עזריאלנט - עורך דין גירושין - להתגרש ברגישות ובתבונה
דף הבית גירושין וגט בישראל טיפים למתגרשים מאמרים פרסומים שלנו דיני משפחה ייעוץ מיידי אודות חברת עו"ד עזריאלנט

לייעוץ משפטי מיידי
מעורך דין לגירושין
חייגו אלינו 1-800-60-90-80
24 שעות - 7 ימים בשבוע

עו"ד עזריאלנט בתקשורת:

דמי מזונות ילדים

כללים לקביעת גובה דמי מזונות ילדים

במקרים הנדירים בהם אין חילוקי דעות בין בני הזוג בנושא גובה דמי מזונות הילדים, מגיעים הצדדים להסכם לפיו ישולמו מזונות ילדים קבועים, צמוד למדד המחירים לצרכן, ויחול עד שהילד יגיע לגיל 18, ומגיל זה עד תום שרות החובה הצבאי כשליש מסכום המזונות המוסכם. בהעדר הסכמה, חבות האב נגזרת בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו. על אב יהודי חלים דיני ישראל. בדיני ישראל קיימים שני "מעגלים" של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:

  1. מעגל של "צרכים הכרחיים" שהם הצרכים הקיומיים בהם נושא האב בלבד.
  2. מעגל של צרכים נוספים מ"דין צדקה" בהם נושאים ההורים יחדיו.

דיני ישראל מטילים חבות מזונות מוחלטת על האב לילדים עד גיל 6, מה שמכונה "קטני קטנים". מדובר בחיוב מזונות שאינו תלויים ביכולתו הכלכלית של האב, אלא אך ורק בצרכי הילד. בין הגילים 15-6 נדרשת השתתפות האם במזונות. אמנם בצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו, אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים. קיימת נטייה להטיל מעט יותר על האב, מהטעם שהאם מטפלת בילדים, ויש לזה, כמובן, ערך כלכלי. מגיל 15 ואילך מדובר בחיוב מ"דין צדקה" בלבד שכן, תאורטית, הקטין יכול לעבוד לפרנסתו. החיוב מתחלק בין האב לאם לפי יחס הכנסותיהם.

קיימים הבדלים רבים בישום כללים אלו בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, שתוצאתם היא כי בית הדין הרבני נוטה לפסוק סכומי מזונות נמוכים מהסכומים הנפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

הצרכים ההכרחיים בהם נושא האב לבדו באופן מוחלט

המדובר בצרכים בסיסיים של קיום, אותם צרכים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים. צרכים אלה זהים לעשיר ולעני. הם כוללים מזון, ביגוד, הנעלה ומדור לקטין. גובהם של צרכים הכרחיים אלה עומד כיום על סכום של כ- 1200 ש"ח לחודש לכל ילד. לצרכים אלו עשויים (או עלולים - תלוי בנקודת המבט...) להתווסף צרכים ספציפיים כמו: הוצאות רפואיות, שעורי כינור או תלמוד, טיפולים נפשיים וכיו"ב.

צרכים שהורים נושאים בחלקים שווים

הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות החזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים והוצאות אחרות, על שני ההורים לשאת בהן, בדרך כלל, בחלקים שווים. הסכומים שונים ממקרה למקרה משום שלילדים שונים בגילאים שונים יש צרכים שונים, ובשל העובדה שרמת החיים שהילד הורגל אליה בטרם פרוץ הסכסוך בין הוריו משתנה ממקרה למקרה.

מזונות בזמן שירות צבאי או שירות לאומי

בישראל, משרתים צעירים וצעירות בשרות צבאי שנתיים או שלוש. בתקופה זו, הם אינם יכולים לפרנס את עצמם, והמשכורת הצבאית אינה מספיקה לצורכיהם. במקרים רבים, תומכים הורים בצעיר המשרת בצבא לא פחות מאשר בצעיר אשר טרם מלאו לו 18 שנים.

ההלכה שנקבעה בפסיקה הינה, כי לגבי המשרתים בשרות חובה, יש לשלם 1/3 מהסכום שנקבע עד גיל 18. למשל, אם משולמים מזונות חודשיים בסך 1,200 ש"ח, בזמן השרות הצבאי סכומם יעמוד על 400 ש"ח בחודש. אין כל מניעה, להסכים על סכום גבוה יותר, ובמקרים רבים הדבר מוסדר במסגרת הסכם גירושין. לאחרונה, מתקיימים הליכי חקיקה אשר יסדירו חובת תשלום מזונות מעבר לגיל 18 במהלך השירות הצבאי. מנגד, בהחלט יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או האם אינו מן המשופרים, או אם יסתבר כי החייל עובד, או בעל הכנסות מרכוש.

משה משתכר 6,000 ש"ח בחודש, יש לו שלושה ילדים. בית המשפט פסק כי עליו לשלם מזונות בגובה 4,500 ש"ח בחודש.

הסוגיה המרכזית במרבית תיקי הגירושין היא גובהם של מזונות הילדים (למעט בגירושין של חשוכי ילדים). סוגייה זו, תשפיע על המשך דרכם הנפרדת של בני הזוג, ועל מצבם הכלכלי של הילדים והאישה. ככל שנפסק סכום מזונות גבוה יותר, סיכויי הבעל לנהל רמת חיים סבירה פוחתים, וככל שהסכום הנפסק נמוך, עול פרנסת הילדים נופל על כתפי האם.

אם יש לך שני ילדים, שגילם הממוצע שנה, ועורכי דינך מצליחים להפחית או להגדיל את סכום המזונות ב- 500 ש"ח לכל ילד הרי שהמדובר בחסכון, או הכנסה שנתית נוספת של 12,000 ש"ח, ובחישוב על תקופה של 18 שנים (מורכב מ 17 שנה של 100% מזונות ו 3 שנים של 33% בזמן השירות הצבאי) המדובר בסכום כולל של 216,000 ש"ח!!! ישנם מקרים לא מעטים בהם סכומים אלו עשויים או עלולים לגדול פי כמה. הפרשים אלו, מצביעים על המשמעויות הכלכליות המכריעות שיש לניהול מקצועי ומתוחכם של סכסוך גירושין, ועל כך שלפעמים נושא חלוקת רכוש מתגמד לעומת משמעות גובה דמי מזונות.

נתונים בהם מתחשב בין היתר בית המשפט בעת קביעת גובה מזונות ילדים:

  1. הצרכים ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט).
  2. צרכי הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים).
  3. רמת השתכרות האב בפועל.
  4. כושר השתכרות האב (להבדיל מהשתכרות בפועל).
  5. גיל הילד.
  6. רמת השתכרות האם.
  7. מצבו הבריאותי והנפשי של הילד- האם הוא מצריך הוצאות רפואיות חריגות.
  8. כל נתון רלוונטי למקרה כגון מצבם הבריאותי של ההורים, תחזיות שונות ועוד.

כיוון שנתוני כל מקרה שונים, לא ניתן לקבוע מפתח לפיו יקבע באופן מתמטי סכום דמי מזונות ילדים. ילד שהורגל לרמת חיים גבוהה, והוריו משתכרים היטב, יכול ויפסקו לו מזונות גבוהים ביותר, ומאידך ילד להורים "קשיי יום", סביר שיקבל מזונות נמוכים הקרובים למינימום של הביטוח הלאומי. מזונות ילדים צמודים, בדרך כלל, למדד המחירים לצרכן, ונתונים לשינוי כל אימת שמשתנות הנסיבות

אשתי משתכרת יותר ממני, האם נתון זה משפיע על גובה המזונות שייפסק לי?

פרשנות דווקנית של הדין העברי המטיל את החובה האבסולוטית על האב לשאת בצרכים ההכרחיים של הילדים כאשר האם מרוויחה יותר מהאב עלולה להביא לתוצאה קשה ולא הוגנת המנוגדת לעיקרון השוויון. ולכן המגמה בפסיקה היא לתת משקל ליכולתו הכלכלית של האב ולהתחשב בצרכיו. עוד נקבע כי פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות קרי, גם יכולתה הכלכלית של האישה משקיפה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל הבעל לשלם.

בעלי מובטל, האם הוא חייב במזונות ילדים?

גם אם בעלך מובטל, ואינו משתכר ולו אגורה שחוקה אחת, הוא חב במזונות ילדיו. על האב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. מדובר בחובה מוחלטת, ואין באפשרותו לחמוק מחובה זו. במזונות ילדים חב האב לפי צרכי ילדיו, ולא משנה מהי הכנסתו. אם אין לאב השתכרות בפועל, בוחנים את כושר השתכרותו.

נולד לי ילד מחוץ לנישואים, האם אני חייב בתשלום מזונות?

זכות הילד למזונות אינה נובעת מקשר הנישואים של הוריו, אלא מהעובדה שהוא הבן של הוריו. במקרים של ספק לגבי זהות האב, ניתן לפנות בבקשה לעריכת בדיקת רקמות, על מנת שזו תכריע בשאלת האבהות.

חתמנו על הסכם גירושין בו נקבע סכום מזונות. חצי שנה לאחר מכן, תבעה אשתי הגדלת מזונות.

פסק דין למזונות איננו פסק דין סופי. נושא מזונות הוא עניין דינמי, אשר משתנה בקרות אירועים שונים. שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי, על מנת שישקלו מחדש את גובה המזונות. למשל, הפסקת עבודה של האישה, מחלה קשה של הבעל, שינוי משמעותי בהוצאות הילד וכיו"ב. במקרים רבים, עוקפות נשים את הדרישה לקיום שינוי נסיבות מהותי, ומגישות תביעה בשם הילדים, אשר אינם מחויבים להסכם גירושין.

ויתרתי לאשתי על רכוש בתמורה לסכום מזונות נמוך, עכשיו נתבעתי לתשלום מזונות על ידי הילדים.

במקרים רבים, נוקטת האישה, בעצת עורך דין, בטקטיקה לפיה היא "מסכימה", כביכול, לסכום מזונות נמוך לשם השגת יתרונות אחרים במסגרת הסכם גירושין כגון קבלת רכוש, גט מהיר וכיו"ב. תקופה קצרה לאחר מכן, היא מגישה תביעה להגדלת מזונות בשם הילדים, או לחילופין, הילדים מגישים "תביעה עצמאית" כנגד האב, באמצעות האם, כשטענתם הצודקת היא, שאין ההסכמה בין ההורים מחייבת אותם. במקרים אלו מוצא עצמו הבעל קירח מכאן ומכאן. מעשית, כמעט ואין תוקף לסעיפי שיפוי בהסכמי גירושין בהן מתחייבת האישה, או ערבים מטעמה, לפצות את הבעל אם תוגש תביעה להגדלת מזונות.

בבתי המשפט ואף בבתי הדין, מסתמנת כיום מגמה שלא לאשר סעיפי שיפוי, ולא לאשר כלל הסכמי גירושין הכוללים הוראות שיפוי, אלא במקרים חריגים בהם אין השיפוי פוגע בילדים.

בידי פסק דין בנושא דמי מזונות ילדים כנגד בעלי אך הוא אינו משלם.

את יכולה לפנות להוצאה לפועל במגמה להביא לאכיפתו של פסק הדין למזונות. במסגרת הליכים אלו, תוכלי לקבל עיקולים על רכושו ומשכורתו, לעכב יציאתו מהארץ, ואף להוביל למאסרו. דרך זו טובה במקרים בהם מדובר בבעל בעל אמצעים, המסרב לקיים את פסק הדין או את החלטת בית המשפט. אם אין לבעל רכוש או יכולת לשלם מזונות תוכלי לקבל מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. במקרה זה, גובה המזונות יהיה בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי, הבוחן את השתכרותך, ומשלם סכומים מינימאליים, שלא בהתאם לסכום שנפסק בפסק הדין. את יתרת המזונות שנפסקו לך, ואינם משולמים על ידי הביטוח הלאומי, תאלצי לגבות ממנו בעתיד באמצעות ההוצאה לפועל.

הגשתי תביעת גירושין במסגרת בית הדין הרבני, וביקשתי דיון בנושא דמי מזונות ילדים. למרבה הפתעתי, אשתי הגישה תביעה אל בית המשפט לענייני משפחה.

אין לבעל כל אפשרות להכריח את האישה או את הילדים לדון בשאלת מזונות הילדים בבית הדין הרבני. גם אם הבעל הקדים את האישה בתביעתו לבית הדין הרבני, האישה או הילדים אינם מנועים מלהגיש את תביעתם למזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה. מזונות ילדים יכולים להיות נדונים בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת כל הצדדים. גם אם האישה הסכימה לדון בנושא מזונות הילדים בבית הדין הרבני אך הילדים לא היו צד לאותו דיון, הם יוכלו להגיש תביעה חדשה בבית המשפט לענייני משפחה, ולא יהיו מחויבים להתדיין בבית הדין הרבני.

הנושא הקודם הנושא הבא
קבלת ייעוץ משפטי
לייעוץ משפטי מיידי מעורך דין לגירושין
חייגו אלינו 1-800-60-90-80
24 שעות - 7 ימים בשבוע
לייעוץ מידי בדואר אלקטרוני
הקליקו כאן

שיתוף עמוד זה ברשתות החברתיות:

סניפים ארציים - חברת עזריאלנט עורכי דין גירושין - חלק 2
פרסומים - חברת עזריאלנט עורכי דין גירושין
אודות חברת עורכי דין גירושין - עזריאלנט
טלפון חברת עורכי דין גירושין עזריאלנט
פרסומים - חברת עורכי דין גירושין - עזריאלנט
מספר טלפון שיחת חינם - עזריאלנט: עורכי דין גירושין
הסכמי גירושים דוגמה של הסכם גירושים
הסכמי גירושים טפסים ליישוב סכסוך
copyright
סקר החודש:
מהם דמי המזונות
הראויים לילד אחד?
עד 1000 ש"ח
1001 - 1500 ש"ח
1501 - 2000 ש"ח
מעל 2000 ש"ח

צפה בתוצאות הסקר
תל אביב
ז'בוטינסקי 24 (פינת דיזינגוף 217)
טל' 03-5277088, פקס 5277099
חיפה
פל-ים 2, בניין אורן, קומה שלישית
טל': 04-8666030, פקס 8666050
ירושלים
עמק רפאים 43 א', קומה שלישית,
המושבה הגרמנית, ירושלים
טל' 02-6250150, פקס 6244221
באר שבע
פסאז' רסקו, 121, (קומת חנויות)
טל' 08-6288966, פקס 6288967
כל הזכויות שמורות © azr.co.il 2002-2017 - חברת עורכי הדין עזריאלנט, מומחים לענייני גירושין | גוגל+‏