עצות לחיזוק הנפש במאבק הגירושין

מאבק הגירושין הוא מאבק אישי. יש להניח, כי מדובר במאבק הקשה ביותר לו תדרשו במהלך חייכם. מאבק זה מלווה בלחצים נפשיים קשים המשבשים, במקרים רבים, כל שיקול דעת הגיוני. הלחצים המופעלים עליכם באים מכיוונים שונים - הורים, ילדים, קרובים ומכרים, והם פועלים, לא אחת, בכיוונים מנוגדים: מחד, לתת צ'אנס לנישואים ומאידך, להתגרש. במקרים רבים אתם חשופים לתרגילים פסיכולוגיים, כאשר אין אתם מודעים להם כלל, ועל כן אין לכם כלים להתגונן מפניהם. אם אתם חוששים שהלחץ הנפשי עלול להזיק לכם בעימותי הגירושין, מומלץ כי תקראו את העצות הבאות?

1. "הכל אישי"

   מאבק הגירושין הוא מאבק אישי שבו רגשות, ממון וחשבונות עבר מתערבבים זה בזה למכלול חסר הגיון. היערכו למאבק אישי. מי שסבור כי הוא לא מסוגל לעמוד על המגיע לו טוב יעשה אם ימנה מישהו בשמו - חבר נפש או עורך דין - להגן על האינטרסים שלו.

2. "החפץ בשלום יכוון למלחמה"

   בן זוג המעוניין להגיע להסדר עם בן זוגו יאלץ, במקרים רבים, לעשות זאת מתוך עמדה של כוח. נכונות של בני אדם לפשרות כואבות, היא פועל יוצא של הערכתם את כוחו של הצד שכנגד. מעמדה של כוח מגיעים להישגים טובים יותר מאשר מעמדת נחיתות. במקרים רבים, בן זוג אינו נוקט ראשון בהליכים משפטיים מחשש לעוול שהוא גורם לצד השני. הדבר מצער, שכן ברבים ממקרים אלו הצד השני אינו חש כל אי נעימות להקדימו, ולהגיש כנגדו תביעה.

   נישואיהם של חני ויואב נקלעו למשבר חמור. חני התייעצה עם עורך דין, אשר הבהיר לה את החשיבות שבהגשת תביעות נגד יואב, לפני שיואב יתבע. חני חששה מהידרדרות נוספת ולא פעלה על פי עצת עורך דינה. ימים ספורים לאחר מכן, קיבלה חני תביעות מיואב, מצאה עצמה בעמדה נחותה והפסידה את מרבית רכושה.

3. "מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה"

   אל תנסו ללמוד מהתנהגות בן הזוג במהלך הנישואין על התנהגותו במהלך סכסוך הגירושין. לרוב יש הפתעות. במקרים רבים נתקלים באמירות כגון "אשתי לעולם לא תנקוט יוזמה ותתבע אותי". לעיתים קרובות בני זוג משנים את דפוסי ההתנהגות שלהם במהלך סכסוך הגירושין. בן זוג שהיה פסיבי ונשלט בזמן הנישואין הופך להיות תוקפן ויוזם בבחינת "סגירת חשבון" על כל תקופת הנישואין. לעיתים, ההחלטות מתקבלות על ידי עורך דינו של בן הזוג הפסיבי, אשר שרביט ניהול המאבק הועברה אליו. אל תנסו ללמוד מהעבר על העתיד. העבר יכול להוות לכל היותר אינדיקציה, ולרוב חלקית ביותר.

4. "אין ארוחות חינם"

   במובחן מחיי הנישואין, במאבק הגירושין, כל צד מנסה לקבל את מרבית היתרונות שניתן להשיג. אל תוותרו שום ויתור בטרם התרשמתם שגם בן זוגכם מוותר ויתורים באותו קנה מידה או למעלה מזאת.

5. "אל תקנו בכסף דברים שלא שווים כסף"

   במקרים רבים מנסה אחד מבני הזוג "למכור" לבן זוגו, תמורת ויתורים כספיים, דברים שערכם, או פוטנציאל התממשותם, שואף לאפס.

   נטע ואביעד החלו לנהל משא ומתן להסכם גירושין. משנתגלו ביניהם מחלוקות הודיע אביעד לנטע כי ויתורים נוספים מצידו ימנעו קיומו של כל קשר תקין עמה בעתיד וכי הוא גם ינתק קשר עם ילדיו. האיום אכן השפיע ונטע ויתרה. לאחר הגירושין, ולמרות שאביעד קיבל את מה שרצה הוא ניתק את הקשר. נטע הבינה מאוחר מדי כי הויתור היה לשווא.

   זכרו, מערכת יחסים תקינה לאחר הגירושין, במיוחד עם הילדים, היא אינטרס של שני בני הזוג, ואינה עניין ל"עסקאות" בין הצדדים. יש לדחות על הסף כל ניסיון למסחר נושאים אלו.

6. "בן הזוג השומר על שפיות לאורך זמן ינצח"

   בן הזוג המפגין חוסן נפשי, סבלנות, נחישות ודבקות במטרה מגיע להישגים טובים יותר. רבים ממאבקי הגירושין מוכרעים לא בבתי המשפט אלא בהסכם, שפעמים רבות מקורו ב"קריסה נפשית" של אחד מבני הזוג. ניתן להבחין בקריסה זו בהתבטאויות דוגמת "שתיקח הכל ותעזוב אותי בשקט", "אין לי יותר כוחות" וכיו"ב. חוסן נפשי, קבלת יעוץ משפטי מעולה ולעיתים יעוץ פסיכולוגי הולם, מאפשרים, לא אחת, לנצח. ככל שבן זוגכם יאמין כי הנכם בטוחים בדרככם, בהחלטותיכם, ובמי שמייצג אתכם כך יתערער בטחונו העצמי. הציגו בפני בן זוגכם תמונה של ביטחון בניצחונכם.

   אורית ויניב נישאו לפני 17 שנים. הוריו של יניב רשמו על שמו דירה בה התגוררו בני הזוג במשך כל נישואיהם. עם גירושיהם ביקש יניב מאורית לעזוב את דירתו. אורית התייעצה עם עורך דין אשר הבהיר לה כי מבחינה משפטית בעלה צודק, אולם באמצעות מספר מהלכים מתוחכמים אשר ערערו את ביטחונו העצמי של יניב, הצליחה אורית לקבל את מחצית הדירה, מבלי שנדונה כלל השאלה המשפטית "המרתקת" האם אורית זכאית למחצית מהדירה.

"

7. ידע הוא כוח"

   היו בקיאים בנעשה בתיקכם. גם אם אתם מיוצגים על ידי עורך דין אין הדבר פוטר אתכם מלהבין את המהלכים הננקטים בעניינכם. הפגנת בקיאות כלפי בן הזוג מציבה אתכם בנקודת עדיפות, מחזקת את ביטחונכם העצמי ומערערת את ביטחון בן זוגכם ביכולתו, בכוחו ובייעוץ המשפטי אותו הוא מקבל. מעבר לכך, בקיאות בעניינכם תאפשר לכם להופיע בצורה טובה ובטוחה בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים, ותשפר את סיכוייכם לזכות.

8. "היכונו לרע צפו לטוב"

   הכנה נפשית למאבק ארוך, והפחתת הציפייה לניצחון מיידי הם תנאי הכרחי לזכייה. ככל שתכינו עצמכם למאבק ארוך ומתיש כך תהיו חזקים יותר מבחינה נפשית ותצליחו להשיג את מירב מטרותיכם.

9. "בן הזוג הטוב ועורך הדין הרע"

   "תרגיל" ידוע במסגרתו בן זוגך מטיל את האשמה למעלליו על עורך דינו ה"קשוח" וה"בלתי מתחשב".

   יעקב שכר את שירותיו של עורך דין תחמני לטפל בענייני גירושיו מעירית, בעוד שעירית שכרה את שירותיו של עורך דין תמימי, אשר האמין בכוונותיהם הטובות של עמיתיו למקצוע. תחמני סיכם עם יעקב כי הוא יבצע את כל המהלכים "הרעים" והמועילים בעוד יעקב יצטייר כ"ילד טוב ירושלים" בעיני עירית. הדבר עבד בצורה מושלמת. בעוד תחמני "מפליא מכותיו" בעירית, יעקב היה עסוק ב"להתנצל" על תרגילים אלו ולהבטיח שלא ישנו. כאשר עירית הבינה את המלכודת היה כבר מאוחר מדי. מרבית רכושה אבד, נפסקו לטובת הילדים מזונות נמוכים וכל מאבקה נגמר בכישלון צורב.

10. "המשא ומתן לעולם נמשך"

    אל תראו בכישלון משא ומתן ראשוני את סוף הדרך. בני זוג בהליכי גירושין מנהלים משא ומתן לפני הגשת תביעות (גם אם זה לא מוגדר כמשא ומתן), לאחר הגשת תביעות, עם כניסת עורכי דין לתמונה, במסגרת דיונים מוקדמים בפני השופט, ועד לפני מתן פסק הדין. תופתעו לשמוע כי במקרים מסוימים מתנהל משא ומתן גם לאחר שניתן פסק דין, וזאת כאשר הצד שזכה מעריך כי יתקשה לממש את פסק הדין.

    אל תקפצו על ההצעה הראשונה שמציעים לכם, אל תפלו למלכודת ההצעה הפוקעת מחר, או החד פעמית, דוגמת "אם את לא חותמת מיד על ההסכם אני לא אוותר על משמורת הילדים". להפך, תנו לצד השני להציע הצעה ראשונית. שמיעת ההצעה הראשונית של הצד השני מבהירה לכם מהו המינימום שהוא מוכן לשלם על מנת להגיע להסדר. זו נקודת המוצא שלו ומכאן הדיון יהיה ממוקד בשאלה כמה ישלם מעבר לכך.

11. "מה שסוכם סוכם"

    גם אם לא נחתם הסכם אל תסכימו לדון מחדש בנקודות אשר סוכמו בצורה הרצויה לכם, ופעולות שנעשו לטובתכם. לעיתים צד מרגיש כי ביצע ויתור מסוים אשר להערכתו היה מפליג מדי, או שהוא רוצה לבחון מחדש את גבולותיכם. אותו צד פונה לבן הזוג בדרישה לוותר בנקודה שסוכמה ובפיו "משפט המחץ"- "כל עוד לא חתמנו על ההסכם זה רק דיבורים".

    נכון שבדרך כלל רק החתימה על הסכם מחייבת את הצדדים, אולם ויתור בנקודה שכבר סוכמה, במיוחד אם מדובר בנקודה מהותית, מפר את האיזון בהסכמות שהושגו עד אותו שלב. היו נחושים לעמוד על הדברים שסוכמו, שכן אין טעם לנהל משא ומתן עם מי שאינו עומד בדיבורו.