

דין אישי- הדין הדתי החל על כל אחד מאיתנו , למשל לגבי יהודי- הדין העברי, לגבי מוסלמי- הדין השרעי וכו'.

דמי טיפול – סכום הנפסק לאם המטפלת בילדים. הבסיס לחיוב האמור מניח כי הואיל והילדים נמצאים בחזקת האם הרי שהיא מקדישה מזמנה לטיפול בהם יותר מאשר ההורה שאינו ההורה המשמורן ועל כן היא מקבלת מעין פיצוי על הטיפול "העודף" שהיא מטפלת בקטינים. חיוב זה הינו במסגרת החיוב במזונות הקטינים ולא במסגרת חיובי הבעל לאשתו. דמי הטיפול פוחתים ככל שגיל הילד עולה. כך שלגבי ילד בגילאים 13 ומעלה הפסיקה אינה מוצאת מקום במרבית המקרים לפסוק דמי טיפול. אין חובה על בית המשפט לפסוק דמי טיפול, אולם לעיתים אמצעי זה משמש כזרז להגעה להסכמה ביחס לגובהם של המזונות.

דירת מגורים (בעלות)- ההכרעה בבעלות בדירת מגורים יוצאת מתוך מנקודת מוצא של הרישום של הנכס ואולם המדובר בנקודת מוצא בלבד ולא בנקודת סיום ונסביר. דירה שנרכשה בתקופת הנישואין ורשומה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים, תחולק בחלקים שווים. דירה שנרכשה בתקופת הנישואין, נרשמה על שם בני הזוג בחלקים שווים ומימונה הגיע מאחד מבני הזוג בלבד- קיימת סבירות גבוהה כי תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים, ויטו לראות ברישומה של הדירה על שם שני בני הזוג משום כוונה של בן הזוג שהשקיע את הכספים להעניק מתנה לבן זוגו. דירת מגורים הרשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד ונרכשה על ידו טרם הנישואין, או בתקופת הנישואין ממקורותיו, למשל ירושה, אמורה הייתה כעקרון הייתה להיוותר בבעלותו של בן הזוג שרכשה לפי חוק יחסי ממון, ואולם הואיל ורואים בדירת מגורים כגולת הכותרת של השיתוף בין בני זוג נקבע לא אחת כי גם דירה כאמור תחולק בחלקים שווים, על אף רישומה, אם בני הזוג ניהלו חיים הרמוניים וככל שתקופת הנישואין גדלה הסיכוי לחלוקה שוויונית גדל. במידה וקיים הסכם ממון המגן על דירה מלפני הנישואין קיימים סיכויים טובים מאד כי הסכם הממון יגבר.

קישורים: חוק יחסי ממון, הסכם ממון

דירת מגורים( מודלים לפרוק שיתוף)- במרבית המקרים גולת הכותרת של הנכסים המשותפים לבני זוג הינה דירת המגורים. קיימים שלושה מודלים עיקריים לפרוק השיתוף. הראשון, מכירה למרבה במחיר בשוק החופשי, סילוק ההלוואות, וחלוקת התמורה לאחר תשלום הוצאות המכירה. מודל זה רלוונטי ביקר במקרים בהם אף אחד מבני הזוג אינו יכול לרכוש את חלקו של האחר בדירה. השני, רכישה על ידי אחד מבני הזוג. כאן כמובן קיימת במקרים רבים מחלוקת ביחס לשווי ולעיתים נזקקים להערכת שמאי. בן הזוג הרוכש חייב כעקרון לשלם לבן הזוג המוכר את חלקו ובנוסף לכך לשחרר אותו מכול התחייבות למשכנתא במידה וקיימת. השלישי, מודל בהסכמה לדחיית מכירת בית המגורים עד הגעת אחרון הקטינים לגיל 18 או 21. הואיל והמדובר בהטבה לבן הזוג המתגורר בדירה עם הילדים, נהוג לקחת עובדה זו בחשבון בבוא בני הזוג לדון בגובהם של המזונות.

ה.

הברחת נכסים- פעולה בלתי חוקית של אחד מבני הזוג שמטרתה להקטין את הנכסים שיחולקו בשעת הגירושין. למשל, ריקון חשבונות בנק, שחרור כספי פיצויים והסתרתם, דילול איטי של הנכסים המשותפים, יצירת חובות פיקטיביים, דרדור פיקטיבי של עסקים. כל הפעולות שמטרתן "הקטנת העוגה" העומדת לחלוקה בין בני הזוג בשעת הגירושין.

הגדלת מזונות – תביעה במסגרתה מבקש ההורה המשמורן, בדרך כלל האישה, להגדיל את סכום המזונות אשר נפסק בעבר בפסק דין או במסגרת הסכם בין בני הזוג אשר קיבל תוף של פסק דין. תנאי להגשת תביעה להגדלת מזונות הוא שינוי נסיבות מהותי- קיומן של נסיבות חדשות, לא צפויות, אשר לא היו קיימות בשעה שנקבעו המזונות הראשוניים והנסיבות החדשות שונות באופן מהותי. למשל: מחלה קשה, אבטלה ממושכת, צרכים מיוחדים אשר התעוררו אצל הילד וכיוב'. כמובן שאין רשימה של נסיבות המצדיקות הגדלה וכל מקרה נבחן לגופו. כל שינוי נסיבות צריך להבחן גם על רקע גובה המזונות שנפסקו, קרי נכונותו של בית המשפט להגדיל מזונות קטנה ככל שסכום המזונות הבסיסי גבוה יותר ולהיפך. בבואו להכריע בתביעות כאמור בוחן בית המשפט את התנאים שהתקיימו במועד ההסכמה או במועד מתן פסק הדין לבין התנאים השוררים במועד הגשת התביעה.

הגרלות וזכיות- זכיות המתקבלות בתקופת הנישואין אמורות להתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים, שכן המקור לזכייה הינו בקופה המשותפת, קרי הכרטיס נרכש ממשאבים משותפים.

הלוואות- התחייבויות שנטלו על עצמם בני זוג בתקופת נישואיהם אמורות להיות מוסדרות עם הגירושין. על הלוואות עליהן חתמו שני הצדדים דוגמת משכנתא אין בדרך כלל מחלוקות, כי עליהן להיות מושבות על ידי שני בני הזוג. הקשיים מתעוררים במספר מקרים: הראשון, מקרים בהם אחד מבני הזוג נטל הלוואה ללא ידיעת בן זוגו. למשל, הלוואה לטובת העסק המשפחתי, הלוואה מעבודה וכיוב'- במקרים אלו בית המשפט בודק את התכלית לשמה ניטלה ההלוואה ולמה שימשה. השני, ניסיון ליצר הלוואות פיקטיביות דוגמת הניסיון להפוך מתנות שניתנו על ידי משפחה להלוואות בשעת גירושין, הצגת התחייבויות פיקטיביות לספקים וכיוב'.

השתכרות לצורך קביעת מזונות- לצורך חישוב השכר לצורכי קביעת מזונות נוטלים את השכר ברוטו של העובד ומנכים ממנו ניכויי חובה בלבד. ניכוי החובה המקובלים על הכול הינם: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. קיימים מקרים בהם הכירו בניכויים נוספים כניכוי חובה, כאשר הוכח כי אין המדובר בחסכון וכי העובד מחויב בתשלומם במסגרת עבודתו.

השתכרות (פערי השתכרות)- כאשר קיימים פערי השתכרות משמעותיים בין בני זוג, ופערים אלו נוצרו או התחדדו בתקופת הנישואין, יכול בית המשפט לקחת עובדה זו בחשבון בבואו להכריע באופן חלוקת נכסי בני הזוג, ויכול גם למנות מומחה אשר יעריך את הפיצוי המגיע אם בכלל לאחד מבני הזוג בשל כך.

השתכרות (פוטנציאל)- קביעת שיעור המזונות יתבצע לא לפי ההכנסה בפועל של החייב במזונות אלא לפי פוטנציאל ההשתכרות שלו. בהתאם לדין, המזונות נקבעים לפי יכולת ההשתכרות ולאו דווקא לפי ההשתכרות בפועל. קביעה זו נעשתה במטרה למנוע מצב דברים בו צד אשר אינו חפץ בתשלום מזונות דוגמת הבעל, או צד המעוניין במזונות גבוהים מהמזונות המגיעים לו על פי דין, דוגמת האישה, מחליט על רקע מאבק הגירושין להפסיק לעבוד או להפחית בצורה דרמטית את שעות העבודה וזאת בכדי להשפיע על שיעורם של המזונות. במקרים כאמור, בית הדין ובית המשפט יפסקו את המזונות לפי היכולות של אותו אדם ולא לפי השתכרותו בפועל.

הוצאה לפועל – הגוף במסגרתו נאכפים פסקי דין והחלטות של בתי המשפט ובתי הדין. אישה המחזיקה בפסק דין למזונות יכולה לפנות ללשכת הוצאה לפועל ולפתוח תיק הוצאה לפועל במזונות במסגרתו היא מבקשת לאכוף את החיוב במזונות על בן הזוג המסרב לשלם. במסגרת תיק כאמור היא יכולה לקבל סעדים זמניים כנגד הבעל בדמות עיקול משכורת, עיכוב יציאה מן הארץ, עיקול רכוש ואף פקודת מאסר.

הוצאות משפט – סכום המוטל על בעל הדין אשר הפסיד בסיומו של הליך משפטי לטובת הצד הזוכה, כהחזר בגין ההוצאות שהוציא לצורך ניהול המשפט, לצורך הגשת בקשה כלשהי וכיו"ב. סכום זה כולל בדרך כלל תשלומים בגין אגרות משפט, שכר טרחת עורך דין והוצאות שונות. הסכום נקבע לפי שיקול דעת בית המשפט, ועלול להשתנות בהתאם להתנהלות הצדדים במהלך המשפט.

הוצאות רפואיות חריגות – במסגרת חובת תשלום המזונות, על הבעל להשתתף בהוצאות רפואיות מיוחדות אשר אינן נכללות במסגרת סל הבריאות ואשר נחוצות לילדיו. למשל טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים וטיפולים במקרים של מחלות קשות אשר אינן מכוסות באמצעות ביטוח הבריאות הממלכתי. בהסכמי גירושין ניתן לקבוע מנגנונים מוסכמים ביחס להוצאת הוצאות כאמור על מנת להימנע ממחלוקות. למשל, מומחה מוסכם, קבלת הצעות שונות ביחס לעלות טיפול וכיוב'.

היוון מדור- הסמכות המוקנית לבית המשפט לקבוע כי ההורה הלא משמורן ישלם מחלקו בדירת המגורים בגין הוצאות השכירות של ילדיו מראש. למשל, אם עלות שכירת דירה לאחר הגירושין עומדת על 3200 ₪ בחודש, ויש שני ילדים, על האב לשאת ב- 40% מהוצאה זו בחודש- 1,280 ₪. בית המשפט יכול להורות כי האב ישלם את המדור מראש לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט. במקרה כאמור, יערך תחשיב הלוקח בחשבון את העובדה שהסכום משולם מראש ולא לשיעורין מדי חודש בחודשו- פעולה זו נקראת היוון.

היוון זכויות סוציאליות- איזון זכויות סוציאליות על פי דין אמור להתבצע במועד גיבושה של הזכות, קרי במקרים רבים במועד יציאת בן הזוג לפרישה. לעיתים המדובר בהמתנה של עשרות שנים. במקרים מסוימים קיים אינטרס אצל בן הזוג בעל הזכויות הרבות יותר לתת תשלום לבן זוגו כבר היום במטרה להוציאו מהשותפות העתידית ביחס לזכויותיו. כך למשל, היה ובחינה אקטוארית העלתה כי מגיע לבת הזוג 200,000 ₪ בפריסה עתידית לעשרים שנה, ניתן לעיתים באמצעות היוון לשלם כיום מחצית מהסכום ואף פחות מכך.

המלצה לגירושין- פסק דין של בית הדין הרבני הממליץ לבני זוג להתגרש. פסק דין זה אינו מחייב בגירושין מהסיבה שבית הדין לא מצא בנסיבות המקרה עילות לחיוב בגט. פסק דין כאמור נתפס כדחייה של תביעת הגירושין.

המצאה- מסירת בקשות ותביעות לצד שכנגד. ההמצאה צריכה להתבצע תוך פרק זמן סביר ממועד ההגשה. נהוג ומקובל תוך מספר ימים. אי המצאה עלולה להתפרש כחוסר תום לב והסתרה העלולים להוביל לפגיעה בסמכותו של בית המשפט אליו הוגשו התביעות לדון בתיק.

הסדרי ראייה –הסדרים הנקבעים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לטובת בן הזוג שלא קיבל את המשמורת על ילדיו, על מנת לאפשר לו שמירת קשר עמם. הסדרי ראיה הכוללים לינה נקבעים בדרך כלל, מהגיע קטינים לגיל שלוש, וכוללים שני ביקורים באמצע שבוע, שבתות לסירוגין וחגים לסירוגין. בהעדר הסכמה בין ההורים מסתייע בית המשפט בתסקיר פקידת סעד במטרה לקבוע בסוגיות של משמורת ילדים והסדרי ראייה.

קישורים: משמורת, הסדרי ראייה.

הסכם גירושין – הסכם שמטרתו לקבוע את תנאי והסדרי הגירושין בין בני זוג. הנושאים המוסדרים בהסכם גירושין כוללים בדרך כלל הסדרי גירושין, חלוקת רכוש, משמורת, הסדרי ראייה, חינוך הילדים וכל נושא אחר על מנת לא להשאיר נושאים פתוחים במערכת היחסים העתידית בין בני הזוג.

קישורים: הסכם גירושין

הסכם ממון – הסכם הנערך לפני הנישואין או במהלכם, במסגרתו מסדירים בני זוג את הנושאים הרכושיים שביניהם (חלוקת זכויות/ חובות), למקרה של פירוק התא המשפחתי ופקיעת הנישואין. הסכם ממון מקבל תוקף משפטי לאחר שאושר על ידי הרב המשיא, נוטריון, בית המשפט או בית הדין הרבני (במידה ומוגש לאישור טרם נישואין) ועל ידי בית המשפט או בית הדין הרבני (במידה והוגש לאישור לאחר הנישואין).

הסכם בין ידועים בציבור- הסכם בין בני זוג החיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף המסדיר את היחסים הרכושיים והאחרים בניהם. הסכמים אלו ניתן להגישם לאישור לבית המשפט לענייני משפחה, המאשר את הוראותיהם ונותן להסכמים אלו תוקף של פסק דין בדיוק כמו ביחס להסכמי גירושין או ממון המוגשים לאישורו.

הסכם גירושין למראית עין- בני זוג החותמים על הסכם גירושין למראית עין, לעיתים אף מבלי להתגרש כלל, במטרה לקדם אינטרס פסול – הברחת נכסים מנושים שונים, קרובי משפחה וכיוב'. בית המשפט שאישר את ההסכם יכול לבטלו אם הוא מתרשם בראיות מאוחרות כי מטרת ההסכם הייתה פסולה.

הפסקת תשלום מזונות- החובה לתשלום מזונות נפסקת אוטומטית בהגיע הקטין לגיל 18, אלא אם הוסכם בין הוריו אחרת בהסכם בניהם. הקטין יכול לתבוע באופן עצמאי, או באמצעות אימו את מזונותיו בתקופת שירותו הצבאי במידה והוא משרת בשירות צבאי או לאומי וזאת במקרים בהם הוריו לא הסדירו נושא זה בניהם. נהוג להסדיר בהסכמי הגירושין הוראות לפיהן המזונות המלאים ישולמו עד לסיום התיכון לכל הפחות וחבות המזונות בתקופת השירות הצבאי תעמוד על שליש מהחבות המלאה.

הצמדת מזונות – המנגנון אשר אמור לשמר את ערכם של המזונות לאורך שנים. הואיל והמזונות משולמים לתקופה של שנים רבות, נקבע למזונות מנגנון הצמדה שמטרתו לשמר את ערכם. המנגנון המקובל הוא הצמדה למדד המחירים לצרכן תוך עדכון המזונות אחת לשלושה חודשים ללא הפרשים רטרואקטיביים. מנגנון זה הוא המועדף על נשים שכן הוא משמר את שווים של המזונות בהתייחס להתייקרות רמת המחיה. מנגנון החביב על גברים, הוא הצמדה למדד תוספות היוקר המשתלמות לשכירים במשק. מנגנון זה אינו מפצה על מלוא העלייה ביוקר המחיה. בתי המשפט נוהגים כדבר שבשגרה להצמיד את המזונות למדד המחירים לצרכן. בתי הדין נוטים, במקרים רבים, להצמידם למדד תוספות היוקר המשתלמים לשכירים במשק, שהוא מנגנון עדכון איטי יותר.

הקטנת מזונות- תביעה במסגרתה מבקש בן הזוג אשר אינו מחזיק בילדים, בדרך כלל הבעל, להפחית את סכום המזונות אשר נפסק בעבר בפסק דין או במסגרת הסכם בין בני הזוג. תנאי להגשת תביעה להפחתת מזונות הוא שינוי נסיבות מהותי. קיומן של נסיבות חדשות, לא צפויות, אשר לא היו קיימות בשעה שנקבעו המזונות הראשוניים והנסיבות החדשות שונות באופן מהותי. למשל: מחלה קשה, אבטלה ממושכת, וכיוב'. כל שינוי נסיבות צריך להבחן גם על רקע גובה המזונות שנפסקו, קרי נכונותו של בית המשפט להפחית מזונות קטנה ככל שסכום המזונות הבסיסי נמוך ולהיפך. בבואו להכריע בתביעות כאמור בוחן בית המשפט את התנאים שהתקיימו במועד ההסכמה או במועד מתן פסק הדין לבין התנאים השוררים במועד הגשת התביעה והדיון.

הרצאת פרטים– טופס שאלון סטנדרטי המצורף הן לכתב תביעה והן לכתב הגנה בתביעות לבית המשפט לענייני משפחה בו נדרש בעל הדין לתת פרטים מדויקים על הכנסותיו, רכושו, מקום מגוריו, בני משפחתו וכיו"ב. הרצאת הפרטים בתביעה רכושית או בתביעה למשמורת הינה הרצאת פרטים בתביעה עיקרית. בתביעת מזונות, קיימת הרצאת פרטים נפרדת המתמקדת בעיקרה בנתוני השתכרות.

התרת נישואין – הליך גירושין של בני זוג בני עדות דתיות שונות למשל יהודי ונוצריה אשר נישאו בנישואין אזרחיים.

קישורים: נישואין אזרחיים

היתר נישואין- היתר הניתן על ידי מאה רבנים המאפשר לאיש נשוי לשאת אישה נוספת על אשתו. בתי הדין אינם מרבים לעשות שימוש בכלי זה בשל הביקורת הרבה בציבור מתופעה שהציבור רואה כ"ביגמיה בחסות החוק". לבעל יוצאי אשכנז קיימים תנאים יותר מחמירים לקבלת ההיתר הואיל ועליו חל "חרם דרבנו גרשום", האוסר לשאת אישה שנייה. מגבלה זו לא חלה כעקרון על יוצאי ספרד.

התמחרות- הליך של "מכירה פומבית" המתקיים בין שני בני זוג ביחס לרכישת נכס המשותף לשניהם. נפוץ במקרים בהם שני בני הזוג מעוניינים לרכוש את דירת המגורים המשותפת ושניהם מוכנים לשלם את המחיר אשר נקבע בשמאות ואף מעבר לכך. לעיתים, מתקיימת התמחרות המבוצעת על ידי כונסי הנכסים במכירה לצד שלישי במידה ויש מספר רוכשים פוטנציאלים לנכס של בני זוג.

ו.

ויתור על מזונות – ויתור של אם על מזונות ילדיה בהסכם גירושין אין בו בכדי לחייב את הילדים. הואיל והילדים אינם צד להסכם בין האב לאם אין בהסכמת האב והאם בכדי לחייב אותם. קרי, גם אם בני זוג הסכימו בהסכם גירושין כי לא ישולמו לקטין מזונות וגם אם הסכם זה אושר, אין בו בכדי לכבול את הילדים מלהגיש תביעה אוטונומית למזונותיהם.

ז.

זכויות סוציאליות בגירושין –זכויות פרי עבודתו של כל אחד מבני הזוג שנצברו במהלך הנישואין , כגון קופות גמל, ביטוח מנהלים, זכויות פנסיוניות, קרן השתלמות, אופציות וכיו"ב. דינן של זכויות אלה להתחלק בין בני הזוג במועד גיבושן של הזכויות.

זכות סירוב ראשונה- זכותו של שותף במקרקעין, ולענייננו בני זוג השותפים בדירת מגורים, לרכוש את הנכס במחיר שוויו בשוק. היה ושני הצדדים מעוניינים כך נערכת בניהם התמחרות (ראה ערך: התמחרות). קיימים מקים בהם אחד מבני הזוג מוכן לתת לבן זוגו זכות סירוב ראשונה לרכישת הדירה במחיר שיקבע בהערכת שמאי.

זנתה תחת בעלה (עילת גירושין) – ראה ערך: בגידה.

ח.

חובות (שיתוף)- ככלל חזקת השיתוף בין בני זוג אינה חלה על זכויות בלבד אלא גם על חובות. קרי, על בני הזוג לאזן בניהם בגירושין גם את כול החובות שנצברו אגב הנישואין, ובלבד שהחוב הוא חוב ששימש לקידומו של משק הבית משותף. חובות שהוכרו כחובות שאין לאזנם מכונים חובות אישיים וכוללים חובות על הימורים, או חובות שנוצרו למימון פילגש וכיוב' חובות שברור שבן הזוג לא נהנה מתהליך יצירתם.

חובות הלכתיים של אב לבנו – חובת פרנסה, חובות בתחום קיום מצוות: פדיון הבן ומילה, חובות חינוכיות וחובות הקשורות לעתידו של הבן לדוגמה, להשיא לו אישה.

חוות דעת מומחה – כאשר נדרשת מומחיות מקצועית בנושא מסוים שבית המשפט או בית הדין הרבני אינם בקיאים בה, ניתן להציג חוות דעת מומחה ובלבד שהמומחה מונה על ידי בית המשפט או בית דין רבני, או שבעל דין קיבל רשות להצגת חוות דעת כאמור. הסדר זה שונה מסדרי הדין הנהוגים בבתי משפט אזרחיים רגילים.

חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) – נישואין בין בני זוג שאינם בני אותה הדת. קיימים מקרים בהם הדין האישי של החייב במזונות לפי אותה הדת אינו מטיל עליו חיוב במזונות של אב על ילדיו. במקרים כאמור, החיוב במזונות נעשה מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). יש לציין, כי החיוב מכוח חוק זה מצומצם בהיקפו מהחיוב המוטל על אב לפי הדין העברי.

חקירה כלכלית- חקירה המבוצעת על ידי חוקר פרטי ומטרתה גילוי פרטי רכוש אשר מוסתרים ו/או הוברחו על ידי אחד בני הזוג.

חזקת אבהות – חזקה שבדין הקובעת כי פלוני הוא אביו של אלמוני וזאת מטעם אחד בלבד והוא כי פלוני מסרב להיבדק בבדיקה לסיווג רקמות. הדין קובע כי לא ניתן לכפות קיומה של בדיקת רקמות על אדם כדי להוכיח אבהותו. ואולם סירוב של אדם להיבדק בבדיקת רקמות מקים חזקה בחוק לפיה הוא אביו של הילוד. חזקה זו ניתנת לסתירה, קרי אותו אדם יכול לנמק את סירובו ואם הסברו מתקבל על הדעת יתכן וחזקת האבהות לא תיזקף לחובתו. עם זאת, הוא יצטרך להביא ראיות כבדות משקל השוללות עובדתית את היכולת לפיה הוא האב. כמו כן, יכול אותו אדם להצביע על אלמוני כאביו של הקטין. לשם הדוגמא בלבד, קיומם של מספר אבות פוטנציאלים וסירובם להיבדק מונע את קביעת האבהות. ראה ערך: אבהות.

חזקת הגיל הרך – חזקה שבדין לפיה ילדים עד גיל 6, עדיף להם להיות במשמורת אמם. החזקה ניתנת לסתירה. לאחרונה בעקבות דו"ח ועדת שניט הוצע לבטל את חזקת הגיל הרך ולדון בכול מקרה לגופו בהתאם לעקרון המנחה הוא עקרון טובת הקטין. יש לזכור, כי המדובר בדו"ח ועדה ועד שהמלצותיו לא תקבלנה גושפנקא חוקית בדמות שינוי החוק, חזקת הגיל הרך שרירה וקיימת.

חזקת השיתוף – חזקה על פיה, בהעדר הסכמה אחרת, הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים יחולק באופן שווה בין בני הזוג. חזקת השיתוף חלה על זוגות שנישאו לפני ה 1.1.1974. חזקת השיתוף מעמידה לכל בן זוג את הזכות לעתור לפירוק שיתוף מיידי בכול נכסי בני הזוג על אף שהנישואין טרם פקעו.

קישורים: חזקת השיתוף

חינוך (הוצאות חריגות)- הורים צריכים לשאת, בדרך כלל בחלקים שווים, בהוצאות חינוכיות חריגות, וזאת בנוסף לחבות במזונות, מדור, והוצאות רפואיות חריגות. רשימת ההוצאות החינוכיות החריגות כוללת, בין היתר, שיעורי עזר, חוגים, קייטנות, הוצאות תחילת שנת לימודים, אבחונים, טיולים וכיוב'.

חלוקה לא שוויונית- בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מוסמכים להורות על חלוקת רכושם של בני זוג גם לא מחצה על מחצה במקרים בהם הרכש נצבר יחדיו וזאת אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מחלוקה שוויונית. עקרון זה נקבע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. בתי הדין הרבניים עשו שימוש בסעיף זה בחוק על מנת לפגוע בזכויותיה של אישה שבגדה בעלה. בית המשפט לענייני משפחה יכול ויעשה שימוש במקרים בהם חלוקה שוויונית מייצרת אפליה כמו למשל במקרה בו קיימים פערים גדולים בכושר ההשתכרות של בני הזוג לאחר הגירושין.

חלוקת נטל המזונות – מזונות ילדים מתחלקים למזונות הכרחיים ולמזונות מדין צדקה, כאשר חובת המזונות ההכרחיים מוטלת על האב לבדו, בעוד שקיימת חלוקת נטל המזונות מדין צדקה בין האם לאב בהתאם ליחס הכנסותיהם הפנויות. לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין מבית מדרשו של בית המשפט העליון המעודדים פסיקת מזונות לפי קריטריונים שוויוניים. ראה: מזונות הכרחיים: מזונות מדין צדקה.

חלוקת שימוש- הסמכות המוקנית לבית המשפט או לבית הדין להורות על חלוקת שימוש בנכס מסוים עד שיוכרעו הזכויות בנכס זה. לשם הדוגמא חלוקת שימוש ברכב משפחתי בין בני זוג במקרים בהם יש לבני הזוג רכב אחד. באחד המקרים אף הורה בית המשפט על חלוקת שימוש בין בני זוג בנחלה גדולה במושב.

חקירת שמות – הליך הנעשה טרם סידור הגט , הכרוך בהבאת עדויות (בדרך כלל קרוב משפחה מדרגה ראשונה מכול צד) לעניין זהות בני הזוג המתגרשים וזהות הוריהם. לחקירת השמות חשיבות גדולה שכן רישום של שם לא נכון בגט, או השמטת כינוי עלולים להוביל אף לפסלות הגט.

חשבונות (מתן חשבונות)- תביעה שמטרתה להורות לבן הזוג לחשוף נתונים כלכליים במסגרת גיבוש תביעה קיימת ו/אן כצעד לתביעה עתידית כנגדו. חשיפת המידע מתבצעת בדרך כלל באמצעות בקשה להגשת תצהיר רכושי המגובה באסמכתאות ביחס לזכויות של בן הזוג. במקרים בהם קיים חשד להברחה, ניתן לבקש לקבל את הנתונים בנקודות זמן שונות, ולהשוות בין התקופות.

חשבון בנק משותף(מודלים להפרדה)- קיימים שני מודלים עיקריים להפרדת חשבונות משותפים. הראשון, קיזוז בין יתרות הזכות והחובה, חלוקת היתרה או החוב הנותר בין בני הזוג בחלקים שווים, וסגירת החשבון. השני, העברת החשבון על שם אחד מבני הזוג תוך עריכת האיזונים הכספים.

ט.

טוען רבני – אדם המוסמך לייצג לקוחות בהליכים המתנהלים בפני בית הדין הרבני, אך לא בבתי המשפט, שכן אינו עורך דין.

טיפולי שיניים – טיפולי שיניים ואורתודנטיה נכללים במסגרת חובת המזונות שמוטלת על האב. על האב לשאת במחצית מהוצאה זו.

י.

ידועים בציבור – בני זוג אשר חיים ביחד, מנהלים משק בית משותף, למרות שאינם נשואים. מערכת החוקים בישראל מכירה בזכויות של ידועים בציבור בכפוף למבחן "מרקם חיים משותף". זכויותיהם של הידועים בציבור כיום שקולות לזכויותיהם של בני זוג הנשואים כמעט לכול דבר ועניין.

קישורים: ידועים בציבור

יחידת הסיוע – יחידה שהוקמה ליד כל אחד מבתי המשפט לענייני משפחה ומכילה בעיקרה עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ולעיתים אף עורכי דין. מטרתה היא לנסות ליישב סכסוכים בין בני זוג הפונים לבית המשפט, בדרכי שלום, בין אם מדובר בהשכנת שלום בית ובין אם מדובר בגיבוש הסכם גירושין מוסכם מלא או חלקי.

ירושה (שיתוף בכספי ירושה)- בהתאם לדין כספי ירושה אינם נכנסים לגדר הנכסים האמורים להתחלק בשעת גירושין שכן הם אינם תולדה של מאמץ משותף של בני הזוג. עם זאת, נקיטה בפעולות לא אחראיות בכספי ירושה על ידי אחד מבני הזוג דוגמת הפקדתם בחשבון בנק משותף, רכישת דירה ורישום הזכויות גם על שם בן הזוג בהחלט יכולים להוביל לאובדן הירושה.

יישוב סכסוך (בקשה) – בקשה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. הפרוצדורה נועדה בעיקרה לבני זוג אשר מעוניינים להגיע להסדר בהסכמה. בעבר היה ברור כי הגשת בקשה כאמור משריינת את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעות שיוגש אליו בעתיד במידה והיישוב סכסוך יכשל. פסיקות אחרונות של בתי הדין הרבניים מעלות כי אין הם מכירים בבקשה לישוב סכסוך כתביעה המונעת מהם מלדון בתביעת גירושין כרוכה שהוגשה בפניהם במועד מאוחר למועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

כ.

כינוס נכסים- מינוי באי כוחם של בני הזוג או עורך דין מטעם בית המשפט למכירת נכסי בני הזוג. נועד בעיקר למקרים בהם בני הזוג אינם יכולים לשתף פעולה בניהם בהליכי המכירה. כונסי הנכסים מתמנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, הם מקבלים הוראות מבית המשפט ושכרם מאושר על ידו.

כריכה– צירוף מספר עניינים כגון מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת הילדים וכיוב' לתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, וזאת במטרה להקים את סמכות בית הדין הרבני לדון בעניינם אלה יחד עם הגט. סמכותו של בית הדין הרבני להכריע בעניינים אלה תלויה במתן פסק דין לגירושין.

קישורים: בית הדין הרבני.

כנות כריכה – כנות תביעת גירושין נמדדת בעיקרה ברצונו הכן והאמיתי של מגיש התביעה להביא את הנישואין לסיומם. העובדה שבעל הקדים את אישתו והגיש תביעת גירושין אליה צרף את נושא מזונות האישה לבית הדין הרבני אין בה די בכדי למנוע מהאישה מלפנות לבית המשפט לענייני משפחה. על הבעל להוכיח כי הגיש תביעתו לבית הדין בכנות, מתוך רצון אמיתי להתגרש, ולא במטרה לחסום את האישה מלפנות לבית המשפט. קיימים שלושה תנאים שונים לבחינת כנות הכריכה והנטל להוכחתם הוא על הצד שטוען כי אין לבית המשפט סמכות לדון בעניין. המרכזי שבהם הוא רצון כן ואמיתי להתגרש מצד הבעל- בהעדר רצון כאמור אין כנות בתביעת הגירושין והגם שהבעל הקדים את האישה בתביעתו לבית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון במזונותיה. יתר התנאים מורכבים וכוללים סייגים מסייגים שונים ועיקרם, כריכה כדין ותום לב. (ראה ערך: כריכה).

קישורים: בית הדין הרבני

כתב תביעה במזונות – כתב טענות המוגש לבית משפט על ידי תובע/ת לצורך פתיחת הליך מזונות ובו פירוט העובדות המהוות את עילת התביעה וכן הסעדים הנתבעים על ידי התובע מן הנתבע. כתב תביעה כאמור מפרט את הרקע של בני הזוג, השתכרותם, וצורכי הקטינים. לכתב התביעה יש לצרף הרצאת פרטים במזונות (ראה ערך: הרצאת פרטים), תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בכתב התביעה וכן את כל המסמכים שבכוונת התובע לעשות בהם שימוש לביסוס תביעתו. אי צירוף מסמכים לכתב התביעה עלול להקשות על צירופם בשלב מאוחר יותר.

כתב הגנה במזונות – מסמך שעל הנתבע להגיש לבית המשפט תוך 15 יום מיום שנמסר לו כתב התביעה במזונות ובו פירוט טענות ההגנה שלו כנגד תביעת המזונות שהוגשה נגדו.

כתובה – שטר התחייבות. מסמך המפרט את חיובי הבעל כלפי אשתו ואת חיוביה כלפיו. המסמך נחתם טרם החופה ונקרא בחופה על ידי הרב המחתן. בכתובה נקוב הסכום המגיע לאישה במקרה שהנישואין יפקעו כתוצאה מגירושין או מוות . הכתובה נמסרת לאישה במעמד הנישואין. בעבר, לכתובה היה משקל נמוך ביותר. בשנים האחרונות אנו עדים לעליית קרנה של הכתובה. כתובה לא סבירה, של מיליונים רבים, בדרך כלל לא תקבל תוקף, ויראו בה אסמכתה שאינה מחייבת על פי הדין העברי. על מנת לבחון את סבירותה של כתובה יש לבחון, בין היתר, את יכולותיו של המתחייב. בפסיקותיו האחרונות של בית הדין הרבני הגדול, נקצבו כתובות לסכומים שנעו בין 120,000-180,000 ₪ ואולם במקרים מתאימים גם נפסקו כתובות של חצי מליון ומיליון ₪. קיימות עילות לשלילת כתובה שעיקריהן: בגידה, מקח טעות, סוגים מסוימים של מאיסות, מרידת האישה בבעל וכיוב'.

קישורים: כתובה

ל.

לימודים – עובדת היות אב בהכשרה מקצועית או לימודים או אברך הלומד בכולל אין בה בכדי לפוטרו מחובתו לזון את ילדיו ואשתו. חובת כלכלת האישה והקטינים גוברת על כל חובה לימודית אחרת ואף אם עסקינן בלימודי קודש. תפיסה זו ברורה וחד משמעית בפסיקת בית המשפט לענייני משפחה, ויותר מעודנת בפסיקתם של בתי הדין הרבניים אשר אינם מכשירים ביטול תורה.

לינת קטינים- ככלל לינת קטינים אצל ההורה שאינו ההורה המשמורן מתחילה בגילאי שנתיים וחצי שלוש. עם זאת, יש לזכור, כי יכולים להיות שינויים ביחס לקטינים שונים ואין המדובר בכלל נוקשה.

מ.

מאיס עליי (עילת גירושין) – טענה הלכתית של בן זוג לפיה אין הוא יכול עוד לחיות חיים משותפים עם בן זוגו בשל הריחוק שנפער בין בני הזוג, הנובע מהתנהגותו של בן הזוג. בן זוג הטוען טענה כאמור, חייב להראות, כי המאיסות הינה "באמתלא מבוררת" , קרי יש לה סיבה אמיתית, אשר אין לדרוש ממנו אובייקטיבית המשך חיים משותפים.

קישורים: עילות גירושין

מדור אישה – בעל חייב במסגרת חיוביו כלפי אשתו לא רק במזונותיה אליה גם במדורה. קרי, עליו לדאוג לה לקורת גג אשר תתאים לרמת קורת הגג ממנה נהנתה בתקופה שחיו יחדיו. החיוב במדורה הוא עד לגט ולא לאחריו. אין לפגוע ברמת קורת הגג הניתנת לאישה שכן הכלל הוא שאין להוציא את האישה מנווה טוב לנווה רע.

מדור שקט ושלו- תביעה המוגשת על ידי האישה בשמה או בשם ילדיה לפיה היא מבקשת לקבוע במסגרת הזכות למדור להורות על כך שהבעל לא יתגורר בדירת בני הזוג מטעמים של אלימות פיסית, נפשית, איומים, התאכזרות וכיוב' המונעים מהאישה ומילדיה לקיים שגרת חיים שקטה ושלווה בבית.

מדובר בסעד קיצוני ומרחיק לכת, שכן הוא יוצר פגיעה קניינית קשה בזכויותיו של המורחק- שלילת זכותו כבעלים ללא הגבלת זמן. לצורך ביסוס תביעה כאמור יש להביא ראיות ברמה גבוהה לקיומה של ההפרעה. במקרים רבים, נדרשים להליכים כאמור לאחר שלא ניתן לקבל עוד צווי הגנה כנגד בן הזוג מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה.

קישורים: מדור – צווי הרחקה ומניעה.

מדור חלופי – זכותה של האישה והילדים למדור לא במסגרת "ארבעת הקירות" הספציפיים בהם התגוררו בני הזוג בשעה שחיו יחדיו. במקרים של פירוק השיתוף ומכירת דירת המגורים של הצדדים, יש חובה על האב להשתתף בהוצאות המדור החלופי של ילדיו. עד לגירושין הוא חב גם במדור החלופי של אשתו.

מדור ילדים – אב חייב במדורם של ילדיו. החבות במדור היא בנוסף לחבות במזונות. החבות חלה על האב רק במקרים בהם לא תהיה בבעלות אם הקטינים קורת גג לאחר הגירושין והיא תאלץ לשכור דירה או לרכוש דירה באמצעות משכנתא. החיוב נקבע לפי גובה דמי שכירות בדירה דומה באיכות ובמיקום לדירת המגורים בה התגוררו בני הזוג טרם הפירוד בהתחשב במספר הילדים ובעובדה שהאב אינו מתגורר עוד בדירה. בגין ילד אחד ההשתתפות היא בגדר 30% מגובה דמי שכירות של דירה דומה, שני ילדים 40% ושלושה ילדים ומעלה עסקינן ב- 50% מגובה דמי השכירות של דירה דומה לדירה בה התגוררו בערב הפירוד. במסגרת קביעת גובה דמי המדור נלקחות בחשבון על ידי בית המשפט העתודות הכלכליות הנותרות בידי הצדדים לאחר הגירושין. כבר נפסק, כי אם ושני ילדים יכולים להתגורר בדירת שלושה חדרים ואין לחייב את האב בהשתתפות בדמי שכירות של דירת ארבעה חדרים.

מדור ספציפי (ייחודי) – סעד הנמצא בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין הרבני להורות כי אישה או אלמנה תמשיך ותתגורר בדירת הצדדים וזאת בכדי להבטיח את מדורה. בשנים האחרונות בתי הדין הרבניים נמנעים מלעשות שימוש נרחב בסעד זה מהטעם שיש בו בכדי להקשות על פירודם וגירושם של בני זוג- האישה אינה מעוניינת בגט בשל קורת הגג ממנה היא נהנית בעוד הבעל אינו יכול לממש את חלקו בנכס. הגשת תביעה מוקדמת לפירוק שיתוף בדירת המגורים בבית המשפט לענייני משפחה אינה מונעת מבן הזוג להגיש תביעה למדור ספציפי שהיא בעיקרה הליך במסגרת הליכים לשלום בית.

מומים (עילת גירושין)- מומים מחלקים לשניים: גלויים ונסתרים ומומים שנוצרו לפני ואחרי הנישואין. מום שנוצר במהלך תקופת הנישואין לא יחשב עילה לגירושין שכן חל הכלל ההלכתי "נסתחפה שדהו" שמשמעותו, הינה שאם אדם קנה שדה, ולאחר הקניה היה שיטפון שסחף את השדה, אין לו לבוא בטענות לאיש. אם מצבה של האישה התדרדר לאחר הנישואין, אין האישה נושאת באחריות לכך. בין המומים הנסתרים ניתן למצוא מחלת נפש, עקרות, אפילפסיה וכיוב'.

מקח טעות- טענת כי מי מבני הזוג הסתיר עובדות מהותיות ביחס למצבו הפיזי או הנפשי אשר הובילו לנישואי הצדדים. קרי, לולא ההטעיה המכוונת שנקט בה הן הזוג, נישואין אלה לא היו באים אל אוויר העולם.

מוניטין- מוניטין יכול שיהיה אישי או עסקי. ניכרת מגמה מרחיבה כיום להורות על בדיקת חלוקתם לא רק של נכסים מוחשיים אלא גם של נכסים בלתי מוחשיים. למשל, אישה אשר הייתה עקרת בית לכול אורך נישואי בני זוג, נישאה לאדם שהפך רואה חשבון מצליח המשתכר סכומים נכבדים, בהחלט יכולה לטעון לחלקה במוניטין שלו. בית משפט ימנה מומחה אשר יעריך את שוויו של המוניטין, ויקבע את הנוסחה לפיצוי האישה.

מורדת –אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה. עילה לשלילת מזונות אישה ולשלילת כתובתה. הכרזת אישה כמורדת עלולה לגרום לביטול זכותה למזונות ואובדן כתובתה. בכדי להכריז על אישה כמורדת על הבעל להגיש תביעה לבית הדין הרבני אשר דן בנושא ובוחן את הסיבות לסירובה של האישה לקיום יחסי אישות. אם יש בטענות המועלות על ידה הצדק סביר לסירובה, האישה לא תוכרז כמורדת.

מזונות בדין העברי – הבסיס ההלכתי מכוחו מחויבים בני זוג יהודים במזונות ילדיהם הקטינים. מכוח הדין העברי קמה לאב חובה מוחלטת לצרכיו ההכרחיים של ילדיו. כמו כן, הוא חייב בצרכיהם הנוספים ביחד עם האם מכוח דיני הצדקה בהתאם ליחס הכנסותיהם הפנויות של בני הזוג לאחר מילוי צורכיהם. ראה: מזונות הכרחיים: מזונות מדין צדקה.

קישורים: תביעת מזוות על פי דין דתי ואזרחי

מזונות אישה – החובה על פי דין העברי החלה על גבר יהודי לזון את אשתו היהודיה ולכלכל אותה. חובה זו לזון את האישה קיימת כל זמן שהאישה נשואה וכל עוד היא עמו עד למתן הגט, באם לא נשללה ממנה זכות זו מטעמים הנעוצים בהתנהגותה. לדוג: אישה הבוגדת בבעלה. השתכרות האישה, נלקחת בחשבון לקביעת המזונות המגיעים לה. ראה: מעשי ידיה.

קישורים: מזונות אישה.

מזונות זמניים – מזונות הנקבעים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני עד לבירור תביעת המזונות לגופה, קרי עד למתן פסק הדין לאחר שמיעת ההוכחות בתיק. במרבית המקרים נוצר מצב שממועד הגשת התביעה למזונות על ידי האישה ועד למתן פסק הדין למזונות תחלוף תקופה של שנה או יותר. כמובן שבאותה התקופה יש לדאוג לצרכי הילדים ו/או האישה. לשם כך, קיים מנגנון המזונות הזמניים. לאחר שהוגש כתב התביעה וכתב ההגנה, ולבקשת האישה יכול בית המשפט לפסוק מזונות זמניים לתקופה שממועד הגשת התביעה ועד למועד בו ינתן פסק הדין בתביעת המזונות. את הבקשה למזונות זמניים יש להגיש כבקשה נפרדת לאחר שהוגש כתב ההגנה ואולם ניתן אף לבקש פסיקתם בעל-פה בקדם המשפט.

מזונות הכרחיים – מזונות המשולמים בגין צרכים הכרחיים, דהיינו צרכים חיוניים קיומיים. הפסיקה מגדירה צרכים הכרחיים כביגוד והנעלה, חינוך ומזון. בצרכים אלה על האב לשאת בהם לבדו, ללא קשר למצבו ויכולותיו הכלכליות וללא כל קשר למצבה הכלכלי של האם. מזונות הכרחיים לא כוללים מדור ועומדים כיום על סכום של כ- 1,150 ₪ לילד. יכולה להתקיים תנודתיות קטנה בין שופטים שונים ובין אזורים שונים בארץ. הצרכים הם כה בסיסיים שבעניין המזונות ההכרחיים מזונות אלה זהים לילד עני או עשיר.

מזונות מדין צדקה – מזונות המשולמים בגין כל צורך שאינו נכלל בצרכים הכרחיים כגון: חוגים, שיעורי עזר, מעון יום, בילויים, דמי כיס, קייטנות, נופשים וכיו"ב. אלו צרכים שאינם מהווים צורך קיומי בסיסי שאין בלתו ואולם הילד הורגל אליהם בטרם הגירושין של הוריו. בצרכים אלו נושאים האב והאם בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם – באופן פרופורציונאלי ליחסי השתכרותם הפנויה לאחר שמילאו את צרכיהם האישיים.

מזונות מעוכבת- אלו הם מזונות עונשים שאישה יכולה לתבוע ללא קשר להכנסתה, או למזונות הנחוצים לה לקיומה וזאת כאשר בעלה מסרב ליתן לה גט על אף שחויב לעשות כן על ידי בית הדין הרבני. מזונות אלו משמשים מעין קנס על בעל שחויב בגירושין עד אשר יתרצה ויאמר "רוצה אני".

קישורים: מזונות אישה.

ממזר –ילד שנולד לאישה נשואה שהרתה מגבר שאינו בעלה.

מסוגלות הורית – בדיקות הנערכות על ידי פסיכולוגים שהתמחו בנושא, על מנת לגבש המלצה, מי מבין ההורים הוא ההורה המתאים ביותר לקבל משמורת. כיום, יש גם בישראל אפשרות להתכונן למבחני מסוגלות הורית על ידי פיתוח מהיר של מסוגלות הורית אמיתית.

קישורים: מסוגלות הורית

מעשי ידיה- אישה עובדת הנהנית מהכנסות, הכנסות אלו מוגדרות כ"מעשי ידיה". לאישה נתונה הברירה לוותר על מעשי ידיה לטובת הבעל ובתמורה לכך יתן לה הבעל מזונותיה. קרי, אין היא יכולה לקבל גם מעשי ידיה וגם לתבוע מזונותיה. במקרים בהם הכנסתה של האישה גבוהה מצרכיה למזונות, האישה יכולה לוותר על מזונותיה ולשמור על הכנסתה. ואולם, במקרה בו האישה מצליחה לבסס הוצאות עבורה העולות על שיעור השתכרותה היא זכאית לדרוש מבעלה השלמה של מזונותיה מעבר להכנסתה עד לרמת החיים אליה הורגלה. ראה: "עולה עמו ואינה יורדת עמו".

קישורים: מזונות אישה

מרוץ סמכויות – סמכות השיפוט בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני הינה סמכות מקבילה בעניינים דוגמת רכוש, מזונות אישה ומשמורת. בעל אשר הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני לפני שהאישה פנתה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה ותביעתו כנה, קרי הוא חפץ בגירושין ועמד בתנאים הנוספים, מצב זה יוביל לכך שבית הדין הרבני יהיה המוסמך לדון במזונות האישה. בנושא של מזונות ילדים לא מתקיים מרוץ סמכויות וגם אם הבעל הגיש תביעתו לבית הדין הרבני לפני האישה, האישה תמיד תוכל לפנות לבית המשפט לענייני משפחה במטרה שיקבע את שיעור מזונות הקטינים.

קישורים: מרוץ סמכויות

משטרה- משטרת ישראל הופכת בעשור האחרון ל"שחקן מרכזי" בסכסוכים משפחתיים. מודעות נשים לנושא האלימות מדרבן אותן להתלונן על מעשי אלימות שנעשו בהן. מאידך, צצים ועולים מקרים של תלונות שמטרתן לגייס את רשויות החוק למינוף הליכי הגירושין.

משמורת משותפת- מודל שוויוני לנשיאה בעול גידול ילדים בין בני זוג. במודל זה ההורים חולקים בניהם את השבוע, בדרך כלל גרים בסמיכות זל"ז ומגדלים את ילדיהם במודל שוויוני. מודל זה מחייב קיומם של יחסים תקינים בין ההורים, פתיחות, גמישות והבנה של צורכי הקטינים.

מתנות- מתנות הניתנות במהלך הנישואין לאחד בני הזוג אינן אמורות להתחלק בין בני הזוג בשעת גירושין. עם זאת, מתנות שנתקבלו ונטמעו ברכושם של בני הזוג יחולקו בניהם.

נ.

נכסי מלוג- כל נכסי האישה שאינם נכסי צאן ברזל. כל אותם נכסים של האישה שנשארים בבעלותה לגבי הקרן בעוד שפירותיהם שייכים לבעל. הקרן נותרת בבעלות האישה ואין לבעל שייכות או אחריות אליה "פחתו, פחתו לה: הותירו, הותירו לה".

נכסי צאן ברזל- נכסי האישה העוברים כמעט לבעלותו של הבעל ואשר בנוגע אליהם עליו לשאת באחריות לנזק או לאבידה. במקרה זה הקרן נשארת לאישה כמו ברזל ואינה פוחתת. כשהנישואין באים לקיצם זכאית האישה לתשלום המלא של שווי נכסים אלה כפי שנקבע בשטר הכתובה. ואולם, אם נכסים אלה עלו בערכם תוך תקופת הנישואין, אין לאישה הזכות לדרוש את העלאת הסכום שהבעל אחראי לו כלפיה, כי הרי אחריותו מוגבלת לערך הקרן כפי שהייתה בעת הנישואין "פחתו פחתו לו, הותירו, הותירו לו".

ס.

סופיות הדיון- הכלל לפיו עניין שנדון, הוכרע והפך חלוט (סופי) אין דנים בו שוב. כלל זה אינו חל ביחס לנושאים של משמורת ומזונות אותם ניתן להביא לדיון מחודש במידה וחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש. בבתי דין הרבניים לא חל הכלל האמור גם בעניינים שברכוש. בעל דין אשר הגיעו לידיו ראיות חדשות, אשר יש בהן בכדי להוכיח את טענותיו יכול להגיש בקשה לסתירת הדין והעניין ידון שוב.

סידורי גיטין- הטקס ההלכתי במסגרתו בני זו הופכים מנשואים לגרושים. הטקס מתחיל בדרך כלל בחקירת שמות, הבעל מתיר את כל השבועות והנדרים אם נדר לגרש או נדר שלא לגרש, הבעל ממנה סופרי גיטין שיכתבו עבורו את הגט, הסופרים כותבים את הגט עבורו, ואז נערך טקס מסירת הגט לאישה שלאחריה היא גרושה ומותרת לכל אדם.

סמכות ייחודית – מקנה לערכאה אחת ספציפית, באופן בלעדי את הסמכות לדון בעניין מסוים. לדוגמה, ענייני גירושין וכתובה נתונים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.

סמכות מקבילה – סמכות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני לדון באותם עניינים. לדוגמא בתביעת מזונות אישה יש לערכאות סמכות מקבילה אולם הסמכות לדון בענייני מזונות ילדים בבית הדין הרבני תלויה בהסכמת שני הצדדים בעוד שבבית משפט לענייני משפחה אין צורך בהסכמה שכזו.

סמכות נמשכת – העיקרון לפיו בית משפט או בית דין אשר דן בנושא מסוים והכריע בו ניתנת בידיו הסמכות לדון גם בעתיד בכל עניין חדש שיתעורר. בתחום המזונות עקרון הסמכות הנמשכת נוגע בעיקרו לתביעות להגדלת מזונות, הפחתתם ותביעות עצמאיות של ילדים לקביעת מזונותיהם. בכל הנוגע למזונות ילדים הכלל הוא כי במידה ובית הדין הרבני חקר את הצרכים של הקטינים, שמע את הצדדים ונתן פסק דין על יסוד חקירה והוכחות, בית הדין הרבני יהיה מוסמך גם בעתיד לדון בתביעות שונות בתחום המזונות. בעוד שבמקרים בהם המזונות נקבעו מכוח הסכמה בין הצדדים ללא קיום דיון לגופם של דברים על ידי בית הדין הרבני, לא יתקיים עקרון הסמכות הנמשכת והילדים יהיו רשאים לפנות בתביעתם החדשה לבית המשפט לענייני משפחה.

סמכות במזונות ילדים- בהסכמה בין בני זוג לבית הדין הרבני. בהעדר הסכמה לבית המשפט לענייני משפחה במנותק מהשאלה מי הגיש תביעה קודם.

סעד זמני – הליך ביניים בתובענה שנועד לשמר את המצב הקיים ערב פרוץ הסכסוך בין בני הזוג. למשל בקשה לצו עיקול זמני על מנת להבטיח את תשלום המזונות: בקשה לעכב יציאתו של אדם בכדי למנוע סיכולו של פסק דין: בקשה למתן צו מניעה המונע מבעל דין לעשות כל שינויים במבנה הרכוש של הצדדים וכיוב'.

קישורים: צו מניעה.

ע.

עבודת אישה – זכותה של אישה לקבל מזונותיה מבעלה, כפופה לכלל על פיו הכנסתה מעבודה מופחתת מסכום המזונות הדרוש לה. ראה: מעשי ידיה.

עגונה- אישה אשר בעלה מסרב לתת לה את גט.

עדות- כללי העדות הנוהגים בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים שונים. בבתי המשפט לענייני משפחה נהוגה שיטה של הגשת תצהירים במקום עדות ראשית וחקירות נגדיות. בבתי הדין, העדים אינם מגישים תצהירים ונשמעים בראשונה לפני בית הדין. קיימים גם כללים שונים ביחס לכשירים להעיד. כך למשל, ילדים אינם כשירים בדין העברי להעיד לחובת הוריהם. במשפט האזרחי אין כל מניעה לכך וכיוב'. לעיתים כללי עדות עלולים להכריע את התוצאה של ההתדיינות.

עולה עמו ואינה יורדת עמו – קביעה הלכתית, אשר משמעותה שהאישה רשאית לדרוש מהבעל לכלכל אותה ברמה הגבוהה ביותר אליה הורגלה במהלך נשואי הצדדים במנותק ממצבו הכלכלי במועד הגשת התביעה למזונות. קיימת מחלוקת פוסקים בהלכה בשאלה האם הבעל מחויב לרמת מחיה גבוהה אליה הורגלה בתקופת נישואיה או לרמה אשר הורגלה בבית אביה.

קישורים: מזונות אישה.

עזיבת בית המגורים – עילה לשלילת מזונות מאישה. במידה ואישה עזבה את הבית בו היא מתגוררת עם בעלה, ללא סיבה מספקת לעזיבה (אמתלה מבוררת), הרי שהדבר יכול לשמש כעילה לשלילת מזונותיה. כמובן, שאם לאישה יש סיבה מוצדקת לעזיבתה למשל אלימות או התאכזרות מזונותיה לא יפגעו כתוצאה מעזיבתה וגם תשמר זכותה לכתובתה.

עיכוב יציאה מן הארץ – בקשה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני במסגרתה מבקשים להוציא צו המונע מאדם לעזוב את הארץ. לשם כך, יש להניח בבקשה תשתית עובדתית ממנה עולה כי האדם עלול לעזוב את הארץ וזאת בכדי לחמוק מחובתו לתשלום מזונות אשתו או מזונות ילדיו, או מלתת גט. צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתן להוציא גם במסגרת הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב במזונות.

עילות גירושין – סיבות הלכתיות המאפשרות חיוב בעל במתן גט, או חיוב אישה בקבלת גט.

עיקול – צו הניתן על ידי בית המשפט, בית הדין הרבני או על ידי לשכת ההוצאה לפועל במסגרתו מוטלים עיקולים על נכסי החייב מכוח פסק הדין או ההחלטה על מנת להבטיח את קיומו. העיקולים הנם שונים ומגוונים ויכולים להיות על משכורת, נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, קופות גמל זכויות במקומות עבודה, מיטלטלין או כל דבר שהינו בעל ערך כלכלי. למשל, עיקול משכורתו של החייב תבטיח תשלום המזונות כל עוד הוא עובד באותו המקום.

עסק- פעילות עסקית שהוקמה בתקופת נישואי בני הזוג אמורה להתחלק בחלקים שווים בין בני זוג, ובלבד שהפעילות נוצרה ו/או נתרחבה בתקופת נישואי בני הזוג, וזאת במנותק מהשאלה מי מבני הזוג תרם להתפתחות העסקית ומהעובדה שהיא רשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד. כך למשל, בעלות בחברה שכול מניותיה רשומות על שם הבעל, יכולה להשתנות במובן שמחצית הבעלות במניות תועבר לאישה.

ערוב נכסים- נכסים אשר בראשית הנישואין היו שייכים לאחד מבני הזוג, ואולם פעולות שבוצעו על ידי בן הזוג טישטשו את בעלותו עד למצב בו הוא נאלץ לחלק את הנכס עם בן זוגו. למשל, פלוני קיבל בירושה מליון ₪ והפקידם בחשבון המשותף. אישתו אלמונית טוענת כי ביצוע ההפקדה לחשבון המשותף מהווה כוונה לתת לה מחצית במתנה.

ערעור- על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מערערים בזכות לבית המשפט המחוזי וברשות לבית המשפט העליון. על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי מערערים בזכות לבית הדין הרבני הגדול. על פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול ניתן להגיש עתירה לבג"ץ. ניתן לערער גם על החלטות ביניים הניתנות על ידי בתי המשפט ובתי הדין במידה וניתנה לכך רשות מבית המשפט של ערעור.

פ.

פוליגרף- מכונת אמת. מכשיר המסוגל לאפיין אמירת אמת ושקר בהתאם לתגובות פיזיולוגיות שאינן בשליטת הנבדק. בדיקת פוליגרף יכולה להיות קבילה בהליכים אזרחיים אם יש הסכמה לכך בין הצדדים. בתי הדין הרבניים עושים אף הם שימוש בבדיקות פוליגרף בכפוף לתנאים והגבלות האוסרים על סטייה מהשאלות שעליהן סוכם במסגרת הבדיקה. סטייה משאלות אלו עלולה להוביל לפסלות הבדיקה.

פנסיה (חלוקתה)- עתודת הנכסים שצברו בני הזוג במסגרת עבודתם. עתודה זו אמורה אף היא להתחלק בין בני הזוג בכפוף לכך שהזכאות תקום רק במועד גיבושן של הזכויות, קרי בגיל הפרישה ביחס לפנסיה ובמועד גיבושה של כל זכות אחרת (למשל: קרן השתלמות בעוד שלוש שנים). בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים להורות על איזון הזכויות הפנסיוניות שצברו בני זוג כדבר שבשגרה. בתי הדין הרבניים, הנוהגים לפסוק, לא אחת, לפי רישומן הפורמאלי של הזכויות, ולא אחת דחו תביעות לאיזון זכויות פנסיוניות.

פיצויים נזיקיים בגין עוולות בנישואין- בן זוג יכול להגיש תביעה נזיקית על נזקים גופניים או נפשיים אשר הסב לו בן זוגו במהלך הנישואין. הדינים החולשים על תביעות אלה הם דיני הנזיקין על כל המשתמע מכך לרבות הוכחת נזק, חוות דעת מומחים וכיוב'.

פיצויים נזיקיים בגין סירוב למתן גט- בן זוג המונע מבן זוגו לקבל גט יכול ויחויב בפיצויים כלפיו בגין כל פרק הזמן בו הוא מונע ממנו את הגט. הלכה הרווחת בעבר הייתה כי ניתן להגיש תביעה כאמור רק אם בית הדין הרבני הוציא תחת ידו פסק דין המחייב בגט- אז גם בתי הדין נוהגים לפסוק "מזונות מעוכבת". לאחרונה השתנתה הגישה ובתי המשפט לענייני משפחה אינם דורשים עוד כתנאי לפסיקת פיצויים קיומו של פסק דין המחייב בגט. אמצעי זה עשוי להיות זרז למתן גט במקרים מורכבים.

פסיכולוג ילדים- מומחה, פסיכולוג בעל התמחות בילדים, המתמנה על ידי בית המשפט, בדרך כלל במקרים מורכבים, במטרה לחוות דעתו בשאלות משמורת ילדים והסדרי ראיה, מסוגלות הורית, בשלות להסדרי לינה וכיוב'.

פירוק שיתוף – תהליך של חלוקת הרכוש השייך לשני בני הזוג.

קישורים: פירוק שיתוף – חלוקת רכוש

פקיד/ת סעד – עובד סוציאלי שממונה על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה לצורך מתן חוות דעת על משמורת הילדים הרצויה והסדרי ראיה. בית המשפט יכול להסמיך את פקיד הסעד אף לקבוע את הסדרי הראיה.

צ.

צו הגנה – צו הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אשר מורה על הרחקת אדם מביתו והטלת מגבלות נוספות עליו, במקרים בהם הוא נקט באלימות פיזית או נפשית כלפי אחד מבני משפחתו וסיכן את שלומם.

קישורים: צו הגנה, אלימות במשפחה.

צו מניעה – צו הניתן על ידי בית המשפט, מטרתו לשמר מצב קיים בזמן שמתנהלים הליכים משפטיים. צו זה אוסר על ביצוע פעולות המפורטות בו.

צו הבאה- צו המוצא על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני להביא בפניו את פלוני אשר זומן כדין לדיון בפני בית המשפט ולא התייצב. בתי המשפט לעיתים מזהירים בטרם הוצאת צו הבאה. במרבית המקרים בתי המשפט מאפשרים לפלוני להפקיד במשטרה עירבון להתייצבותו במקום לאוסרו.

צרכים מדין צדקה – צרכים של הילד מעבר לצרכים ההכרחיים (הקיומיים), אשר נועדו להביאו לרמת חיים אליה הורגל. החובה למזונות מדין צדקה חלה רק לאחר שהאב או האם כיסו את צרכיהם. במזונות אלה חייבים שני ההורים ביחס להכנסותיהם הפנויות. כל צרכיהם של ילדים מעל גיל 15 מוגדרים צרכים מדין צדקה.

צרכים מיוחדים – צרכים המייחדים ילד מילדים אחרים. לילדים שונים יש צרכים שונים. צרכים מיוחדים כוללים לדוגמא משקפיים, מכשיר שמיעה, צרכים רפואיים מיוחדים, צרכים שמקורם בקשיי למידה וכיוב'. בהוצאות לכיסוי צרכים אלו על ההורים להתחלק בחלקים שווים וזאת בנוסף לכל חבות אחרת.

ק.

קדם משפט- דיון מקדמי המתקיים בבית המשפט לענייני משפחה במטרה לבחון בנוכחות בני הזוג את המחלוקות, לנסות ליישבן בדרכי שלום, לדון בבקשות מקדמיות שהוגשו וכיוב'.

קטין – אדם מיום היוולדו ועד שמלאו לו שמונה עשרה שנה. אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים. החבות במזונות משתרעת גם מעבר לגיל זה עד סיום את בית הספר התיכון. חבות קיימת גם במשך השירות הצבאי או שרות לאומי. ראה: שרות צבאי.

קצבת ילדים – קצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לילדים ממועד היוולדם ועד הגיעם לגיל בגרות. בדרך כלל, קצבת הילדים מתווספת לסכום המזונות.

קרע(מועד הקרע)- מכונה גם בפסיקה "המועד הקובע". מדובר בתאריך נקוב אשר ממנו ואילך אין רואים את התנהלותם של בני הזוג כמשותפת. קרי, כל פעולה אשר בוצעה על ידי מי מבני הזוג, המאוחרת לתאריך הקובע תחייב או תזכה רק אותו. קיימים שלושה מועדים מרכזיים אשר יכולים להיקבע כמועד הקרע. הראשון, מועד שקדם להגשת תביעות- בדרך כלל שמור למקרים בהם בוצעו "פעולות מקדימות" על ידי אחד מבני הזוג, או במקרים של פירוד ממושך. השני, מועד הגשת התביעות. השלישי, מועד מאוחר יותר למועד הגשת התביעות אך לא יאוחר ממועד הגירושין בפועל. בכול מקרה נבחנות הנסיבות המיוחדות. למועד הקרע חשיבות בעיקר בכול נוגע להפרדתם הרכושית של בני הזוג, ולעריכת האיזונים הכספיים נכון לתאריך מסוים.

ר.

ראיות בבתי הדין הרבניים- בתי הדין הרבניים מיישמים את דיני הראיות במשפט העברי. במשפט העברי, ניתן דגש משמעותי לירידה לחקר האמת, על פני דינים ופרוצדורות. כך, למשל, בית הדין הרבני עשוי לקבל ראיה פסולה בדין האזרחי אם יש בה בכדי להוביל לחקר האמת. לדוגמא, תיעוד של בגידה אשר יש בו משום פגיעה בפרטיות לא יתקבל בבית המשפט לענייני משפחה ועלול להתקבל בבית הדין הרבני. פסיקה של בג"ץ אומנם אסרה על בתי דין לעשות שימוש בראיות פסולות אשר הושגו תוך פגיעה בפרטיות אולם בית הדין הרבני ממשיך לקבל ראיות אלו במקרים לא מעטים.

ראיות בבתי המשפט לענייני משפחה- בתי המשפט לענייני משפחה כפופים לדיני הראיות, חייבים בקבלת ראיות קבילות בלבד.

רוב בעילות אחר הבעל – במצב בו יש ספק לגבי זהות אביו של ילד שנולד לאישה נשואה, מופעל הכלל בהלכה היהודית: "רוב בעילות אחר הבעל", דהיינו, בעלה של האישה יוכרז כאביו של הילד, אלא אם כן יוכח בהתבסס על עובדות מוצקות, שלא ייתכן שהבעל הוא אבי הילד. הסדר זה נועד למנוע ממזרות.

רצון הקטין- בשאלות הנוגעות לקטין קשר ישיר ישנה מגמה הולכת ומתרחבת לתת משקל לרצונו בכול העניינים הנוגעים אליו דוגמת במשמורת מי הוא רוצה להיות, מתי הוא רוצה להתראות עם ההורה שאינו ההורה המשמורן וכיוב'. ככול שגיל הקטין עולה וככול שהוא בוגר נפשית המשקל שינתן לרצונו הולך וגדל.

ש.

שינוי נסיבות מהותי – התנאי להתערבות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בשיעור המזונות אשר נקבעו על ידיהם בעבר במסגרת פסק דין. ראה ערכים: הגדלת מזונות, הפחתת מזונות.

שלום בית – ניסיון של בני זוג לשקם את יחסיהם, להגיע לפתרון המשבר בדרכי שלום, ולמנוע את הגירושין. ההליך הוא באמצעות הגשת תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני המוסמך.

קישורים: שלום בית

שמאי- מומחה, המתמנה על ידי בית המשפט או הצדדים או כונס נכסים במטרה להעריך שוויים של נכסים לצורכי מכירתם או חלוקתם בין בני הזוג.

שרות צבאי/שרות לאומי – בהתאם לעקרונות שנפסקו בפסיקה קטין שבגר ומשרת בשירות צבאי סדיר או בשירות לאומי זכאי למזונות העומדים על שליש מסכום המזונות אשר שולמו לו בטרם הפך לבגיר. לדוגמא, אם הקטין היה מקבל ערב גיוסו מזונות בגובה 3,000 ₪, מזונותיו בזמן השירות הצבאי יעמדו על 1,000 ₪. במידה והדבר לא הוסדר בהסכם בין בני הזוג, על הקטין או אימו להגיש תביעת מזונות כנגד אביו עם הגיעו לגיל בגרות.

ת.

תביעה לשלום בית – תביעה המוגשת לבית הדין הרבני על ידי בן הזוג שלא מעוניין להתגרש, מטעמים ענייניים או מטעמים טקטיים, באמצעותה הוא מבקש מבית הדין לחייב את בן זוגו לנסות לשקם את הנישואין, בדרך של שלום בית.

תביעת גירושין- תביעה המוגשת לבית הדין הרבני העותרת לקבל גט בשל עילות גירושין שונות. לעיתים לתביעה כאמור נכרכים ענייני רכוש ומזונות. נושא המשמורת כרוך בתביעה גם אם אינו מצוין במפורש הואיל ונושא המשמורת כרוך מטיבו וטבעו בגירושין- אין לך גירושין ללא הכרעה בשאלה עם מי משני ההורים ילכו הקטינים.

תביעה להחזר הוצאות- תביעה המוגשת ביחס להוצאות שהוצאו למזונות קטינים טרם הגשת תביעה למזונות. הואיל והכלל המנחה הינו כי פסיקת מזונות מתבצעת ממועד הגשת תביעה למזונות ואילך, נוצרו מצבים בהם אחד מבני הזוג התעכב בהגשת התביעה למזונות ומבקש לתבוע עבור ההוצאות שנגרמו לו באותה התקופה. בתי המשפט אינם מקלים בתביעות כאמור ומבקשים מהתובעים להוכיח בראיות ממשיות את ההוצאות שהוצאו.

תביעה לשמירת זכויות- תביעה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, במסגרתה מבקש אחד מבני הזוג לקבל סעדים שמטרתם להגן על זכויותיו עד לגירושין.

דילוג לתוכן